הערות וביאורים · 4137–4196
4141ובאו האובדים וגו' – משמע שלא יהיו אבודים.
4143ומקישות… כזוג – פועמות ומצלצלות כפעמון.
4146מכין אותו בלחי – מ"א כ"ב, כד.
4147פסילוס – עמוס בלשונו, כבד פה.
4149טרחנים וסרבנים – מטריחים הרבה וממרים.
4150על מנת כן – כלו' מקבל אני עלי.
4152ואיני כדאי וכו' – כלו' זכות גדולה היא לי ואיני ראוי לכך.
4164שראה יחזקאל – במראות אלהים.
4165לבן כפר שראה וכו' – והוא תמה ומאריך לספר בדבר, וכן יחזקאל האריך
לספר במעשה מרכבה, מה שאין כן ישעיה שלא חש להאריך.
4168לצאת ידי ישראל – לעשות כרצון כולם.
4172להשקות מים המרים – לאשה סוטה.
4181היה מדבר עמו – עם הקב"ה.
4182מדבר עמו עומד – שנאמר: ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך (דבר'
ה', כח).
4183לא היה מדבר עמו אלא נופל – שנאמר: "נופל וגלוי עינים" (במד' כ"ד,
ד).
4184מדבר עמו פה אל פה – שנאמר: פה אל פה אדבר בו" (שם י"ב, ח).
4185מדבר עמו פנים בפנים – שנאמר: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים"
(שמ' ל"ג, יא); כלו' דיבור ברור, לא כן דבור של משל, שזקוק לפתרון
הנמשל.
4186לא היה יודע מי וכו' – מפני שנבואתו היתה במדרגה העליונה מכל
הנביאים.
4187משלו משל וכו' – כלו' אותן המדות שהיו לבלעם ולא למשה לא מפני
שבלעם היה גדל ממנו, אלא כדרך הטבח שיודע בענין סעודתו של מלך מה
שהשרים הגדולים אינם יודעים.
4190ואח"כ קוסם – לאחר שיעץ להזנות את ישראל בשטים לבעל פעור
ובנות מדין.
4192פרצה לאבד וכו' – מכשול ותקלה להזנות את ישראל.