📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3238–3297

3238

תמה הם – ששמות המתיחסים בספר זה משונים הרבה מאלה שבשאר ספרי הקודש, ופעמים עולים שמות רבים לאדם אחד (ובגמ' הגירסא: "אחד הם", כלו' יש בו הרבה שמות לאדם אחד).

↩ חזרה לטקסט
3239

ספר יחסים – אגדת דברי הימים. שכולו יחס המשפחות.

↩ חזרה לטקסט
3240

אין שונים – ספר אגדת יחסים.

↩ חזרה לטקסט
3241

לא ללודים וכו' – עיין בפתיחה עמ' ד ס' יח. ונאמר שם הטעם: לפי שהם מעוטי תורה וגסי רוח; וי"א: לפי שאינם מיוחסים.

↩ חזרה לטקסט
3242

לא יצתה ידי חובתה וכו' – כלו' לא יכלה ללמוד ספר יחסים בשלש שנים, מפני רבוי הדרשות שבו.

↩ חזרה לטקסט
3243

שנגנז ספר יחסים – אגדותיו ומשניותיו של ספר דברי הימים.

↩ חזרה לטקסט
3244

תשש כחם וכו' – שבלא הדרשות כל הספר תמוה ומוקשה.

↩ חזרה לטקסט
3245

בין אצל לאצל – כלו' בין השם אָצֵל המוזכר בספר דהי"א ח, ל"ז ובין אָצֵל המוזכר שם בפרק ט', מ"ג, היו הדרשות מרובות כל כך עד כדי משא מאות גמלים; ולשון גוזמא היא.

↩ חזרה לטקסט
3246

דברי הימים – מדרש דברי הימים.

↩ חזרה לטקסט
3247

אין הם יכולים להביאו משם – מפני רבוי הדרשות, ואולי לפי שנגנז.

↩ חזרה לטקסט
3248

ברם – אמנם.

↩ חזרה לטקסט
3249

שהיו דבריו סותרין דברי תורה – בספר יחזקאל יש עניני הלכה שלא כדיני התורה.

↩ חזרה לטקסט
3250

גרבי שמן – חביות שמן, להדלקה ולאכילה.

↩ חזרה לטקסט
3251

ודרשם – כלו' השתדל לישב את הסתירות על פי דרש.

↩ חזרה לטקסט
3252

קהלת… שדבריו סותרים וכו' – כגון "ולשמחה מה זה עושה" (קהלת ב', ב), "ושבחתי אני את השמחה" (שם ח', טו) ועוד.

↩ חזרה לטקסט
3253

תחלתו דברי תורה – בטול חיי עוה"ז, כגון "מה יתרון לאדם בכל עמלו" וגו'.

↩ חזרה לטקסט
3254

** וסופו דברי תורה** – "סוף דבר… את האלהים ירא".

↩ חזרה לטקסט
3255

משלי… שדבריו סותרים וכו' – כגון "אל תען כסיל", "ענה כסיל" (משלי כ"ו, ד – ה).

↩ חזרה לטקסט
3256

גנוזים היו – נידונו לגניזה.

↩ חזרה לטקסט
3257

ואינם מן הכתובים – לענין קדושה.

↩ חזרה לטקסט
3258

לצד מינות – לצד אפיקורסות וכפירה.

↩ חזרה לטקסט
3259

קהלת י"א, ט.

↩ חזרה לטקסט
3260

במדבר ט"ו, לט.

↩ חזרה לטקסט
3261

קהלת י"א, ט.

↩ חזרה לטקסט
3262

הותרה הרצועה – משל הוא להפקרות, כבהמה זו שהותרה רצועתה ויוצאת לרעות במקום שלבה חפץ.

↩ חזרה לטקסט
3263

קהלת י"א, ט.

↩ חזרה לטקסט
3264

מטמאין את הידים – משום שהספרים היו יקרים בעיניהם גזרו עליהם טומאת ידים, שלא יטמינום אצל התרומה (כמו שהיו נוהגים לפני הגזירה לטמון את כתבי הקדש אצל תרומה, שאף היא קדש, ועכברים אוכלים אותם); ועוד שלא יהיו כל הידים ממשמשות בהם אלא לצורך גמור.

