ו. הָעוֹלָם הַבָּא
ש "סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק"1745 – בְּיוֹם שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹשְׁקִים זֶה אֶת־זֶה, הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹצֵא וְהָעוֹלָם הַבָּא נִכְנָס. (ירוש' יבמ' פט"ו, ה"ב).
שא "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת"1746 – אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה פִּילוֹן1747 מְפֻלָּשׁ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְדָוִד: אִם חַיִּים אַתָּה צָרִיךְ – יִסּוּרִים אַתָּה צָרִיךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"1748 (ויק"ר ל).
שב מַרְגָּלָא בְּפִיו1749 שֶׁל רַב: לֹא כָעוֹלָם־הַזֶּה הָעוֹלָם־הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא – אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, וְלֹא פְרִיָּה־וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת1750, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם – וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (בר' יז.).
שג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַנְחִיל לְכָל־צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ1751 וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא"1752 (עוקצ' ג).
שד אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת שֶׁבַע חַפּוֹת לְכָל־צַדִּיק וְצַדִּיק.
"וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ… עַל כָּל־כָּבוֹד חֻפָּה"1753 – מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֻפָּה לְפִי כְבוֹדוֹ.
וְ"עָשָׁן" בַּחֻפָּה לָמָּה? אָמַר רַ' חֲנִינָא: [מְלַמֵּד] שֶׁכָּל־מִי שֶׁעֵינָיו צָרוֹת1754 בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה מִתְמַלְּאוֹת עֵינָיו עָשָׁן1755 לָעוֹלָם־הַבָּא.
וְ"אֵשׁ" בַּחֻפָּה לָמָּה? אָמַר רַ' חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נִכְוָה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ1756. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה1757, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! (ב"ב עה.).
שה "כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עֹלָמוֹ"1758 – אָמַר רַ' יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁכָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נוֹתְנִים לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁנִּכְנַס הוּא וַעֲבָדָיו לָעִיר, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים – כֻּלָּם בְּשַׁעַר אֶחָד נִכְנָסִים; כְּשֶׁהֵם לָנִים – כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹתְנִים לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ. (שבת קנב; ע"י).
שו שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים גְּנוּזָה תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנָי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים"1759, וְשֶׁל רְשָׁעִים זוֹמֶמֶת וְהוֹלֶכֶת1760, וּמַלְאָךְ אֶחָד עוֹמֵד בְּסוֹף הָעוֹלָם וּמַלְאָךְ אַחֵר עוֹמֵד בְּסוֹף הָעוֹלָם וּמְקַלְּעִים נִשְׁמָתָם זֶה לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע"1761 (שם:).
שז רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי חָלָה וּפָרְחָה נִשְׁמָתוֹ1762. כְּשֶׁחָזַר אָמַר לוֹ אָבִיו: מָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי – עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה1763 וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ1764. – וְאָנוּ הֵיאַךְ רְאִיתָנוּ שָׁם? אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ חֲשׁוּבִים כָּאן כָּךְ אָנוּ חֲשׁוּבִים שָׁם; וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ1765 בְיָדוֹ; וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי הֲרוּגֵי מַלְכוּת1766, שֶׁאֵין כָּל בִּרְיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָם1767 (פס' נ':; ע"י).
שח כָּל־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר"1768 – – –
שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת1769 אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלשָׁה מְלָכִים: יָרָבְעָם, אַחְאָב וּמְנַשֶּׁה. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מְנַשֶּׁה יֶשׁ־לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו… וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַםִ לְמַלְכוּתוֹ"1770. אָמְרוּ לוֹ: לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵחֲזִי. מִי מְנָאָן? אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם.
בִּקְשׁוּ עוֹד לִמְנוֹת אֶחָד1771. בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ1772 שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. בָּאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְלִחֲכָה אֶת סַפְסְלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים1773"1774, מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ1775, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבֵּיתִי בָנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָנָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה – "לִפְנֵי־מְלָכִים1776 יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים", וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: "הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּה… כִּי־אַתָּה תִבְחַר וְלֹא־אָנִי"1777.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת1778 הָיוּ אוֹמְרִים: כֻּלָּם בָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא. (סנה' קד:; ילק"ש משלי כב).
שט חֲסִידֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא (עפ"י תוספ' סנה' יג).