📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3837–3896

3837

לפרדס – העיון בסתרי תורה קרוי כניסה לפרדס.

↩ חזרה לטקסט
3838

אחר – כנוי לאלישע בן אבויה לאחר שיצא לתרבות רעה (עי' עמ' קפז־פח "מעשי חכמים", סי' קצא).

↩ חזרה לטקסט
3839

כשאתם מגיעים וכו' – כלו' הזהרו שלא להחליף ענין ידוע מסתרי תורה, הקרוי בלשון בעלי הסודות "אבני שיש טהור", בענין אחר הדומה לו, שקוראו בדרך משל מים (שהשיש הטהור זך ודומה למים).

↩ חזרה לטקסט
3840

תהלים ק"א, ז.

↩ חזרה לטקסט
3841

הציץ ומת – נשתקע בעיונו יותר מדי עד שמת.

↩ חזרה לטקסט
3842

שם קט"ז, טו.

↩ חזרה לטקסט
3843

ונפגע – לקתה דעתו.

↩ חזרה לטקסט
3844

משלי כ"ה, טז.

↩ חזרה לטקסט
3845

קצץ בנטיעות – יצא לכפירה (והמשיל את הכפירה לעקירת אילנות מן הפרדס).

↩ חזרה לטקסט
3846

שיר השירים א', ד.

↩ חזרה לטקסט
3847

ולא שאל בשלומו – שלא הרגיש בו מתוך עיונו בסתרי תורה.

↩ חזרה לטקסט
3848

ואין בין מים העליונים וכו' – כל אלו הדברים מרמזים לענינים ידועים להם במעשה בראשית.

↩ חזרה לטקסט
3849

בראשית א', ב.

↩ חזרה לטקסט
3850

כבר בן זומא מבחוץ – כלו' אינו בן עוה"ז.

↩ חזרה לטקסט
3851

שנסתלק – שמת.

↩ חזרה לטקסט
3852

מבין בחשמל – בענין החשמל שבמעשה מרכבה בספר יחזקאל.

↩ חזרה לטקסט
3853

אם זה חכם וכו' – אם תינוק זה חכם לעסוק במעשה מרכבה, כלום כל התינוקות כמותו? כלו' אין לחוש לסכנה. ואולי דרך לגלוג על הקטן אמר כך, על שעסק במעשה מרכבה לפני זמנו.

↩ חזרה לטקסט
3854

והבהיק – הזריח.

↩ חזרה לטקסט
3855

בלחישה – כדבר סתר וסוד.

↩ חזרה לטקסט
3856

תהלים ק"ד, ב.

↩ חזרה לטקסט
3857

שמות ג', טו.

↩ חזרה לטקסט
3858

זה שמי… וזה זכרי – כלו' זה שמי המיוחד ובזה השני אני נזכר.

↩ חזרה לטקסט
3859

ביו"ד ה"א – יהוה.

↩ חזרה לטקסט
3860

באל"ף דל"ת – אדני.

↩ חזרה לטקסט
3861

שם בן ארבע אותיות – שם המפורש, כתיבתו וקריאתו ופירושו.

↩ חזרה לטקסט
3862

בשבוע – בשבע שנים.

↩ חזרה לטקסט
3863

שם בן שתים עשרה… בן ארבעים ושתים – שמות של הקב"ה, ידועים לחכמי הנסתר, ומרמזים על ענינים נסתרים.

↩ חזרה לטקסט
3864

הפריצים – שהשתמשו בו.

↩ חזרה לטקסט
3865

מבליעים אותו בנעימת וכו' – בשעת ברכת הכהנים, כשהם מאריכים בנעימה ובהרמת הקול, הצנועים מבליעים מהרה את השם באמצע, שלא יהא נשמע לרבים.

↩ חזרה לטקסט
3866

לדוכן – מקום שהכהנים עומדים שם ומברכים.

↩ חזרה לטקסט
3867

ועומד בחצי ימיו – שדעתו נתישבה עליו.

↩ חזרה לטקסט
3868

ואינו משתכר – במשקאות.

↩ חזרה לטקסט
3869

ואינו מעמיד על מדותיו – כלו' מוחל על עלבונו.

↩ חזרה לטקסט
3870

מחמר – מנהיג החמור.

↩ חזרה לטקסט
3871

הרשני – תן לי רשות.

↩ חזרה לטקסט
3872

וסכסכה – נאחזה ולחכה.

↩ חזרה לטקסט
3873

תהלים קמ"ה, ז, ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
3874

תקופת תמוז – שהימים חמים ביותר.

↩ חזרה לטקסט
3875

במזמוטי – בהִלולים ושעשועי שמחה.

↩ חזרה לטקסט
3876

טרקלין – חדרים נאים ומרווחים כתכנית היכל.

↩ חזרה לטקסט
3877

לכת שלישית – כתה של צדיקים שיושבת במקום מובחר בגן־עדן.

↩ חזרה לטקסט
3878

בתחלת ברכות של חול – שמתפללין עליה ("חונן הדעת") קודם לשאילת שאר צרכים בתפלת שמונה־עשרה של חול.

↩ חזרה לטקסט
3879

בין שתי אותיות – בין שני שמות של הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
3880

שמואל א' ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
3881

שמות ט"ו, יז.

↩ חזרה לטקסט
3882

משלי כ"ד, ד.

↩ חזרה לטקסט
3883

ישעיה כ"ז, יא.

↩ חזרה לטקסט
3884

לחמך ישימו מזור וגו' – כלו' אם תתן לחמך ל"אין תבונה בו" "ישימו מזור (מכאובים ויסורים) תחתיך".

↩ חזרה לטקסט
3885

עובדיה א', ז.

↩ חזרה לטקסט
3886

ישעיה ה', יג.

↩ חזרה לטקסט
3887

דברים כ"ח, מח.

↩ חזרה לטקסט
3888

מקובלים אנו – קבלה בידינו.

↩ חזרה לטקסט
3889

מי שזו בו – דעה.

↩ חזרה לטקסט
3890

משלי כ', טו.

↩ חזרה לטקסט
3891

מה קניה – בילק"ש הגיר': מה הנאה.

↩ חזרה לטקסט
3892

מלאכים א', ג, ה.

↩ חזרה לטקסט
3893

לבולוטיס – לשר ויועץ.

↩ חזרה לטקסט
3894

ידרים – יפנה לדרום; והטעם, לפ"ד קצת, לפי שבדרום א"י היו מרובים חכמי הישיבות.

↩ חזרה לטקסט
3895

יצפין – יפנה לצפון א"י, שברוכה היא.

↩ חזרה לטקסט
3896

שלחן בצפון – שבהיכל היה שלחן לחם הפנים (סמל העושר) נתון בצפון והמנורה (סמל החכמה) נתונה בדרום.

↩ חזרה לטקסט