📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#52

כ. מִיתָתוֹ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב

קי "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם"1474 – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין1475 וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: "שֶׁמָּא חָס־וְשָׁלוֹם, יֵשׁ בְּמִטָּתִי1476 פְּסוּל1477, כְּאַבְרָהָם אֲבִי־אַבָּא, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וּכְיִצְחָק אָבִי, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. אָמְרוּ לוֹ בָנָיו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד"1478 – אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל: זֶהוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה! אוֹתוֹ דָבָר שֶׁצִּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ: " יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד"! (פסח נו.; ב"ר צח).

קיא "וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן הָאָטָד"1479 – וְכִי גֹרֶן יֶשׁ לוֹ לְאָטָד? אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מְלַמֵּד שֶׁהִקִּפוּהוּ כְתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגֹרֶן זֶה שֶׁמַּקִּיפִין לוֹ אָטָד1480, שֶׁבָּאוּ בְנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. תְּנָא1481: כֻּלָּם לְמִלְחָמָה בָּאוּ – כֵּוָן שֶׁרָאוּ כִתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נָטְלוּ כֻלָּם כִּתְרֵיהֶם וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. תְּנָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בָּא עֵשָׂו וְעִכֵּב (מִלְּקָבְרוֹ). אָמַר לָהֶם: (מְעָרָה זוֹ) מָקוֹם לְאַרְבָּעָה זוּגוֹת1482 יֶשׁ בָּהּ; יַעֲקֹב קָבַר אֶת־לֵאָה בְּשֶׁלּוֹ, וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁלִּי הוּא. אָמְרוּ לוֹ: מָכַרְתָּ (חֶלְקְךָ לְאַבָּא). אָמַר לָהֶם: אִם מָכַרְתִי בְכוֹרָתִי1483 – חֵלֶק פָּשׁוּט כְּלוּם מָכָרְתִּי? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי שְׁטָר־מְכִירָה. אָמְרוּ לוֹ: הַשְּׁטָר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא, – וּמִי יֵלֵךְ (לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם)? – יֵלֵךְ נַפְתָּלִי, שֶׁהוּא קַל כְּאַיָּלָה. הָיָה שָׁם חוּשִׁים בֶּן דָּן שֶׁאָזְנָיו כְּבֵדוֹת1484. אָמַר לָהֶם: מַה־זֶּה? אָמְרוּ לוֹ: זֶה מְעַכֵּב עַד שֶׁיַּחֲזוֹר נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם. אָמַר לָהֶם חוּשִׁים: וְעַד שֶׁיַּחֲזוֹר נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם – יְהֵא אֲבִי־אַבָּא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן? נָטַל מַקֵּל וְהִכָּה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל עֵשָׂו, – נָשְׁרוּ1485 עֵינָיו וְנָפְלוּ עַל רַגְלָיו שֶׁל יַעֲקֹב. פָּקַח יַעֲקֹב אֶת עֵינָיו וְשָׂחָק. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי־חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע"1486. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם־שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"1487 (סוטה יג).

קיב "וַיִּרְאוּ אֲחֵי־יוֹסֵף כִּי־מֵת אֲבִיהֶם" וְגוֹ'1488 – מָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחָדוּ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ בְנֵי יַעֲקֹב מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁנָּטָה יוֹסֵף מִן הַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ… כֵּוָן שֶׁרָאוּ כָךְ אָמְרוּ: עֲדַיִן טִינָא1489 בְלִבּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁמֵּת אָבִינוּ "לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף"1490.

וְהוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְבָרֵך עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה… (תנח' ויחי; ב"ר ק; לק"ט).

קיג וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל־לִבָּם"1491 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב: וּמָה עֲשָׂרָה נֵרוֹת1492 לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד, נֵר אֶחָד הֵיאַךְ יָכוֹל לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת? (מג' טז:).