הערות וביאורים · 718–777
718מראים במחוג – מורים בידיהם ואצבעותיהם; כלו' מדברים ברמיזה.
719מביאים שלחן לפניו – לאכול מיד ואינו ממתין.
720אין מסלקין – ובעוד שהוא אוכל האחרים נוטלים מים אחרונים.
722בנמוסין – במנהגין וחוקים.
723בפנקסין – בכתב ומכתב: וי"ג בנָוִסין ובפַנִיקְטִין", כלו'
בבנין אניות והיכלות.
724בזוי אתה מאד עובדיה א', ב.
725בזוי אתה מאד – באדום נאמר.
726שאין להם וכו' −אין להם משלהם אלא קבלו מאחרים.
728טלפיו – פרסותיו השסועות.
729מצעת את הבימה – כלומר מקימה בימות (מזבחות) לאלהיה ומקשטת
אותן במפות.
732שלשתם – גניבה, ניאוף וכשוף.
734דקיון של בריות – דין העובר על דת.
735ואדם עליה וגו' – דרש "ואדם" – "ואדום", כנוי לרומי,
שהיא תובעת דינו של אדם, והכתוב הרי מקיש בריאת "אדום" לבריאת
העולם.
738שעילה – שספר בשבח המלכות.
741שרן של מצרים וכו' – שלא נאמר מצרים נוסעים אלא "נוסע".
746זמם וכו' − מחסום ומַסגֵר לעכב ולצמצם את כחו ורשותו של עשו,
הוא אדום, הוא רומי באגדה.
747בני ברבריאה ובני גרממיא – בני ארץ ברבריא ובני גרמניא,
שהאדומים מתיראים מפניהם ומתוך כך מתמעט כחם.
748וטרודים להעמיד מלך – ואין יוצאין להחריב העולם.
752זה בן נצר – הוא פפא בן נצר מלך תדמור, שהחריב את נהרדעא.
755מקרין וקירוס וקרידוס – שמות מושלי רומי שנהרגו במלחמה עם בן
נצר.
757מלכות הרשעה – זו רומי.
758מכתבת טירוניא – כלומר, לוקחים טירונים לעבודת הצבא.
762שלש מלכיות הראשונות – בבל, פרס ויון.
764ארכונטוס… בוליוטוס – מיני שררות ברומי.
765מעשי ידי – המצרים; נ"א: "לגיונותי נתונים בצרה".
766טופלו לימינו – הישראלי מלווה את הנכרי לימינו; כלומר, הישראלי
יזהר שהנכרי ילך לימינו.
767בסייף – בחרב, שהיא תלויה בצד שמאל של הנכרי.
768טופלו לימינו – שאם יטול הנכרי את החרב להרוג ירגיש בכך
הישראלי מיד.
769במקל טופלו לשמאלו – שהמקל הוא בידו הימנית של הנכרי.
770אלא ישראל למעלה – שכך נוח לו יותר להגן על עצמו.
771ירחיב לו הדרך – כלומר אם צריך לילך מיל יאמר שילך שני מילין,
כדי שלא ימהר הנכרי להתנפל עליו.
772שעירה – שהוא רחוק מסוכות.
775אמרו שלשה דברים וכו' – כלומר אם ישאלנו שלש שאלות אלו כנהוג,
נשיב לו כך וכך.
776אם יאמר דבר וכו' − אם יוסיף הגוי לשאול אני אבוא אחריו
ואשיבהו תשובה אחרת.
777ומנין לך זאת – להכין תשובה מראש.