הערות וביאורים · 2878–2937
2879נבהל להשיב – נמהר להשיב קודם שיתבונן בדבר.
2880על ראשון ראשון וכו' – כלו' משיב לפי הסדר.
2881וחלופיהם – הפּוּכם של כל אלו.
2882בכיסם – בממונם; כלו' במשאם ומתנם.
2884ובעטיפתם – באופן לבישת כסותם.
2885מברכותיו – מסגנון ברכותיו.
2886מעקימת שפתיך – כלו' מדבורך.
2887שיחת חולין – אפילו דבר קל לא ילך לאבוד.
2889חבר – ת"ח פרוש שמקבל עליו להיות זהיר בטומאה וטהרה.
2890לח ויבש – בתבואה ובפירות.
2891בכסותו – של ע"ה, כשהוא לבוש בבגדי עצמו, שבגדי ע"ה טמאים
לפרושים.
2892בהמה דקה – שדרכה לרעות בשדה אחרים.
2894לא באו וכו' – כלו' אין אלו ענין לטהרות.
2895חוזאי – מעיר בי־חוזי.
חזקה על חבר – מוחזקים (בטוחים) בתלמיד־חכם.
2897דבר שאינו מתוקן – תבואה שאינה מעושרת.
2899כיון שנובט נובט – כיון שמתחיל לצמוח הרי הוא הולך וגדל.
2901תוכו כברו – פְנִים שלו כחוץ שלו; כלו' לבו כדבריו ומעשיו.
2903אם נבלת בהתנשא – כלו' אם התנשאת ונתגאית אתה דומה לנבלה.
2905נוקם ונוטר כנחש – מקנא לכבוד התורה (וי"מ: כנחש – כנחש העמוני;
וע' ביומא כב, כג).
2908קשה כברזל – בעניני תורה ומצוות.
2911אחד משמונה בשמינית – כלו' מקצת גאוה, שלא יבואו לזלזל בו.
2912ומעטרתו – מקיפתו ונאה לו.
2913כסאסא לשבלת – כאותן המחטים הדקות שיוצאות כעין שערות מראש השבלת;
זקן השבלת.
2915לא מינה ולא מקצתה – כלו' אל יהא בו משהו מן הגאוה.
2916כל גבה לב – אפילו כל־שהוא משמע.
2918רבב – כתם של שמנונית.
2920משניאי – שמשניאים וממאיסים את התורה על הבריות.
2921ששה דברים וכו' – כל אלו יש בהם או משום חשד או משום זלזול בעצמו
או משום יהירות.
2924טלית – כסות עליונה שמתעטפים בה.
2925שני שלישי גדיל – שני שלישים של השלחן מכוסים במפה קלועה.
2927ועליו – על השליש המגולה.
2928קערות וכו' – ושאר השלחן פנוי.
2929וטבעתו מבחוץ – הטבעת של השלחן, שתולים אותו בה, תהא קבועה מצד
חוץ ולא מבפנים מצד האוכלים.
2930למדורה וקדרות מקיפות אותה – כלו' השלחן כלו מלא קערות וכוסות
ואין בו מקום פנוי.
2931סנדלים – קלים ממנעלים.
2932אוצר בלוס – מעורבב, שנותנין לשם כל דבר.
2933שמחזירין לו אבדה וכו' – כיון שאמר אני מכירה, אף על פי שאינו
נותן בה סימן.
2934להפכו – אם לבשו כשהוא הפוך מהפכו, שמקפיד עליו שלא יראו התפירות.
2936שאינה של מצוה – אלא של הוללות.
2937ומאלמן את אשתו – שמבקש למודו ואינו מוצא וגולה ממקומו.