הערות וביאורים · 2158–2217
2160בשמוש חכמים – שמוש הרב כדי ללמוד ממעשיו.
2161בדקדוק חברים – כלו' עיון והתעמקות בתוך הדברים עם חברים: וי"ג:
"בדבוק חברים".
2162בפלפול – משא־ומתן של הלכה.
2163בישוב – ישוב הדעת; וי"מ: שיהא יודע ובקי בישובו של עולם. נוסח
אחר: בישיבה, כלו' בישיבת ביהמ"ד.
2164במקרא ובמשנה – שיהא בקי בהם.
2166במעוט תענוג – תפנוקי הגוף.
2167במעוט דרך־ארץ – תשמיש; וי"מ: שלא יהא מצוי עם בני אדם בשוק.
2168בקבלת היסורין – באהבה.
2169המכיר את מקומו – שאינו משתדל לעלות ולישב במקום גבוה מן הראוי
לו.
2170והעושה סיג – גדר; כלו' שיהא נזהר בדבורו שלא יכשל.
2171אינו מחזיק טובה לעצמו – אינו מתגדר במה שלמד הרבה.
2172אהוב – רצוי ומקובל על הכל.
2174אוהב את התוכחות – כלו' מקבל תוכחה באהבה.
2175המישרים – הדעות הישרות.
2177ואינו שמח בהוראה – כלו' אינו בהול להורות הלכה.
2178נושא בעול עם חברו – בטורח הגוף ובממון ובעצה.
2179ומכריעו לכף זכות – דן אותו לכף זכות.
2180מתישב לבו בתלמודו – כלו' שלומד בסדר ובשיטה, ויש לו קורת רוח
בתלמודו.
2181שואל ומשיב – שאינו מתבייש לשאול ואינו קפדן ומשיב.
2182שומע ומוסיף – חכמה על מה שלמד מרבותיו.
2183המחכים את רבו – ע"י שאלותיו ופלפולו.
2184והמכוון את שמועתו – לאמרה בלשון רבו.
2185יותר מלמודך עשה – כלו' עיקר למודך יהא לשם מעשים טובים.
2186בעל־מלאכתך – כלו' הקב"ה שצוך על המעשה.
2191בפחות שבכלים – בכלי חרס.
2193שרף על הצואר – שרָפֶה, שאינו מצומצם בדוחק לצואר.
2194ונראה ואינו נראה – שהסנטר והזקן פעמים מכסים אותו; והנמשל
לתלמיד־חכם, שאינו מטריח על הבריות, ואינו מתגדר ברבים.
2196המגביה עצמו – מתנשא ומתגדל.
2198ואוכל חרובין – כלו' מסתפק במועט.
2199ותורמוסין – מין צמח למאכל בהמה.
2202מאין – כלו' ממי שמשים עצמו כאין.
2205מבפנים – בצניעות ובענוה.
2206מכרזת – מודיעה ומפרסמת.
2208סוליתה – סנדלה, מנעל שלה.
2210שאינה ירושה לך – כלו' אינה עוברת בירושה ואינה נקנית אלא ביגיעה.
2212בטלים הרבה – יהיו מצוים לך דברים הרבה שיבטלוך.
2214בשבט של עוני – בשבט לוי, שלא נטל חלק בארץ.
2215לאוכלי המן… לאוכלי תרומה – כלו' שהם פנויים מטורח פרנסה.
2217בגסי רוח – בבעלי גאוה.