📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3118–3177

3118

קהלת י"ב, יא.

↩ חזרה לטקסט
3119

ככדור של בנות – שהילדות משחקות בו.

↩ חזרה לטקסט
3120

מקלעין – זורקין.

↩ חזרה לטקסט
3121

מתכדר – מתגלגל.

↩ חזרה לטקסט
3122

לאנשי כנה"ג וכו' – וכן הזוגות והחכמים שלאחריהם.

↩ חזרה לטקסט
3123

שיר השירים א', י.

↩ חזרה לטקסט
3124

כללות… פרטות – כגון אסור מלאכה בשבת שבתורה – כלל, ול"ט מלאכות שבדברי חכמים – פרט.

↩ חזרה לטקסט
3125

היתר נדרים – שאמרו חכמים יש לו מעט רמז בתורה, ועיקרו בדברי חכמים.

↩ חזרה לטקסט
3126

מעילות – הלכות מעילות בנכסי הקדש.

↩ חזרה לטקסט
3127

בשערה – בשערות הראש.

↩ חזרה לטקסט
3128

הדינים – דיני ממונות ונפשות.

↩ חזרה לטקסט
3129

והעבודות – של הקרבנות בביהמ"ק.

↩ חזרה לטקסט
3130

גופי תורה – עיקרי תורה.

↩ חזרה לטקסט
3131

שם ה', יא.

↩ חזרה לטקסט
3132

על כל קוץ וקוץ – על כל תג ותג של האותיות.

↩ חזרה לטקסט
3133

תלי תלים – הרי־הרים.

↩ חזרה לטקסט
3134

פושט – פותר, מפרש.

↩ חזרה לטקסט
3135

גלים קטנים – דרש "גלילי זהב" מל' גלים.

↩ חזרה לטקסט
3136

שם ה', יד.

↩ חזרה לטקסט
3137

כים הגדול – דרש "בתרשיש" מל' ים תרשיש.

↩ חזרה לטקסט
3138

שם שם, טו.

↩ חזרה לטקסט
3139

כותרת – כמין כתר עגול לנוי בראש העמוד.

↩ חזרה לטקסט
3140

ובסיס – כּן, רגל.

↩ חזרה לטקסט
3141

אין לך פרשה וכו' – כלו' כל פרשה שבתורה סמוכות לה לפניה ולאחריה עוד פרשיות, שמלמדות עליה ומשלימות את כונתה.

↩ חזרה לטקסט
3142

ירמיה כ"ג, כט.

↩ חזרה לטקסט
3143

מתחלק לכמה ניצוצות – שניתזים מתחתיו בשעה שמכים בו.

↩ חזרה לטקסט
3144

שיר השירים ד', י.

↩ חזרה לטקסט
3145

חלק – בלי ריח.

↩ חזרה לטקסט
3146

מפטמו – נותן בו סממנים.

↩ חזרה לטקסט
3147

ומוצא בו כמה טעמים – שע"י הדרשה מתבשם הפסוק וכחו מתחדש.

↩ חזרה לטקסט
3148

ששה סדרים – כל התלמוד.

↩ חזרה לטקסט
3149

סופרים כל האותיות שבתורה – דקדקו ודרשו בהן.

↩ חזרה לטקסט
3150

ספורות־ספורות – מנינים־מנינים, כגון ארבעה אבות נזיקין, ל"ט אבות־מלאכות וכדומה.

↩ חזרה לטקסט
3151

שיר השירים ה', יא.

↩ חזרה לטקסט
3152

במדבר ט"ו, לא.

↩ חזרה לטקסט
3153

לכפה – לבנין עגול כקשת, שאבניו מחזיקות זו בזו.

↩ חזרה לטקסט
3154

לעצמם – לכבוד עצמם, להתגדר על הבריות.

↩ חזרה לטקסט
3155

אלו החכמים – דרך זלזול ובזיון.

↩ חזרה לטקסט
3156

לאלתר – מיד.

↩ חזרה לטקסט
3157

והיה מניקה הוא – בחלב שהביא מן החוץ.

↩ חזרה לטקסט
3158

בא לו חלב – בגופו דרך נס.

↩ חזרה לטקסט
3159

ולא משנה היא – כלו' אין לשחוק על כך, שהרי כבר נזכר חלב הזכר במשנה לענין טומאה וטהרה, ומכאן שאין זה מן הנמנע, שיבוא פעמים, דרך נס, חלב לזכר.

↩ חזרה לטקסט
3160

עמוד גלה – ממקומך, דרך עונש, סבור היה שכוונתו ללגלג.

↩ חזרה לטקסט
3161

שמתא – נדוי.

↩ חזרה לטקסט
3162

תינוק – בכור.

↩ חזרה לטקסט
3163

לכהן – בפדיון הבן.

↩ חזרה לטקסט
3164

יסודה – חזוק לה.

↩ חזרה לטקסט
3165

שמות ל"ד, א.

↩ חזרה לטקסט
3166

יישר כחך – כלו' יפה עשית, שיש בזה צורך השעה.

↩ חזרה לטקסט
3167

בספר של אגדה – ולפי הדין אסור לכתוב אגדה, שהיא דברי תורה שבעל פה, בספר, ואין לקרוא בו.

↩ חזרה לטקסט
3168

תהלים קי"ט, קכו.

↩ חזרה לטקסט
3169

ואל תשתכח וכו' – כלו' במקום שיש חשש שכחת התורה מישראל אפשר להקל ולהתיר לכתוב בספר גם דברים שבעל פה.

↩ חזרה לטקסט
3170

מגלה מגלה נתנה – ולא כולה בבת אחת.

↩ חזרה לטקסט
3171

שם מ', ח.

↩ חזרה לטקסט
3172

חתומה נתנה – בבת אחת מראשה ועד סופה.

↩ חזרה לטקסט
3173

ספר התורה הזה – ספר שלם משמע.

↩ חזרה לטקסט
3174

דברים ל"א, כו.

↩ חזרה לטקסט
3175

שמות ל"ד, כז.

↩ חזרה לטקסט
3176

נאמן הוא – ויכוון לדעתי, שהשכינה מדברת מתוך גרונו.

↩ חזרה לטקסט
3177

במדבר י"ב, ז.

↩ חזרה לטקסט