📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2698–2757

2698

בגמרא – סוגיות של הלכות.

↩ חזרה לטקסט
2699

שלא יתחלקו הלשונות – שכל רב שונה בלשונו.

↩ חזרה לטקסט
2700

בלא טוב וברכה – לפי שאינו יכול לשמור את כולם כראוי.

↩ חזרה לטקסט
2701

לומר בלשון רבו – בדיוק.

↩ חזרה לטקסט
2702

יראה בעל השמועה וכו' – שמתוך כך ימסור את דבריו בדיוק.

↩ חזרה לטקסט
2703

הניח לו – שעזב ולא אמָרו.

↩ חזרה לטקסט
2704

במדרש – במדרש הלכה.

↩ חזרה לטקסט
2705

קהלת ד', ט.

↩ חזרה לטקסט
2706

שחבריך יקימוה בידיך – שעל ידי הלמוד בחבורה התורה תתקיים בידך.

↩ חזרה לטקסט
2707

הסכת – דרש מלשון עשה כת.

↩ חזרה לטקסט
2708

דברים כ"ז, ט.

↩ חזרה לטקסט
2709

ירמיה כ', לו.

↩ חזרה לטקסט
2710

שונאיהם של ת"ח – הכוונה על ת"ח בעצמם, ושִנָּה משום "אל תפתח פה לשטן".

↩ חזרה לטקסט
2711

בד בבד – כל אחד לבדו.

↩ חזרה לטקסט
2712

שמטפשים – שנעשים טפשים.

↩ חזרה לטקסט
2713

משלי כ"ז, יז.

↩ חזרה לטקסט
2714

ירמיה כ"ב, כט.

↩ חזרה לטקסט
2715

משלי ג', יח.

↩ חזרה לטקסט
2716

מתחדדת – נלטשת עד שנעשית חדה.

↩ חזרה לטקסט
2717

תהלים קכ"ז, ה.

↩ חזרה לטקסט
2718

בשער אחד – בענין אחד.

↩ חזרה לטקסט
2719

לבית־התלמוד – למקום ישיבת החכמים.

↩ חזרה לטקסט
2720

משלי א', כ.

↩ חזרה לטקסט
2721

לא שנית – כלו' לא פרשוה לך רבותיך.

↩ חזרה לטקסט
2722

בחוצה – בחוץ שלה, במקום הקבוע לה.

↩ חזרה לטקסט
2723

במקום שמרחיבין לה – במקום שמרבים לדרוש ולפרש דברי תורה.

↩ חזרה לטקסט
2724

שגלה – לערי מקלט.

↩ חזרה לטקסט
2725

מגלין רבו עמו – שלא ישאר בלא תורה.

↩ חזרה לטקסט
2726

דברים ד', מב.

↩ חזרה לטקסט
2727

מכאן שלא ישנה וכו' – שמא יבוא לגלות על ידו.

↩ חזרה לטקסט
2728

משלי כ"ו, יג.

↩ חזרה לטקסט
2729

בעיר – הסמוכה לכפר מושבו של העצל.

↩ חזרה לטקסט
2730

בתוֹך המדינה – בכפר מושבו של העצל עצמו (מדינה בנגוד לעיר – פירושה עיר השדה, כפר).

↩ חזרה לטקסט
2731

משלי כ"ו, יג.

↩ חזרה לטקסט
2732

שם שם, יד.

↩ חזרה לטקסט
2733

שם ו', ט, י.

↩ חזרה לטקסט
2734

שמושה של תורה – שמוש תלמידי חכמים, שעל ידי כך לומדים מהם דרכיהם בתורה ובמעשים.

↩ חזרה לטקסט
2735

מלכים ב', ג', יא.

↩ חזרה לטקסט
2736

בית ועד – בית כנוס.

↩ חזרה לטקסט
2737

מתאבק – מתגלגל באבק רגליהם; כלו' שב לפניהם על הקרקע, כדרך התלמידים בימיהם.

↩ חזרה לטקסט
2738

הוי מתחמם כנגד אורם – כנגד אש שלהם; כלו' התקרב אליהם.

↩ חזרה לטקסט
2739

והוי זהיר בגחלתם וכו' –כלו' אל תתקרב אליהם יותר מדי, שלא תבוא להקל בכבודם ותענש.

↩ חזרה לטקסט
2740

נשיכת שועל – ששניו עקומות ונשיכתו מכאבת הרבה.

↩ חזרה לטקסט
2741

עקיצת עקרב – שיש בה סכנה.

↩ חזרה לטקסט
2742

לחישתם – כלו' כעסם ורתחנותם.

↩ חזרה לטקסט
2743

שרף – נחש.

↩ חזרה לטקסט
2744

להתחמם כנגד וכו' – לא קרוב ולא רחוק יותר מדאי.

↩ חזרה לטקסט
2745

גופו – הוא עצמו.

↩ חזרה לטקסט
2746

אלופי – משמעו רבי ומלמדי, מלשון "פן תאלף ארחותיו" (מש' כ"ב, כה).

↩ חזרה לטקסט
2747

תהלים נ"ה, יד.

↩ חזרה לטקסט
2748

אבדת אביו ואבדת רבו – אם מצא אבדת אביו וכו'.

↩ חזרה לטקסט
2749

קודמת – להשבה.

↩ חזרה לטקסט
2750

מניח את של רבו – פורק מעליו את משאו.

↩ חזרה לטקסט
2751

כל שרוב חכמתו הימנו – אם מקרא מקרא ואם משנה משנה.

↩ חזרה לטקסט
2752

האיר עיניו – כלו' פירש לו.

↩ חזרה לטקסט
2753

קודם למלך ישראל – לפדותו מן השבי.

↩ חזרה לטקסט
2754

כיוצא בו – דומה לו, דוגמתו.

↩ חזרה לטקסט
2755

לסגן – למשנה לכה"ג.

↩ חזרה לטקסט
2756

לאמרכל – אחד משבעת הפקידים שהיו ממונים על המקדש.

↩ חזרה לטקסט
2757

לגזבר – הממונה על האוצרות במקדש.

↩ חזרה לטקסט