📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 718–777

718

מראים במחוג – מורים בידיהם ואצבעותיהם; כלו' מדברים ברמיזה.

↩ חזרה לטקסט
719

מביאים שלחן לפניו – לאכול מיד ואינו ממתין.

↩ חזרה לטקסט
720

אין מסלקין – ובעוד שהוא אוכל האחרים נוטלים מים אחרונים.

↩ חזרה לטקסט
721

למלכות הרשעה – לרומי.

↩ חזרה לטקסט
722

בנמוסין – במנהגין וחוקים.

↩ חזרה לטקסט
723

בפנקסין – בכתב ומכתב: וי"ג בנָוִסין ובפַנִיקְטִין", כלו' בבנין אניות והיכלות.

↩ חזרה לטקסט
724

בזוי אתה מאד עובדיה א', ב.

↩ חזרה לטקסט
725

בזוי אתה מאד – באדום נאמר.

↩ חזרה לטקסט
726

שאין להם וכו' −אין להם משלהם אלא קבלו מאחרים.

↩ חזרה לטקסט
727

תהלים פ', יד.

↩ חזרה לטקסט
728

טלפיו – פרסותיו השסועות.

↩ חזרה לטקסט
729

מצעת את הבימה – כלומר מקימה בימות (מזבחות) לאלהיה ומקשטת אותן במפות.

↩ חזרה לטקסט
730

גחן – כפף עצמו.

↩ חזרה לטקסט
731

לסנקליטיו – ליועציו.

↩ חזרה לטקסט
732

שלשתם – גניבה, ניאוף וכשוף.

↩ חזרה לטקסט
733

בראשית א', לא.

↩ חזרה לטקסט
734

דקיון של בריות – דין העובר על דת.

↩ חזרה לטקסט
735

ואדם עליה וגו' – דרש "ואדם" – "ואדום", כנוי לרומי, שהיא תובעת דינו של אדם, והכתוב הרי מקיש בריאת "אדום" לבריאת העולם.

↩ חזרה לטקסט
736

ישעיה מ"ה, יב.

↩ חזרה לטקסט
737

של אומה זו – הרומיים.

↩ חזרה לטקסט
738

שעילה – שספר בשבח המלכות.

↩ חזרה לטקסט
739

שגינה – שספר בגנות.

↩ חזרה לטקסט
740

שם י"ד, י.

↩ חזרה לטקסט
741

שרן של מצרים וכו' – שלא נאמר מצרים נוסעים אלא "נוסע".

↩ חזרה לטקסט
742

דניאל ד', כח.

↩ חזרה לטקסט
743

שמות י"ד, כז.

↩ חזרה לטקסט
744

תהלים קל"ו, טז.

↩ חזרה לטקסט
745

שם ק"מ, ט.

↩ חזרה לטקסט
746

זמם וכו' − מחסום ומַסגֵר לעכב ולצמצם את כחו ורשותו של עשו, הוא אדום, הוא רומי באגדה.

↩ חזרה לטקסט
747

בני ברבריאה ובני גרממיא – בני ארץ ברבריא ובני גרמניא, שהאדומים מתיראים מפניהם ומתוך כך מתמעט כחם.

↩ חזרה לטקסט
748

וטרודים להעמיד מלך – ואין יוצאין להחריב העולם.

↩ חזרה לטקסט
749

בראשית ל"ב, יב.

↩ חזרה לטקסט
750

בני בניו – הרומיים.

↩ חזרה לטקסט
751

דניאל ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
752

זה בן נצר – הוא פפא בן נצר מלך תדמור, שהחריב את נהרדעא.

↩ חזרה לטקסט
753

דניאל ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
754

שנתנו להם – בני רומא.

↩ חזרה לטקסט
755

מקרין וקירוס וקרידוס – שמות מושלי רומי שנהרגו במלחמה עם בן נצר.

↩ חזרה לטקסט
756

דניאל ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
757

מלכות הרשעה – זו רומי.

↩ חזרה לטקסט
758

מכתבת טירוניא – כלומר, לוקחים טירונים לעבודת הצבא.

↩ חזרה לטקסט
759

שם שם, כד.

↩ חזרה לטקסט
760

דניאל ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
761

דניאל ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
762

שלש מלכיות הראשונות – בבל, פרס ויון.

↩ חזרה לטקסט
763

דניאל ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
764

ארכונטוס… בוליוטוס – מיני שררות ברומי.

↩ חזרה לטקסט
765

מעשי ידי – המצרים; נ"א: "לגיונותי נתונים בצרה".

↩ חזרה לטקסט
766

טופלו לימינו – הישראלי מלווה את הנכרי לימינו; כלומר, הישראלי יזהר שהנכרי ילך לימינו.

↩ חזרה לטקסט
767

בסייף – בחרב, שהיא תלויה בצד שמאל של הנכרי.

↩ חזרה לטקסט
768

טופלו לימינו – שאם יטול הנכרי את החרב להרוג ירגיש בכך הישראלי מיד.

↩ חזרה לטקסט
769

במקל טופלו לשמאלו – שהמקל הוא בידו הימנית של הנכרי.

↩ חזרה לטקסט
770

אלא ישראל למעלה – שכך נוח לו יותר להגן על עצמו.

↩ חזרה לטקסט
771

ירחיב לו הדרך – כלומר אם צריך לילך מיל יאמר שילך שני מילין, כדי שלא ימהר הנכרי להתנפל עליו.

↩ חזרה לטקסט
772

שעירה – שהוא רחוק מסוכות.

↩ חזרה לטקסט
773

בראשית ל"ג, יד.

↩ חזרה לטקסט
774

שם שם, יז.

↩ חזרה לטקסט
775

אמרו שלשה דברים וכו' – כלומר אם ישאלנו שלש שאלות אלו כנהוג, נשיב לו כך וכך.

↩ חזרה לטקסט
776

אם יאמר דבר וכו' − אם יוסיף הגוי לשאול אני אבוא אחריו ואשיבהו תשובה אחרת.

↩ חזרה לטקסט
777

ומנין לך זאת – להכין תשובה מראש.

↩ חזרה לטקסט