הערות וביאורים · 3058–3117
3058מצוה לאמרו – שיאמר אם בקריאת־שמע כך, הלומד תורה לא כל שכן.
3059לאנשי כנסת הגדולה – ראשי חכמים שעמדו לישראל בתחלת ימי בית שני.
3062מתורגמנו – העומד ומתרגם את דברי דרשתו לפני העם מעברית לארמית.
3064דברים שבכתב – של כתבי הקדש.
3065אי אתה רשאי לאמרם על־פה – שמא תכשל ולא תדקדק לומר הדברים ככתבם.
3066שבעל־פה אי אתה רשאי וכו' – שלא יתערבו דברי סופרים בדברי תורה.
3068מעוין – שקול; כלו' עדיין לא הוכרע הדבר אצל אומות־העולם.
3070זו המשנה – שאין או"ה מבינין בה.
3074ואם כן כמו זר נחשבו – יהו דומין לאו"ה.
3080במקור כך: "שֶנָּנַח" – הערת פב"י.
3081בין תם בין מועד – שור שנגח פחות משלש פעמים נקרא "תם" ומשלמים
עליו חצי נזק, ושור שנגח שלש פעמים נקרא "מועד" על שם "והועד בבעליו"
(שמ' כ"א, כט) ומשלמים עליו נזק שלם.
3082ממה נפשך – מה רצונך, כלו' אחת משתים (או–או).
3084אם רעהו דוקא – אם "רעהו" שנאמר בשור נגח הוא דוקא, והכוונה רק
לישראל.
3086אין מודיעין וכו' – שלא לעורר שנאה לישראל.
3087בדרך מינות – בדרך הכופרים בתורה שבעל־פה.
3088מפי הגבורה – מפי הקב"ה.
3091תלמידיך אנו וכו' – ובאנו לשמוע תורה מפיך.
3092שבת של מי היתה – כלו' מי דרש בשבת זו בביה"מ (עי' עמ' קסז פ'
"מעשי חכמים" יג, ס' עה).
3094טף למה באים – והרי אינם מבינים כלום.
3096דרבן – מסמר בראש המלמד (המקל) שהאכר מדריך בו את הפרה בשעת
חרישה.
3097להוציא חיים – לחם מן הארץ.
3099פרה ורבה – עושה פירות.
3101היאך אני לומד תורה – כיון שהדעות חלוקות.
3103ופרנס אחד – משה רבנו.
3105כאפרכסת – כמין סל על אבני הרחים, שנותנין לתוכו את התבואה, והוא
רחב מלמעלה וצר מלמטה.
3109כשמעו – כאלו שמעת אותו.
3110חתוכה – קבועה וחתומה, שלא יהא מקום לדרוש ולהראות בה פנים.
3111לא היתה לרגל עמידה – לא היה קיום לרגליהם של ישראל.
3112היאך היא ההלכה – כשיש חלוקי־ידיעות.
3114פנים – אופנים, דרכים.
3115כותבות – תמרים כבושים ויבשים.
3116מעין שלש – ברכה אחת קצור מתוך שלש הברכות של ברכת המזון.
3117מכניס ראשך בין המחלוקת – להכריע כדברי חכמים נגד דעתי (שר"ג סבור
שצריך לברך על כותבות שלש ברכות).