הערות וביאורים · 2458–2517
2462הזהרו בדבריכם – שלא ליתן מקום לתלמידים לטעות וישתבשו בדעותיהם.
2463מים הרעים – כנוי למינות ואפיקורסות.
2464וישתו התלמידים – כלו' יבואו לידי כפירה מחמת שיטעו בדבריכם.
2465הבל תינוקות של בית־רבן – רוח פיהם של הילדים הלומדים תורה בבית
הרב.
2466שלי ושלך מהו – כלו' וכי זכות למוד תורה שלנו אינה חשובה כלום?
2469מה טעם שפוך – כלו' למה שפך הקב"ה כעסו עליהם?
2470משום שעולל בחוץ – ולא בבית הרב.
2472מה צרה היתה? – כלל הוא באגדה, שכל מקום שנאמר "ויהי" לשון צרה
היא.
2473לפדגוג – לאומן ומחנך.
2475שאחז בתי כנסיות – סגר ונעל; ודרש "אחז" מלשון אחיזה – סגירה
("יגיפו הדלתות וֶאֱחֹזו" נחמיה ז', ג).
2477וכאבנימוס הגרדי – גוי פילוסוף בימי ר' מאיר.
2478נתכנסו… אצלם – לכל אחד מהם בזמנו.
2480הקול וגו' – דרש "והידים" כמו או הידים.
2491שימציא לו את עצמו – המקבל לנותן ולא יטריחהו לחזור אחריו.
2493מאמר פתוח מאמר סתום – כלו' יש בתורה נגלה ונסתר.
2494נאמן כפוף וכו' – אדם נאמן וישר שהוא כפוף ועניו בעוה"ז זוכה
להיות פשוט וזקוף בעוה"ב.
2495פה פתוח וכו' – עת לדבר ועת לחשות.
2496צדיק כפוף וכו' – איש צדיק הוא עניו ופשוט.
2497תגו של קוף – קוצה של האות ק' שלמעלה.
2498ויכנס בזה – כלו' החוזר בתשובה פותחין לו פתח לקבלו.
2499שקר אותיותיו קרובות – בסדר א"ב: ק' ר' ש'.
2500אמת אותיותיה רחוקות – א' תחלת א"ב, מ' באמצע, ת' בסוף.
2501שקר עומד על רגל אחת – כל אות שבו בעלת רגל אחת.
2502מלבנת – אותיותיה שכובות כמין לבֵנה ומוֹשַׁבן יפה.
2503בתורת כהנים – בספר ויקרא.
2504לדיו כתובה על ניר חדש – שהכתב יוצא ברור ומפורש.
2505עיסה… לושה בחמין – בצק הנילוש במים חמים, הקמח מתערב ומדבק
יפה.
2506לושה בצונן – במים קרים אין הבצק מדובק ורך, אלא קשה ומתפורר.
2507היא מתנפלת עליו – מתוך תשוקה.
2508לאותיות – ללמוד אותיות הא"ב.
2510שלא ראה סימן יפה – לא הצליח בלמודו.
2513ומפסקים סדרי מקרא – לומדים פסוקי כתבי הקדש.
2515נתת לי רשות לעמוד – שהרי אין לבי חפץ עתה בספר תהלים.
2516שתשמרם בבטנך – לזכרם.
2517שיכונו יחדו על שפתיך – שתוציאם מפורשים מפיך.