↩ חזרה לטקסט
3265

שה"ש וקהלת מטמאין וכו' – שאף הם בכלל ספרי הקדש.

↩ חזרה לטקסט
3266

מקולי ב"ש – שהם מקילים ואומרים שאינם מטמאים, וברוב ההלכות ב"ש הם המחמירים.

↩ חזרה לטקסט
3267

ע"ב זקן – שנמנו וגמרו בתוך שאר ההלכות גם על הלכה זו.

↩ חזרה לטקסט
3268

ביום שהושיבו את ראב"ע וכו' – עי' עמודים קסז–קסח ס' עה.

↩ חזרה לטקסט
3269

אין כל העולם וכו' – שאותו היום שניתן בו שה"ש הוא היום הגדול מכל הימים.

↩ חזרה לטקסט
3270

תרגום שבעזרא – הפרשיות בס' עזרא הכתובות בל' ארמית.

↩ חזרה לטקסט
3271

תרגום שכתבו עברית וכו' – הפרשיות הארמיות שבעזרא ודניאל שנעתקו לל' עברית, וכן להיפך.

↩ חזרה לטקסט
3272

כתב עברי – זה שמשתמשים בו השומרונים, והוא קדום לכתב אשורי שנתחדש בזמן עזרא.

↩ חזרה לטקסט
3273

משלי ל', ו.

↩ חזרה לטקסט
3274

ויאמר המן בלבו – שאם לא נאמר ברוה"ק, מאין ידע זאת הכותב?

↩ חזרה לטקסט
3275

אסתר ו', ו.

↩ חזרה לטקסט
3276

שם ב', טו.

↩ חזרה לטקסט
3277

שם שם, כב.

↩ חזרה לטקסט
3278

שם ט', טו.

↩ חזרה לטקסט
3279

שם שם, כז.

↩ חזרה לטקסט
3280

למעלה – בשמים.

↩ חזרה לטקסט
3281

למטה – בארץ.

↩ חזרה לטקסט
3282

לא יעברו – שהיא נבואה לעתיד.

↩ חזרה לטקסט
3283

שם שם, כח.

↩ חזרה לטקסט
3284

שם שם, כח.

↩ חזרה לטקסט
3285

כתבוני לדורות – כלו' שתכתב מגלת אסתר ותקבע בכתבי הקדש.

↩ חזרה לטקסט
3286

משלי כב, כ.

↩ חזרה לטקסט
3287

שלשים ולא רביעים – שאין להוסיף על השלשה (תורה, נביאים וכתובים), שכבר נסדרו עד ימיה.

↩ חזרה לטקסט
3288

כתוב זאת זכרון בספר – במלחמת עמלק כתוב, והמן הרי מזרע עמלק הוא.

↩ חזרה לטקסט
3289

שמות י"ז, יד.

↩ חזרה לטקסט
3290

נאמרה לקרות וכו' – כלו' שחייבים בקריאתה כאחד מכתבי הקדש.

↩ חזרה לטקסט
3291

לגומלי חסדים – שמגלת רות כולה גמילות חסדים (עי' עמ' פד ס' נב) וכולם קבלו שכרם.

↩ חזרה לטקסט
3292

בראשית ל"ח, א.

↩ חזרה לטקסט
3293

לא היה… אלא ויוסף וגו' – כלו' לא היה צריך להפסיק סדר מאורעות יוסף ע"י פרשת מאורעות תמר שאינם ענין לכאן.

↩ חזרה לטקסט
3294

שם ב', כה, ג', א.

↩ חזרה לטקסט
3295

לא היה… אלא ויעש וגו' – לא היה צריך להפסיק את סדר הדברים בספור הנחש אלא להסמיך "ויעש ה' אלהים" אל "ולא יתבוששו".

↩ חזרה לטקסט
3296

שם ג' כא.

↩ חזרה לטקסט
3297

דניאל ד', לד, ה', א, ו', א.

↩ חזרה לטקסט