📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2878–2937

2878

ובמנין – של תלמידים.

↩ חזרה לטקסט
2879

נבהל להשיב – נמהר להשיב קודם שיתבונן בדבר.

↩ חזרה לטקסט
2880

על ראשון ראשון וכו' – כלו' משיב לפי הסדר.

↩ חזרה לטקסט
2881

וחלופיהם – הפּוּכם של כל אלו.

↩ חזרה לטקסט
2882

בכיסם – בממונם; כלו' במשאם ומתנם.

↩ חזרה לטקסט
2883

בכוסם – בדרך שתיתם.

↩ חזרה לטקסט
2884

ובעטיפתם – באופן לבישת כסותם.

↩ חזרה לטקסט
2885

מברכותיו – מסגנון ברכותיו.

↩ חזרה לטקסט
2886

מעקימת שפתיך – כלו' מדבורך.

↩ חזרה לטקסט
2887

שיחת חולין – אפילו דבר קל לא ילך לאבוד.

↩ חזרה לטקסט
2888

תהלים א', ג.

↩ חזרה לטקסט
2889

חבר – ת"ח פרוש שמקבל עליו להיות זהיר בטומאה וטהרה.

↩ חזרה לטקסט
2890

לח ויבש – בתבואה ובפירות.

↩ חזרה לטקסט
2891

בכסותו – של ע"ה, כשהוא לבוש בבגדי עצמו, שבגדי ע"ה טמאים לפרושים.

↩ חזרה לטקסט
2892

בהמה דקה – שדרכה לרעות בשדה אחרים.

↩ חזרה לטקסט
2893

פרוץ – רגיל.

↩ חזרה לטקסט
2894

לא באו וכו' – כלו' אין אלו ענין לטהרות.

↩ חזרה לטקסט
2895

חוזאי – מעיר בי־חוזי. חזקה על חבר – מוחזקים (בטוחים) בתלמיד־חכם.

↩ חזרה לטקסט
2896

2896

↩ חזרה לטקסט
2897

דבר שאינו מתוקן – תבואה שאינה מעושרת.

↩ חזרה לטקסט
2898

צרור – רגב של עפר.

↩ חזרה לטקסט
2899

כיון שנובט נובט – כיון שמתחיל לצמוח הרי הוא הולך וגדל.

↩ חזרה לטקסט
2900

שמות כ"ה, יא.

↩ חזרה לטקסט
2901

תוכו כברו – פְנִים שלו כחוץ שלו; כלו' לבו כדבריו ומעשיו.

↩ חזרה לטקסט
2902

מגביה עצמו – מתגאה.

↩ חזרה לטקסט
2903

אם נבלת בהתנשא – כלו' אם התנשאת ונתגאית אתה דומה לנבלה.

↩ חזרה לטקסט
2904

משלי ל', לב.

↩ חזרה לטקסט
2905

נוקם ונוטר כנחש – מקנא לכבוד התורה (וי"מ: כנחש – כנחש העמוני; וע' ביומא כב, כג).

↩ חזרה לטקסט
2906

רותח – כועס.

↩ חזרה לטקסט
2907

ירמיה כ"ג, כט.

↩ חזרה לטקסט
2908

קשה כברזל – בעניני תורה ומצוות.

↩ חזרה לטקסט
2909

ירמיה כ"ג, כט.

↩ חזרה לטקסט
2910

קהלת י"א, י.

↩ חזרה לטקסט
2911

אחד משמונה בשמינית – כלו' מקצת גאוה, שלא יבואו לזלזל בו.

↩ חזרה לטקסט
2912

ומעטרתו – מקיפתו ונאה לו.

↩ חזרה לטקסט
2913

כסאסא לשבלת – כאותן המחטים הדקות שיוצאות כעין שערות מראש השבלת; זקן השבלת.

↩ חזרה לטקסט
2914

בשמתא – יהא בנדוי.

↩ חזרה לטקסט
2915

לא מינה ולא מקצתה – כלו' אל יהא בו משהו מן הגאוה.

↩ חזרה לטקסט
2916

כל גבה לב – אפילו כל־שהוא משמע.

↩ חזרה לטקסט
2917

משלי ט"ו, ה.

↩ חזרה לטקסט
2918

רבב – כתם של שמנונית.

↩ חזרה לטקסט
2919

שם ח', לו.

↩ חזרה לטקסט
2920

משניאי – שמשניאים וממאיסים את התורה על הבריות.

↩ חזרה לטקסט
2921

ששה דברים וכו' – כל אלו יש בהם או משום חשד או משום זלזול בעצמו או משום יהירות.

↩ חזרה לטקסט
2922

מבושם – בבשמים.

↩ חזרה לטקסט
2923

חלוק – כתנת התחתונה.

↩ חזרה לטקסט
2924

טלית – כסות עליונה שמתעטפים בה.

↩ חזרה לטקסט
2925

שני שלישי גדיל – שני שלישים של השלחן מכוסים במפה קלועה.

↩ חזרה לטקסט
2926

גלאי – מקום מגולה.

↩ חזרה לטקסט
2927

ועליו – על השליש המגולה.

↩ חזרה לטקסט
2928

קערות וכו' – ושאר השלחן פנוי.

↩ חזרה לטקסט
2929

וטבעתו מבחוץ – הטבעת של השלחן, שתולים אותו בה, תהא קבועה מצד חוץ ולא מבפנים מצד האוכלים.

↩ חזרה לטקסט
2930

למדורה וקדרות מקיפות אותה – כלו' השלחן כלו מלא קערות וכוסות ואין בו מקום פנוי.

↩ חזרה לטקסט
2931

סנדלים – קלים ממנעלים.

↩ חזרה לטקסט
2932

אוצר בלוס – מעורבב, שנותנין לשם כל דבר.

↩ חזרה לטקסט
2933

שמחזירין לו אבדה וכו' – כיון שאמר אני מכירה, אף על פי שאינו נותן בה סימן.

↩ חזרה לטקסט
2934

להפכו – אם לבשו כשהוא הפוך מהפכו, שמקפיד עליו שלא יראו התפירות.

↩ חזרה לטקסט
2935

שמות י"ח, יב.

↩ חזרה לטקסט
2936

שאינה של מצוה – אלא של הוללות.

↩ חזרה לטקסט
2937

ומאלמן את אשתו – שמבקש למודו ואינו מוצא וגולה ממקומו.

↩ חזרה לטקסט