📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2578–2637

2578

שם כ"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
2579

נלקטין כאחת – כל פירותיהם נלקטים בבת אחת.

↩ חזרה לטקסט
2580

שיר השירים ה', יא.

↩ חזרה לטקסט
2581

בתלולית – בתל, בגבעה.

↩ חזרה לטקסט
2582

לקצות – לחפור ולפַנות.

↩ חזרה לטקסט
2583

משפלות – סלים מיוחדים להוצאת זבל.

↩ חזרה לטקסט
2584

נזיקין – שלש בבות.

↩ חזרה לטקסט
2585

כלים – מס' כלים.

↩ חזרה לטקסט
2586

משלי כ"ד, ז.

↩ חזרה לטקסט
2587

קרסטל – סל (בל' יונית ורומית Cartallus).

↩ חזרה לטקסט
2588

מן השער – משער בית־המדרש.

↩ חזרה לטקסט
2589

קהלת ד', ו.

↩ חזרה לטקסט
2590

הלכות – מרובות.

↩ חזרה לטקסט
2591

לך קריתי – לטובתך ולהנאתך.

↩ חזרה לטקסט
2592

הסובר – המבין יפה.

↩ חזרה לטקסט
2593

אשר ראו עיניך – הדברים שהם ברורים כאלו ראית אותם בעיניך.

↩ חזרה לטקסט
2594

דברים ד', ט.

↩ חזרה לטקסט
2595

כלי ריקן מחזיק – יכול לקבל מה שנותנין לתוכו.

↩ חזרה לטקסט
2596

אבל הקב"ה… מלא מחזיק – יותר שאדם מלא תורה הוא מקבל יותר.

↩ חזרה לטקסט
2597

אם שמוע תשמע – אם שמעת וקבלת כבר הרי עתיד אתה לשמוע ולקבל עוד.

↩ חזרה לטקסט
2598

שמות ט"ו, כו.

↩ חזרה לטקסט
2599

בישן – אם תחזור על הישנות.

↩ חזרה לטקסט
2600

יפנה לבבך – מן התורה.

↩ חזרה לטקסט
2601

כיום של אסתן – כיום שמנשבת בו רוח צפונית, שהוא יום אורה ונוח לכל.

↩ חזרה לטקסט
2602

הבא כותח – מין מאכל של חלב שנחמץ; כלו' אפילו טרדה קלה היתה מערבבת את דעתי.

↩ חזרה לטקסט
2603

עקצתני – נשכתני.

↩ חזרה לטקסט
2604

שבעה חלוקים – שבע כתנות, כדי להרחיב את דעתו בכתנת נקיה בכל יום.

↩ חזרה לטקסט
2605

מגובת שמאי – שם מקום; והיתושים מרובים שם.

↩ חזרה לטקסט
2606

גובלים אדמדמנים – ממעכים ולשים מיני גרגרים אדומים.

↩ חזרה לטקסט
2607

וטשים – מורחים.

↩ חזרה לטקסט
2608

ר' חִיָּא בַּר־אַדֶּא – כך במקור (הערת פב"י).

↩ חזרה לטקסט
2609

הבישן – שמתבייש לשאול מרבו.

↩ חזרה לטקסט
2610

ואין שפתותיו נוטפות מר – כלו' שאינו לומד באימה; דרש "נוטפות מור" (שה"ש ה', יג) מלשון מַר.

↩ חזרה לטקסט
2611

תכוינה – ראוי הוא שתכוינה שפתיו.

↩ חזרה לטקסט
2612

גמרא גמור זמירתא תהא – כלו' וכי למוד הגמרא זמר בעלמא הוא?

↩ חזרה לטקסט
2613

לא תשאלנו וכו' – שלא יתבלבל.

↩ חזרה לטקסט
2614

אלא לשינה – למנוחה, כדי שתהא מחר דעתו צלולה לתלמוד.

↩ חזרה לטקסט
2615

לא נבראה הלבנה וכו' – שמי שאין לו נר ילמד לאורה.

↩ חזרה לטקסט
2616

שמועותיך – הלכותיך.

↩ חזרה לטקסט
2617

של יום הן – ולמדתין בדעה צלולה.

↩ חזרה לטקסט
2618

ימים ארוכים וקצרים – ימים שלאחר המיתה, שהם ארוכים למנוחה וקצרים לתלמוד תורה.

↩ חזרה לטקסט
2619

פועלי יום אנו – ואין לנו רשות להבטל אפילו שעה אחת.

↩ חזרה לטקסט
2620

לוה ופרע – שאם נטרד ביום במלאכתו ולא הספיק לגמור שעורו פרע (שלם) מן הלילה.

↩ חזרה לטקסט
2621

תהלים מ"ב, ט.

↩ חזרה לטקסט
2622

נעשית קרעים קרעים – מתוך שהוא מרבה להפסיק תלמודו בשינה תורתו אינה שלמה בידו ואינה זוכרה אלא לסירוגין.

↩ חזרה לטקסט
2623

משלי כ"ג, כא.

↩ חזרה לטקסט
2624

לשמוע – לקבל.

↩ חזרה לטקסט
2625

לאבד – לשכוח.

↩ חזרה לטקסט
2626

יצא שכרו בהפסדו – הפסדו גדול משכרו.

↩ חזרה לטקסט
2627

ספוג – מין צמח־ים מלא נקבים השואב לתוכו כל דבר לח.

↩ חזרה לטקסט
2628

ומשפך – קנה מפולש, רחב מלמעלה וקצר מלמטה, ששופכין דרך בו משקה מכלי לכלי.

↩ חזרה לטקסט
2629

משמרת – כלי לסנן ולזקק את היין מן השמרים.

↩ חזרה לטקסט
2630

נפה – מן כברה.

↩ חזרה לטקסט
2631

שהוא סופג וכו' – זוכר כל מה שלמד.

↩ חזרה לטקסט
2632

שמכניס בזו וכו' – מהיר לשכוח את הכל.

↩ חזרה לטקסט
2633

שמוציאה את היין וכו' – כלו' שוכח את הטוב וזוכר רק את הגרוע.

↩ חזרה לטקסט
2634

שמוציאה את הקמח וכו' – היפך מן הקודם.

↩ חזרה לטקסט
2635

היה כגרועה וכו' – כמקוה מים, כלו' שלא תשכח מתלמודך דבר. נ"א: כערוגה.

↩ חזרה לטקסט
2636

כקנקנה זפותה – כחבית משוחה בזפת.

↩ חזרה לטקסט
2637

הוי זהיר בתלמוד – שלא לבוא לידי טעות ומכשול.

↩ חזרה לטקסט