📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ח: חָכְמָה, נְבוּאָה וְשִׁירָה
#461

א. שַׁבָּת

א "לָדַעַת כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם"4389 – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, מַתָּנָה טוֹבָה יֶשׁ־לִי בְּבֵית־גְּנָזַי4390 וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעֵם (שבת י:; ביצה טז.).

ב "רְאוּ כִּי־יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת"4391 – מַהוּ "רְאוּ"? אָמַר רַ' יוֹסֵי:4392 רְאוּ אֶת הַמַּרְגָּלִית שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם (שו"ט צב; ילק"ש שם).

ג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: כָּל־מִצְוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל – נָתַן לָהֶם בְּפַרְהֶסְיָא,4393 חוּץ מִשַּׁבָּת שֶׁנָתַן לָהֶם בְּצִנְעָא,4394 שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם"4395 (ביצה טז.).

ד שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְכֻלָּם יֵשׁ בֶּן־זוּג וְלִי אֵין בֶּן־זוּג4396! אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יִשְׂרָאֵל הוּא בֶן־זוּגֵךְ. וְכֵוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר־סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: זִכְרוּ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לְשַׁבָּת – כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הִיא בֶן־זוּגֵךְ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"4397 4398 (ב"ר יא; ילק"ש).

ה "כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם"4399 – מַגִּיד שֶׁהַשַּׁבָּת מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל יִשְׂרָאֵל: מַה־לִּפְלוֹנִי חֲנוּתוֹ נְעוּלָה? – שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת! – מַה־ לִּפְלוֹנִי בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ? – שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת! (מכיל' תשא־שבתא א).

ו בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. בַּתּוֹרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד־אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי",4400 וְנֶאֱמַר: "רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת";4401 בַּנְּבִיאִים – שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּמְרוּ־בִי בֵית־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, בְּחֻקּוֹתַי לֹא־הָלָכוּ וגו' "4402 וְנֶאֱמַר: "וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלְּלוּ מְאֹד";4403 בַּכְּתוּבִים – שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל הַר־סִינַי יָרַדְתָּ… וַתִּתֵּן לָהֶם… חֻקִּים וּמִצְוֹת",4404 וְנֶאֱמַר: "וְאֶת־שַּׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וגו'".4405

אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ שְׁמַרְתֶּם כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאִם חִלַּלְתֶּם אוֹתָהּ מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ חִלַּלְתֶּם כָּל־הַמִּצְוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע".4406 (ירוש' נדר' פ"ג, ה"ט; שמ"ר כה).

ז כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (פסיק').

ח "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע"4407 – הָא לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת מְרֻחָק מִן הָעֲבֵרָה (מכיל' בשלח).

ט "אוֹת הִיא לְעֹלָם"4408 – מַגִּיד שֶׁאֵין שַׁבָּת בְּטֵלָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁכָּל־דָּבָר שֶׁנָתְנוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם עָלָיו, כְּגוֹן שַׁבָּת וּמִילָה וְתַלְמוּד־תּוֹרָה, הֲרֵי אֵלּוּ נִתְקַיְּמוּ בְיָדָם וְאֵין נִטָּלִים, וְכָל־דָּבָר שֶׁלֹּא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם עָלָיו, כְּגוֹן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת, לֹא נִתְקַיְּמוּ בְיָדָם (שם תשא; ילק"ש שם).

י אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ,4409 מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה־זֹאת… שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ"4410 – אַל תִּקְרָא "מֵחַלְּלוֹ", אֶלָּא "מָחוּל לוֹ".

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת"4411 – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת, "מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ"4412 – אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּזְכוּת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן"4413 – בְּשׁוּבָה וּנְיָח4414 תִּוָּשֵׁעוּן (קה"ר ד).

יא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה לֹא שָׁלְטָה בָהֶם אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן־הָעָם לִלְקֹט,4415 וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק".4416

אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אִלְמָלֵא מְשַׁמְּרִין יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן מִיָּד נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־כֹה אָמַר יְיָ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי",4417 4418 וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וגו' "4419 (שבת קיח).

יב "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ… וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ"4420 – רַ' יוּדָן אָמַר: ––– אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ4421 אֶת־הַשַּׁבָּת הֵם נִכְנָסִים לָאָרֶץ, וְאִם לָאו – אֵין נִכְנָסִים (ב"ר מו).

יג אָמַר אַבַּיֵי: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ בָהּ אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשַּׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם".4422 (שבת קיט:).

