📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2158–2217

2158

בשמחה – שמחת הלב.

↩ חזרה לטקסט
2159

בטהרה – טהרת הגוף.

↩ חזרה לטקסט
2160

בשמוש חכמים – שמוש הרב כדי ללמוד ממעשיו.

↩ חזרה לטקסט
2161

בדקדוק חברים – כלו' עיון והתעמקות בתוך הדברים עם חברים: וי"ג: "בדבוק חברים".

↩ חזרה לטקסט
2162

בפלפול – משא־ומתן של הלכה.

↩ חזרה לטקסט
2163

בישוב – ישוב הדעת; וי"מ: שיהא יודע ובקי בישובו של עולם. נוסח אחר: בישיבה, כלו' בישיבת ביהמ"ד.

↩ חזרה לטקסט
2164

במקרא ובמשנה – שיהא בקי בהם.

↩ חזרה לטקסט
2165

במעוט שיחה – בטלה.

↩ חזרה לטקסט
2166

במעוט תענוג – תפנוקי הגוף.

↩ חזרה לטקסט
2167

במעוט דרך־ארץ – תשמיש; וי"מ: שלא יהא מצוי עם בני אדם בשוק.

↩ חזרה לטקסט
2168

בקבלת היסורין – באהבה.

↩ חזרה לטקסט
2169

המכיר את מקומו – שאינו משתדל לעלות ולישב במקום גבוה מן הראוי לו.

↩ חזרה לטקסט
2170

והעושה סיג – גדר; כלו' שיהא נזהר בדבורו שלא יכשל.

↩ חזרה לטקסט
2171

אינו מחזיק טובה לעצמו – אינו מתגדר במה שלמד הרבה.

↩ חזרה לטקסט
2172

אהוב – רצוי ומקובל על הכל.

↩ חזרה לטקסט
2173

המקום – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
2174

אוהב את התוכחות – כלו' מקבל תוכחה באהבה.

↩ חזרה לטקסט
2175

המישרים – הדעות הישרות.

↩ חזרה לטקסט
2176

מגיס לבו – מתגאה.

↩ חזרה לטקסט
2177

ואינו שמח בהוראה – כלו' אינו בהול להורות הלכה.

↩ חזרה לטקסט
2178

נושא בעול עם חברו – בטורח הגוף ובממון ובעצה.

↩ חזרה לטקסט
2179

ומכריעו לכף זכות – דן אותו לכף זכות.

↩ חזרה לטקסט
2180

מתישב לבו בתלמודו – כלו' שלומד בסדר ובשיטה, ויש לו קורת רוח בתלמודו.

↩ חזרה לטקסט
2181

שואל ומשיב – שאינו מתבייש לשאול ואינו קפדן ומשיב.

↩ חזרה לטקסט
2182

שומע ומוסיף – חכמה על מה שלמד מרבותיו.

↩ חזרה לטקסט
2183

המחכים את רבו – ע"י שאלותיו ופלפולו.

↩ חזרה לטקסט
2184

והמכוון את שמועתו – לאמרה בלשון רבו.

↩ חזרה לטקסט
2185

יותר מלמודך עשה – כלו' עיקר למודך יהא לשם מעשים טובים.

↩ חזרה לטקסט
2186

בעל־מלאכתך – כלו' הקב"ה שצוך על המעשה.

↩ חזרה לטקסט
2187

איוב ג', יט.

↩ חזרה לטקסט
2188

ישעיה נ"ה, א.

↩ חזרה לטקסט
2189

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2190

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2191

בפחות שבכלים – בכלי חרס.

↩ חזרה לטקסט
2192

משלי א', ט.

↩ חזרה לטקסט
2193

שרף על הצואר – שרָפֶה, שאינו מצומצם בדוחק לצואר.

↩ חזרה לטקסט
2194

ונראה ואינו נראה – שהסנטר והזקן פעמים מכסים אותו; והנמשל לתלמיד־חכם, שאינו מטריח על הבריות, ואינו מתגדר ברבים.

↩ חזרה לטקסט
2195

שיר השירים ה', יג.

↩ חזרה לטקסט
2196

המגביה עצמו – מתנשא ומתגדל.

↩ חזרה לטקסט
2197

משלי ל', לב.

↩ חזרה לטקסט
2198

ואוכל חרובין – כלו' מסתפק במועט.

↩ חזרה לטקסט
2199

ותורמוסין – מין צמח למאכל בהמה.

↩ חזרה לטקסט
2200

ערום – מעסקי ממון.

↩ חזרה לטקסט
2201

משלי ח', יב.

↩ חזרה לטקסט
2202

מאין – כלו' ממי שמשים עצמו כאין.

↩ חזרה לטקסט
2203

איוב כ"ח, יב.

↩ חזרה לטקסט
2204

משלי א', כ.

↩ חזרה לטקסט
2205

מבפנים – בצניעות ובענוה.

↩ חזרה לטקסט
2206

מכרזת – מודיעה ומפרסמת.

↩ חזרה לטקסט
2207

משלי י"א, ב.

↩ חזרה לטקסט
2208

סוליתה – סנדלה, מנעל שלה.

↩ חזרה לטקסט
2209

יראה – יראת שמים.

↩ חזרה לטקסט
2210

שאינה ירושה לך – כלו' אינה עוברת בירושה ואינה נקנית אלא ביגיעה.

↩ חזרה לטקסט
2211

במשורה – במדה.

↩ חזרה לטקסט
2212

בטלים הרבה – יהיו מצוים לך דברים הרבה שיבטלוך.

↩ חזרה לטקסט
2213

יש לו – להקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
2214

בשבט של עוני – בשבט לוי, שלא נטל חלק בארץ.

↩ חזרה לטקסט
2215

לאוכלי המן… לאוכלי תרומה – כלו' שהם פנויים מטורח פרנסה.

↩ חזרה לטקסט
2216

דברים ל', יב.

↩ חזרה לטקסט
2217

בגסי רוח – בבעלי גאוה.

↩ חזרה לטקסט