📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2458–2517

2458

שם שם, כח.

↩ חזרה לטקסט
2459

שמות כ', א.

↩ חזרה לטקסט
2460

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2461

דברים ה, כח.

↩ חזרה לטקסט
2462

הזהרו בדבריכם – שלא ליתן מקום לתלמידים לטעות וישתבשו בדעותיהם.

↩ חזרה לטקסט
2463

מים הרעים – כנוי למינות ואפיקורסות.

↩ חזרה לטקסט
2464

וישתו התלמידים – כלו' יבואו לידי כפירה מחמת שיטעו בדבריכם.

↩ חזרה לטקסט
2465

הבל תינוקות של בית־רבן – רוח פיהם של הילדים הלומדים תורה בבית הרב.

↩ חזרה לטקסט
2466

שלי ושלך מהו – כלו' וכי זכות למוד תורה שלנו אינה חשובה כלום?

↩ חזרה לטקסט
2467

העבודה – לשון שבועה.

↩ חזרה לטקסט
2468

ירמיה ו', יא.

↩ חזרה לטקסט
2469

מה טעם שפוך – כלו' למה שפך הקב"ה כעסו עליהם?

↩ חזרה לטקסט
2470

משום שעולל בחוץ – ולא בבית הרב.

↩ חזרה לטקסט
2471

ישעיה ז', א.

↩ חזרה לטקסט
2472

מה צרה היתה? – כלל הוא באגדה, שכל מקום שנאמר "ויהי" לשון צרה היא.

↩ חזרה לטקסט
2473

לפדגוג – לאומן ומחנך.

↩ חזרה לטקסט
2474

ישעיה ח', טז.

↩ חזרה לטקסט
2475

שאחז בתי כנסיות – סגר ונעל; ודרש "אחז" מלשון אחיזה – סגירה ("יגיפו הדלתות וֶאֱחֹזו" נחמיה ז', ג).

↩ חזרה לטקסט
2476

פילוסופין – חכמים.

↩ חזרה לטקסט
2477

וכאבנימוס הגרדי – גוי פילוסוף בימי ר' מאיר.

↩ חזרה לטקסט
2478

נתכנסו… אצלם – לכל אחד מהם בזמנו.

↩ חזרה לטקסט
2479

להזדוג – כדי לכלותה.

↩ חזרה לטקסט
2480

הקול וגו' – דרש "והידים" כמו או הידים.

↩ חזרה לטקסט
2481

בראשית כ"ז, כב.

↩ חזרה לטקסט
2482

תהלים ק"ה, טו.

↩ חזרה לטקסט
2483

משמרות – של כהונה.

↩ חזרה לטקסט
2484

איכה א', ה.

↩ חזרה לטקסט
2485

שם שם, ו.

↩ חזרה לטקסט
2486

שיר השירים ו', יא.

↩ חזרה לטקסט
2487

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2488

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2489

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2490

אלף – למוד.

↩ חזרה לטקסט
2491

שימציא לו את עצמו – המקבל לנותן ולא יטריחהו לחזור אחריו.

↩ חזרה לטקסט
2492

בצנעא – מתן בסתר.

↩ חזרה לטקסט
2493

מאמר פתוח מאמר סתום – כלו' יש בתורה נגלה ונסתר.

↩ חזרה לטקסט
2494

נאמן כפוף וכו' – אדם נאמן וישר שהוא כפוף ועניו בעוה"ז זוכה להיות פשוט וזקוף בעוה"ב.

↩ חזרה לטקסט
2495

פה פתוח וכו' – עת לדבר ועת לחשות.

↩ חזרה לטקסט
2496

צדיק כפוף וכו' – איש צדיק הוא עניו ופשוט.

↩ חזרה לטקסט
2497

תגו של קוף – קוצה של האות ק' שלמעלה.

↩ חזרה לטקסט
2498

ויכנס בזה – כלו' החוזר בתשובה פותחין לו פתח לקבלו.

↩ חזרה לטקסט
2499

שקר אותיותיו קרובות – בסדר א"ב: ק' ר' ש'.

↩ חזרה לטקסט
2500

אמת אותיותיה רחוקות – א' תחלת א"ב, מ' באמצע, ת' בסוף.

↩ חזרה לטקסט
2501

שקר עומד על רגל אחת – כל אות שבו בעלת רגל אחת.

↩ חזרה לטקסט
2502

מלבנת – אותיותיה שכובות כמין לבֵנה ומוֹשַׁבן יפה.

↩ חזרה לטקסט
2503

בתורת כהנים – בספר ויקרא.

↩ חזרה לטקסט
2504

לדיו כתובה על ניר חדש – שהכתב יוצא ברור ומפורש.

↩ חזרה לטקסט
2505

עיסה… לושה בחמין – בצק הנילוש במים חמים, הקמח מתערב ומדבק יפה.

↩ חזרה לטקסט
2506

לושה בצונן – במים קרים אין הבצק מדובק ורך, אלא קשה ומתפורר.

↩ חזרה לטקסט
2507

היא מתנפלת עליו – מתוך תשוקה.

↩ חזרה לטקסט
2508

לאותיות – ללמוד אותיות הא"ב.

↩ חזרה לטקסט
2509

לתלמוד – לגמרא.

↩ חזרה לטקסט
2510

שלא ראה סימן יפה – לא הצליח בלמודו.

↩ חזרה לטקסט
2511

דניאל א', ד, ה.

↩ חזרה לטקסט
2512

תהלים א', ב.

↩ חזרה לטקסט
2513

ומפסקים סדרי מקרא – לומדים פסוקי כתבי הקדש.

↩ חזרה לטקסט
2514

כפו – הכריחו.

↩ חזרה לטקסט
2515

נתת לי רשות לעמוד – שהרי אין לבי חפץ עתה בספר תהלים.

↩ חזרה לטקסט
2516

שתשמרם בבטנך – לזכרם.

↩ חזרה לטקסט
2517

שיכונו יחדו על שפתיך – שתוציאם מפורשים מפיך.

↩ חזרה לטקסט