יד טוּר שִׁמְעוֹן4423 לָמָּה חָרֵב? שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר בְּשַׁבָּת (ירוש' תענ' פ"ד, פ"ה; איכ"ר).

טו "לֹא תַעֲנֶה.. עֵד שָׁקֶר"4424 – נֶאֱמַר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ",4425 וּכְנֶגְדּוֹ נֶאֱמַר: "לֹא תַעֲנֶה" – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּחַלֵּל אֶת־הַשַּׁבָּת מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא בָרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְלֹא נָח בַּשְּׁבִיעִי; וְכָל־מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְנָח בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ"4426 (מכיל' יתרו).

טז שְׁלשָׁה מְעִידִים זֶה עַל זֶה: יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְעִידִים עַל הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם מְנוּחָה; יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת מְעִידִים עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְשַׁבָּת מְעִידִים עַל יִשְׂרָאֵל.4427 (מד', הובא בתוס' חג' ג).

יז "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"4428 – כָּאן כָּתַב "זָכוֹר" וּלְהַלָּן "שָׁמוֹר"4429 4430 – אָמַר רַ' יוּדָן בְּרַ' אַיְבוּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וּמָסַר לוֹ אִסָּר וְנָתַן לוֹ צְלוֹחִית. שִׁבֵּר אֶת־הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת־הָאִסָּר, תָּלַשׁ בְּאָזְנוֹ וְתָלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ וְנָתַן לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה וְאָמַר לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְאַבֵּד אֶת־אֵלּוּ כְּשֵׁם שֶׁאִבַּדְתָּ אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת. כָּךְ עַל יְדֵי שֶׁאִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל "זָכוֹר"4431 בַּמִּדְבָּר נָתַן לָהֶם "שָׁמוֹר" (פסיק"ר, פיס' עשרת הדברות).

יח אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: לֹא נִתְּנָה הַשַׁבָּת אֶלָּא לְתַעֲנוּג. רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר־נַחֲמָן: לֹא נִתְנָה הַשַׁבָּת אֶלָּא לְתַלְמוּד־תּוֹרָה. וְאֵין מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, מַה־שֶׁאָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא לְתַעֲנוּג – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁהֵם יְגֵעִים בַּתּוֹרָה כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת4432 וּבַשַּׁבָּת הֵם בָּאִים וּמִתְעַנְּגִים:4433 וּמַה שֶּׁאָמַר רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה – אֵלּוּ הַפּוֹעֲלִים, שֶׁהֵם עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּם כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת וּבַשַּׁבָּת הֵם בָּאִים וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה (שם).

יט "וַיַּקְהֵל משֶׁה"4434 – רַבּוֹתֵינוּ בַעֲלֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים: מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה וְעַד סוֹפָה אֵין בָּהּ פַּרְשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וַיַּקְהֵל" אֶלָּא זֹאת בִּלְבָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עֲשֵׂה לְךָ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת וּדְרשׁ לִפְנֵיהֶם בְּרַבִּים הִלְכוֹת שַׁבָּת,4435 כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמְּךָ דּוֹרוֹת הַבָּאִים לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וְלִכְנֹס בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה, אִסּוּר וְהֶתֵּר, כְּדֵי שֶׁיְהֵא שְׁמִי הַגָּדוֹל מִתְקַלֵּס בֵּין בָּנָי (ילק"ש ויקהל).

כ "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם"4436 – רָאָה שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה, הָלַךְ וְאָמַר לְפַרְעֹה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ עֶבֶד, אִם אֵינוֹ נָח יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הוּא מֵת, וְאֵלּוּ עֲבָדֶיךָ, אִם אֵין אַתָּה מֵנִיחַ לָהֶם יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הֵם מֵתִים. אָמַר לוֹ: לֵךְ וַעֲשֵׂה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר. הָלַךְ וְתִקֵּן לָהֶם אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לָנוּחַ (שמ"ר א).

כא "תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים"4437 – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בְיָדָם מְגִלּוֹת4438 שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִין בָּהֶן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹאֲלָם, לְפִי שֶׁהָיוּ נָחִין בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹ פַרְעֹה: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ"4439 – אַל יְהוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִין וְאַל יִהְיוּ נְפֵשִׁים4440 בְּיוֹם הַשַּׁבָּת (שם ה).

כב אָמְרָה תוֹרָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, מַה תְּהֵא עָלָי? כָּל־אֶחָר מִיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לַחֲרשׁ וְלִזְרֹעַ שָׂדֵהוּ – וַאֲנִי מַה תְּהֵא עָלָי? אָמַר לָהּ: יֵשׁ לִי זִוּוּג אֶחָד שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ, זֶהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּטֵלִין מִמְּלָאכָה וְהֵם נִכְנָסִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (מד', מובא בי"א).

