📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 180–239

180

משולה לעפר ־ "והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כ"ח, יד).

↩ חזרה לטקסט
181

ומשולה לכוכבים − "" והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים (שם כ"ב, יז

↩ חזרה לטקסט
182

שמות א', י.

↩ חזרה לטקסט
183

גומא – בור.

↩ חזרה לטקסט
184

האכלוסין – המונים, חיילות.

↩ חזרה לטקסט
185

מלכים א' ד, כ.

↩ חזרה לטקסט
186

נמשלו ישראל בחול − "וכחול אשר על שפת הים (בראשית כ"ב, יז).

↩ חזרה לטקסט
187

ישעיה ל"ג, יב.

↩ חזרה לטקסט
188

גדר לעולם – בתורתם ומעשיהם.

↩ חזרה לטקסט
189

ורדים – שושנים.

↩ חזרה לטקסט
190

תהלים צ"ב, יג.

↩ חזרה לטקסט
191

הלל – בשעת קריאת מזמורי תהלה בשמחת החג.

↩ חזרה לטקסט
192

חריות לסכוך – הענפים לסכך בהם גגי הסכות.

↩ חזרה לטקסט
193

סיבים – חוטים הגדלים סביב קליפתה.

↩ חזרה לטקסט
194

סנסנים לכבוד – הזלזלים הדקים למטאטא לכבד בו הבית. נ"א: "לכברה".

↩ חזרה לטקסט
195

שפעת קורות – הקורות העבות שעושין מגזעו.

↩ חזרה לטקסט
196

בא להזדווג לישראל – להתחבר אליהם כדי להרע להם.

↩ חזרה לטקסט
197

נוטל את שלו – מקבל ענשו.

↩ חזרה לטקסט
198

198 שיר השירים ב', ג.

↩ חזרה לטקסט
199

פריו קודם לעליו – הפרי גדל לפני העלים שלו.

↩ חזרה לטקסט
200

נעשה לנשמע – בשעת מתן תורה.

↩ חזרה לטקסט
201

שם ו', יא.

↩ חזרה לטקסט
202

חוזר כתחלתו – נעשה נקי כבתחלה.

↩ חזרה לטקסט
203

אגוזי פרך – נוחים להתפצע.

↩ חזרה לטקסט
204

קטרונים – קשים להתפצע.

↩ חזרה לטקסט
205

אין בו תוחלת – שגרעינו רע.

↩ חזרה לטקסט
206

לגנוב המכס שלו – מי שמעבירו על הגבול.

↩ חזרה לטקסט
207

ישעיה ס"א, ט.

↩ חזרה לטקסט
208

מדרדרים – מתגלגלים ומשמיעים קול.

↩ חזרה לטקסט
209

מרגישים – משמיעים קול רעש.

↩ חזרה לטקסט
210

210 וכולם מרגישים – כלומר, כולם נענשים.

↩ חזרה לטקסט
211

במדבר ט"ז, כב.

↩ חזרה לטקסט
212

שיר השירים ו', יא.

↩ חזרה לטקסט
213

כאגוזה – כאילן אגוז.

↩ חזרה לטקסט
214

ומחלפת – את הענפים הנגזזים, שמוציאה חדשים במקומם.

↩ חזרה לטקסט
215

נגזזים מעמלם – כלו' מה שניטל משכר יגיע כפיהם למתן צדקה.

↩ חזרה לטקסט
216

משלי כ"ח, יג.

↩ חזרה לטקסט
217

שיר השירים א', ג.

↩ חזרה לטקסט
218

איוב ח', ז

↩ חזרה לטקסט
219

אינו משתבח – אינו נעשה טוב ומשובח ביותר.

↩ חזרה לטקסט
220

על ידי כתישה – שכותתין את הזיתים.

↩ חזרה לטקסט
221

ישעיה ס', ג.

↩ חזרה לטקסט
222

עליון על כל המשקים – צף למעלה.

↩ חזרה לטקסט
223

דברים כ"ח, א.

↩ חזרה לטקסט
224

אין לו בת קול – כשהוא נשפך אינו משמיע קול.

↩ חזרה לטקסט
225

שיר השירים ב', ב.

↩ חזרה לטקסט
226

שרב – חום גדול.

↩ חזרה לטקסט
227

כמושה – נובלת.

↩ חזרה לטקסט
228

מרטיבים והולכים – נעשים לחים ומרטיבים.

↩ חזרה לטקסט
229

על גב ריחה – בשביל ריחה.

↩ חזרה לטקסט
230

ישעיה ס"א, ט.

↩ חזרה לטקסט
231

עוקצה – דוקרה.

↩ חזרה לטקסט
232

נגבים – גובין מהם.

↩ חזרה לטקסט
233

ארנוניות – מס במזונות למלך או לצבאו.

↩ חזרה לטקסט
234

ואנגריות – מס ע"י עבודת המלך.

↩ חזרה לטקסט
235

בגאולת מחר – העתידה לבוא.

↩ חזרה לטקסט
236

האור – האש.

↩ חזרה לטקסט
237

שורפים חוץ לה – את החוחים שסביב לה.

↩ חזרה לטקסט
238

איכה א', יז.

↩ חזרה לטקסט
239

ישעיה ל"ג, יב.

↩ חזרה לטקסט