📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2998–3057

2998

תהלים פ"ד, ח.

↩ חזרה לטקסט
2999

שם ס"א, ה.

↩ חזרה לטקסט
3000

דבר־שמועה – הלכה.

↩ חזרה לטקסט
3001

דובבות – נעות ורוחשות.

↩ חזרה לטקסט
3002

שיר השירים ז', י.

↩ חזרה לטקסט
3003

כומר של ענבים – כלי שמניחין בו ענבים עד שיתחממו וימהרו להתבשל ויינם נוח לצאת.

↩ חזרה לטקסט
3004

דובב – רוחש ומטפטף.

↩ חזרה לטקסט
3005

בור – נבער וריק מן התורה.

↩ חזרה לטקסט
3006

מקדיח – שורף את התבשיל ופוגמו.

↩ חזרה לטקסט
3007

ומקניט – מרגיז.

↩ חזרה לטקסט
3008

חוליו – תבואת חולין שלו.

↩ חזרה לטקסט
3009

מעשר – נותן מעשר.

↩ חזרה לטקסט
3010

קהלת ד', יב.

↩ חזרה לטקסט
3011

דור וכו' – נְדוֹר שלא תֵהָנה ממנו.

↩ חזרה לטקסט
3012

תהלים א', א.

↩ חזרה לטקסט
3013

מושבו מושב לצים – שאין לו במה להתעסק אלא בליצנות.

↩ חזרה לטקסט
3014

לקיתון – לכד.

↩ חזרה לטקסט
3015

אין מוסרין לו עדות – אין מזמנין אותו לראות דבר לשם עדות.

↩ חזרה לטקסט
3016

ואין מקבלין ממנו עדות – כשבא להעיד, משום שאינו נאמן.

↩ חזרה לטקסט
3017

אפיטרופוס על היתומים – לפקח עליהם, מפני שחשוד על הגזל.

↩ חזרה לטקסט
3018

ואין מתלוים עמו בדרך – שחשוד על הרציחה, כמפורש להלן בס' שס"ו.

↩ חזרה לטקסט
3019

בסיעה – בחבורה.

↩ חזרה לטקסט
3020

על הסופר – על מלמד התינוקות.

↩ חזרה לטקסט
3021

מת אחד מהם – נטה למות.

↩ חזרה לטקסט
3022

לסופר – שהאמין בו יותר מבשאר חבריו לצוותו על בנו.

↩ חזרה לטקסט
3023

ענבי הגפן בענבי הגפן – כשמרכיבים אותם.

↩ חזרה לטקסט
3024

ומתקבל – על הלב.

↩ חזרה לטקסט
3025

כעור – לא נאה.

↩ חזרה לטקסט
3026

גדולי הדור – אנשי מעשה ופרנסים צדיקים.

↩ חזרה לטקסט
3027

בת גבאי צדקה – שרובם כשרים ונאמנים.

↩ חזרה לטקסט
3028

עם כל בהמה – שדומות לבהמה.

↩ חזרה לטקסט
3029

דברים כ"ז, כא.

↩ חזרה לטקסט
3030

כופתה – אוסרה.

↩ חזרה לטקסט
3031

דורס – טורף וקורע.

↩ חזרה לטקסט
3032

מכה – את אשתו.

↩ חזרה לטקסט
3033

ונשותיהם יותר – שונאות יותר.

↩ חזרה לטקסט
3034

ופירש – מתורתו.

↩ חזרה לטקסט
3035

אנו צריכין להם וכו' – כלו' הם זקוקים לנו למזונותיהם.

↩ חזרה לטקסט
3036

שם ל', כ.

↩ חזרה לטקסט
3037

על חייו לא חס – שלא למד תורה.

↩ חזרה לטקסט
3038

לנחרו – כדרך שנוחרים (קורעים) את החזיר.

↩ חזרה לטקסט
3039

זה טעון וכו' – שחיטה טעונה (צריכה) ברכה, מה שאין כן נחירה.

↩ חזרה לטקסט
3040

אינם חיים – בתחית המתים.

↩ חזרה לטקסט
3041

לרבונם – להקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
3042

ישעיה כ"ו, יט.

↩ חזרה לטקסט
3043

שהוא מצטער – שמא אין לעמי־הארץ תקנה.

↩ חזרה לטקסט
3044

דברים ד', ד.

↩ חזרה לטקסט
3045

שם שם, כד.

↩ חזרה לטקסט
3046

כאלו מדבק בשכינה – ובזכות זה יזכו לחיי עולם.

↩ חזרה לטקסט
3047

מרגלא – דבור רגיל.

↩ חזרה לטקסט
3048

וחברי –עם הארץ.

↩ חזרה לטקסט
3049

מתגדר במלאכתי – מתגדל לתפוס אומנותי.

↩ חזרה לטקסט
3050

מרבה – בתורה.

↩ חזרה לטקסט
3051

ישעיה ס"ו, ה.

↩ חזרה לטקסט
3052

פסק סברם ואבד סכוים – חדלה תקותם ואבדה תוחלתם; כלו' אין להם תקנה.

↩ חזרה לטקסט
3053

ונראה בשמחתכם – כלו' כולנו נראה.

↩ חזרה לטקסט
3054

ישעיה ס"ו, ה.

↩ חזרה לטקסט
3055

מדבריו של ר' יוסי – בהלכה אחת.

↩ חזרה לטקסט
3056

יהושע א', ח.

↩ חזרה לטקסט
3057

אסור לאמרו בפני עם־הארץ – שלא יאמר די לו בכך ולא ירגיל בניו בתלמוד־תורה.

↩ חזרה לטקסט