הערות וביאורים · 2758–2817
2758לראש בית אב – שבכל משמר היו כמה בתי אבות.
2759לנתין – מבני הגבעונים הנתונים במקדש לשרת.
2760שכולם שוים – בידיעות התורה.
2761העמסוני – מעיר עמאוס.
2762אתין שבתורה – כל מקום שנאמר בו "את" לרבות.
2764פירש – ולא דרש רבוי, שנתקשה ולא ידע מה לרבות לענין מורא עם
הקב"ה.
2765לרבות תלמידי חכמים – שיהא מוראם כמורא שמים.
2766שמחל על כבודו – מוותר עליו.
2767הולך לפניהם יומם – לשמשם, כביכול.
2769החולק על רבו – מבטל את דבריו בהלכה.
2770בהצותם על יי – בעדת קרח נאמר, והם לא חלקו אלא על משה ואהרן.
2774המהרהר אחר רבו – חושד בו ונותן בו דופי.
2777על כבוד הרב – על זלזול בכבוד הרב.
2778לכשתמצא – כלו' דוק ותמצא.
2780בנטילת ידים – שהיא גזירת חכמים.
2781והמספר אחר מטתם – מספר בגנותם.
2782ומגס דעתו כלפי מעלה – מתגאה ומתרהב נגד הקב"ה.
2783דברי הימים ב', ל"ו, טז.
2784מחמת אנסו – כגון מחמת חולי.
2785מצדד פניו – שיהיו פניו מביטים אל הצד.
2786שנקפו רגליו באסקופה – שנחבטו רגליו במפתן הבית.
2787אמרו לו לרב יוסף – שהיה סומא.
2788שיגבה ראשך – כלו' שתהא ראש ישיבת הכרך.
2790בית ר' נתן – בית ישיבה לחכמים היה.
2792ופחתו אחת – חִסרו מכה אחת, שאמרו להלקות ל"ט מלקות, ואם כן יפה
כח החכמים מכח התורה.
2797המתפלל אחורי רבו וכו' – בכולם יש משום זלזול בכבוד הרב.
2798כח ורק – מוציא כיח (לחה) ורוקק.
2800משניאי – משניאים את התורה על הבריות.
2801כשהוא כפוף לרבו – נשמע לו ומקבל תוכחתו.
2802אל ידור – ולא יבוא לידי זלזול בכבוד רבו.
2803לכרם ביבנה – כנוי לישיבת חכמים ביבנה, שהיו יושבין בה כשורת
הכרם.
2804בכבוד אכסניא – בכבוד המקום שנתאכסנו שם.
2805ראש המדברים – המדבר בראש.
2808ת"ח שהולכים… אעכו"כ – שנקראו "מבקשי ה'".
2811המארח ת"ח – מכניסו בתורת אורח.
2814שמואל ב', ו', יא, יב.
2815בשלפי השמד – אחרי גזירת השמד בימי אדרינוס וחרבן ביתר על ידו;
ו"שלפים" הם הקָשים שנשארים בשדה אחרי קציר הקמה.
2816לאושא – עיר בגליל שגלו לשם ראשי חכמי התורה.
2817חלקו כבוד לר' יהודה – שידרוש בכבוד האכסניא ובכבוד הבאים לשמוע
דברי תורה.