📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3897–3956

3897

משלי ג', טז.

↩ חזרה לטקסט
3898

ומנדעא – דעת.

↩ חזרה לטקסט
3899

דניאל ב', כא.

↩ חזרה לטקסט
3900

שמות ל"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
3901

שם שם, ג.

↩ חזרה לטקסט
3902

ומורייס – ציר דגים.

↩ חזרה לטקסט
3903

מטרונה – גבירה רומית.

↩ חזרה לטקסט
3904

דניאל ב', כא.

↩ חזרה לטקסט
3905

קוזמין – עדיים

↩ חזרה לטקסט
3906

איוב כ"ח, יב.

↩ חזרה לטקסט
3907

תהלים ד', ח.

↩ חזרה לטקסט
3908

משלי כ"ז, יא.

↩ חזרה לטקסט
3909

קהלת א', ז.

↩ חזרה לטקסט
3910

קהלת א', ז.

↩ חזרה לטקסט
3911

אינו מתמלא לעולם – כל מה שהאדם חכם יותר לבו מתאוה יותר לחכמה.

↩ חזרה לטקסט
3912

ת"ל שם וכו' – כלו' אין לב האדם מתרוקן מן החכמה לאחר שהוא מוציאה.

↩ חזרה לטקסט
3913

קהלת א', ז.

↩ חזרה לטקסט
3914

משלי ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
3915

אפסטלון – מין מאכל של קמח.

↩ חזרה לטקסט
3916

מורה ורוה – כלו' וכי נאה לתלמיד־חכם להיות שכור? שראתה את פניו צהובים ביותר.

↩ חזרה לטקסט
3917

האמונה – לשון שבועה.

↩ חזרה לטקסט
3918

** וחוגרני צדעי** – אני כורך וקושר מטפחת ברקותי משום כאב הראש מחמת שתיה.

↩ חזרה לטקסט
3919

עצרת – חג השבועות.

↩ חזרה לטקסט
3920

קהלת ח', א.

↩ חזרה לטקסט
3921

הבדלה – הבחנה בין דבר לדבר.

↩ חזרה לטקסט
3922

רואה את הנולד – רואה סוף דבר בתחלתו.

↩ חזרה לטקסט
3923

שם ב', יד.

↩ חזרה לטקסט
3924

לסופו של דבר ראשו – שסוף מעשה במחשבה תחלה.

↩ חזרה לטקסט
3925

תהלים קי"ט, צט.

↩ חזרה לטקסט
3926

שמואל א' ט"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
3927

יראה – יראת שמים.

↩ חזרה לטקסט
3928

לשולחני – לחלפן, מחליף כספים.

↩ חזרה לטקסט
3929

תגר – סוחר.

↩ חזרה לטקסט
3930

ותוהה – ומשתעמם.

↩ חזרה לטקסט
3931

לראות – לבדוק טיבו.

↩ חזרה לטקסט
3932

מוציא משלו ורואה – להרגיל עצמו בהבחנה בין דינר טוב לרע.

↩ חזרה לטקסט
3933

חכמה – ידיעות הרבה.

↩ חזרה לטקסט
3934

משלי ד', ה

↩ חזרה לטקסט
3935

סיג לחכמה שתיקה – שהמרבה דברים פיו מכשילו.

↩ חזרה לטקסט
3936

שמעשיו – הטובים.

↩ חזרה לטקסט
3937

שם א', ב.

↩ חזרה לטקסט
3938

שדעתו נוחה וכו' –כלו' שיש לו קורת רוח מחכמתו.

↩ חזרה לטקסט
3939

שלקה גופו וכו' – שתש כחו מתוך עמלו בחכמתו.

↩ חזרה לטקסט
3940

מפני גופו – ששומר את גופו ובורח מן היגיעה.

↩ חזרה לטקסט
3941

שנטרפה דעתו וכו' – ע"י שהוא שוגה בחכמה דעתו כאלו מטורפת.

↩ חזרה לטקסט
3942

ישיבה – ישיבת תלמידי־חכמים.

↩ חזרה לטקסט
3943

מקצוע – פנה; כלו' ענין למודי.

↩ חזרה לטקסט
3944

כי העושק וגו' – דרש "עושק" מלשון עסק.

↩ חזרה לטקסט
3945

קהלת ז', ז.

↩ חזרה לטקסט
3946

מערבבין – מבלבלים ומפריעים.

↩ חזרה לטקסט
3947

לחשב בתקופות ומזלות – חשבון הזמנים ומהלך הכוכבים.

↩ חזרה לטקסט
3948

ישעיה ה', יב.

↩ חזרה לטקסט
3949

לעיני העמים – שהיא חכמה ניכרת לעיני הכל.

↩ חזרה לטקסט
3950

דברים ד', ו.

↩ חזרה לטקסט
3951

בראשית מ"א, ח.

↩ חזרה לטקסט
3952

חמשה חכמים – דרש "חכמיה" מיעוט רבים שנים, "כל" לרבות אחד, "את ואת" לרבות שנים; ואולי כך היה מנהג המלכות בימיהם, וקרא אסמכתא בעלמא.

↩ חזרה לטקסט
3953

עובדיה א', ח, ט.

↩ חזרה לטקסט
3954

משלי ח', יב.

↩ חזרה לטקסט
3955

ערמומית – ערמה.

↩ חזרה לטקסט
3956

קהלת י', ג.

↩ חזרה לטקסט