📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2098–2157

2098

משלי ו', לב.

↩ חזרה לטקסט
2099

לפרקים – לעתים, כלו' שלא בקביעות.

↩ חזרה לטקסט
2100

במדבר י"ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
2101

יהושע א', ח.

↩ חזרה לטקסט
2102

פסוק זה – והגית בו יומם ולילה.

↩ חזרה לטקסט
2103

שמות ל"ג, יא.

↩ חזרה לטקסט
2104

יהושע א', ח.

↩ חזרה לטקסט
2105

אין מקבלים טומאה – כלו' אף הטמא מותר בתלמוד תורה.

↩ חזרה לטקסט
2106

מגמגם וקורא – שהיה טמא והיה לבו מהסס לקרוא בתורה.

↩ חזרה לטקסט
2107

ירמיה כ"ג, כט.

↩ חזרה לטקסט
2108

עני… יותר מהלל – עי' עמ' קכ"ז "הלל הזקן" י"א.

↩ חזרה לטקסט
2109

אנגריא – עבודת שר העיר, ועבודת עצמו היתה, ועבדיו לא היו מכירים בו.

↩ חזרה לטקסט
2110

לא הלך וראה אותם – את עבדיו, כלו' לא נתן לב לנכסיו.

↩ חזרה לטקסט
2111

משדלתו – מפתה אותו.

↩ חזרה לטקסט
2112

תהלים קמ"ו ז.

↩ חזרה לטקסט
2113

שם שם ח.

↩ חזרה לטקסט
2114

שם שם.

↩ חזרה לטקסט
2115

מתכסים בטלית אחת – מחמת עניות.

↩ חזרה לטקסט
2116

ארבעה ארבעה באמה – שהיינו נדחקים לשמוע תורה מפיו.

↩ חזרה לטקסט
2117

דברים ל', יד.

↩ חזרה לטקסט
2118

עול מלכות – מסים וארנוניות.

↩ חזרה לטקסט
2119

עול דרך ארץ – פרנסה.

↩ חזרה לטקסט
2120

חרות – חופש.

↩ חזרה לטקסט
2121

שמות ל"ב, טז.

↩ חזרה לטקסט
2122

בן חורין – חפשי.

↩ חזרה לטקסט
2123

קמח – כלו' מזונות.

↩ חזרה לטקסט
2124

וּמְלַכְתָּם – כך במקור (הערת פב"י).

↩ חזרה לטקסט
2125

עיקר – כלו' רוב עסקיו.

↩ חזרה לטקסט
2126

טפל – כלו' ממעט לעסוק בו.

↩ חזרה לטקסט
2127

לאסטרטיא – לרחוב, לדרך המלך.

↩ חזרה לטקסט
2128

אור – אש.

↩ חזרה לטקסט
2129

בינתים – באמצע.

↩ חזרה לטקסט
2130

ישעיה מ', לא.

↩ חזרה לטקסט
2131

תהלים ל"ב, טו.

↩ חזרה לטקסט
2132

משלי ד', ב.

↩ חזרה לטקסט
2133

פרקמטוטין – סוחרים.

↩ חזרה לטקסט
2134

מטכסא – מטוה של משי.

↩ חזרה לטקסט
2135

סיריקון – אריגים של משי.

↩ חזרה לטקסט
2136

השנו – למדו.

↩ חזרה לטקסט
2137

מקח – קנין.

↩ חזרה לטקסט
2138

הוי – הרי, נמצא.

↩ חזרה לטקסט
2139

משלי ד', ב.

↩ חזרה לטקסט
2140

הלסטים – הגזלנים.

↩ חזרה לטקסט
2141

משלי ד', ב.

↩ חזרה לטקסט
2142

חבר – תלמיד־חכם.

↩ חזרה לטקסט
2143

פרקמטיא – סחורה.

↩ חזרה לטקסט
2144

בדקו – חפשו.

↩ חזרה לטקסט
2145

פיסוהו – רִצוהו.

↩ חזרה לטקסט
2146

אבדה – כלו' דבר האָבֵד היא.

↩ חזרה לטקסט
2147

תהלים קי"ט, עב.

↩ חזרה לטקסט
2148

משלי ו', כב.

↩ חזרה לטקסט
2149

דברי הימים א', יז, ח.

↩ חזרה לטקסט
2150

התורה נקנית בארבעים ושמונה דברים – כל אלו הם כללי הדברים שאמרו החכמים בכמה מקומות בענין תלמוד־תורה, וכולם יש להם סמך במקרא.

↩ חזרה לטקסט
2151

בתלמוד – בלמוד מרובה.

↩ חזרה לטקסט
2152

בשמיעת האזן – שיהא שומע יפה ומקשיב.

↩ חזרה לטקסט
2153

בעריכת שפתים – שיהו דברי תורה ערוכים ושגורים בפיו בלשון ברורה.

↩ חזרה לטקסט
2154

בבינת הלב – להתבונן ולהוציא דבר מתוך דבר.

↩ חזרה לטקסט
2155

בשכול הלב – הסתכלות בטעמי התורה.

↩ חזרה לטקסט
2156

באימה – אימת הרב.

↩ חזרה לטקסט
2157

ביראה – יראת שמים.

↩ חזרה לטקסט