הערות וביאורים · 3957–4016
3957לחכימא ברמיזא – לחכם די ברמז.
3958לשטיא בכורמיזא – שוטה אינו מבין אלא כשמכין אותו באגרוף.
3959הכל קרוביו – וחייבים להספידו.
3961כשיש עמה נחלה – מסורת וקבלת אבות.
3962בישיבה וכו' – בישיבות של תורה מושיבין את החכם למעלה מן הזקן.
3965קטן נתלה בגדול – כלו' כשהוא מדמה דבר לדבר, הראשון קטן מן
השני.
3970שאתה כסיל בהם וכו'– שאינך מבין ויודע בהם הקב"ה מלמדך להורות
כהלכה.
3973פלמטורי – שליחי המלך.
3978לידי זהירות – מן העבירה.
3979זריזות – להתרחק מן העבירה.
3981פרישות – אף מדבר המותר, להחמיר על עצמו.
3982חסידות – לפנים משורת הדין.
3983לידי רוח הקדש – להשרות עליו שכינה.
3984לידי תחית המתים – שנאמר: "ונתתי רוחי בכם וחייתם" (יחז' ל"ז,
יד).
3986שעני היה – ולא היה לו במה לשלם.
3988פסולתן – של הלוחות, שהיו לפי האגדה מסנפרינון (ספיר), וממנה
נתעשר משה.
3991ביתו עמו – כל צרכיו: כלי תשמישו ומחיתו.
3994לדוד מזמור וכו' – כלו' פעמים נאמר בתהלים מתחלה "לדוד" ואח"כ
"מזמור", ופעמים להיפך.
3996שמדמים צורה ליוצרה – לשון כבוד כלפי מעלה, והכונה להיפך:
יוצר לצורה (ליצירתו), כגון "ועל דמות־הכסא דמות כמראה אדם" (יחזקאל
א', כו).
3998כבוד האב וכבוד הבן – כבוד הקב"ה וישראל.
4003ויקם יונה וגו' – כמבואר להלן: "אמר יונה: אלך בחוצה לארץ, מקום
שאין השכינה נגלית, שהגוים קרובי תשובה הם, שלא לחייב את ישראל".
4015דלטוריא – דברי מלשינות.