כג "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְמִיעִינִי"4441 – רַ' נָתָן בְּשֵׁם רַ' אַחָא אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל עֲבָדָיו וַחֲבָשָׁם בְּבֵית־קוֹלִין.4442 מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? נָטַל כָּל־קְצַרְקִטּוֹן4443 שֶׁלּוֹ וַעֲבָדָיו וְהָלַךְ לִשְׁמוֹעַ מָה הֵם אוֹמְרִים. שָׁמַע שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הוּא שִׁבְחֵנוּ, הוּא חַיֵּינוּ, אַל נֶחְסַר4444 לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבֵּיכֶם.4445 כָּךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּם כָּל־שֵׁשֶת יָמִים, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁכִּימִים וּבָאִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, וְעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמַפְטִירִין בְּנָבִיא. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבֵּיכֶם – וְאֵין חֲבֵרִים אֶלָּא מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת – וּתְנוּ דַעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תִשְׂנְאוּ זֶה אֶת־זֶה וְלֹא תְקַנְאוּ זֶה אֶת־זֶה וְלֹא תְחַרְחֲרוּ4446 זֶה עִם זֶה וְלֹא תְבַיְּשׁוּ זֶה לָזֶה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לְפָנַי: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֵינָם עוֹסְקִים בָּהּ, וַהֲרֵי אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם – וְאַתֶּם מְקַיְּמִים אוֹתָה בְּשָׁלוֹם (שהש"ר ח).

כד שָׁנָה דְבֵי אֵלִיָּהוּ: "יָמִים יֻצָּרוּ4447 וְלֹא אֶחָד בָּהֶם"4448 – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד? אָדָם עוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל־שִׁשָּׁה וְנָח בַּשְּׁבִיעִי – נִתְרַצֶּה עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ. שׁוּב אָדָם עוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּפְנֵי אוֹיְבָיו כָּל־שִׁשָּׁה וְנָח בַּשְּׁבִיעִי – שׁוֹכֵחַ כָּל־צַעַר שֶׁהָיה לוֹ. כָּךְ הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל אָדָם: יוֹם טוֹבָה מְשַׁכֵּחַ יוֹם רָעָה, יוֹם רָעָה מְשַׁכֵּחַ יוֹם טוֹבָה (תדב"א א).

––––––––

כה "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת"4449 – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חֲנַנְיָה אוֹמֵר: תְּהֵא זוֹכְרוֹ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם תִּתְמַנֶּה4450 לְךָ מָנָה יָפָה תְּהֵא מְתַקְּנָהּ לְשֵׁם שַׁבָּת (מכיל' יתרו–בחודש ז).

כו שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן: כָּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת. מָצָא בְּהֵמָה נָאָה אוֹמֵר: זוֹ לַשַׁבָּת. מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, מַנִּיחַ אֶת־הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ, שֶׁכָּל־מַעֲשָׂיו לְשֵׁם־שָׁמַיִם,4451 שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם".4452 וְכֵן שָׁנִינוּ: בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֵאֶחָד בְּשַׁבַּתְּךָ לְשַׁבַּתֶּךָ,4453 וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים "בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם". וְכֵן שָׁנִינוּ: בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֵאֶחָד בְּשַּׁבַּתְּךָ לְשַׁבַּתֶּךָ, וּבֵית־הַלֵּל אוֹמְרִים "בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם" (ביצה טז; ע"י).

כז "זָכוֹר וְשָׁמוֹר"4454 – זָכוֹר מִלְּפָנָיו וְשָׁמוֹר מֵאַחֲרָיו; מִכָּאן אָמְרוּ: מוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ,4455 מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁהוּא טוֹרֵף מִלְפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו (מכיל' יתרו–בחודש ז).

כח הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּבְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְכָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם נִדְנוּד עֲבֵרָה4456 – אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה4457 לְעוֹלָם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יֵשׁ זָרִיז4458 וְנִשְׂכָּר4459 וְיֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד4460; יֵשׁ שָׁפָל4461 וְנִשְׂכָּר וְיֵשׁ שָׁפָל וְנִפְסָד. זָרִיז וְנִשְׂכָּר – שֶׁעוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת; זָרִיז וְנִפְסָד – שֶׁעוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת. שָׁפָל וְנִשְׂכָּר – שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שַׁבָּת; שָׁפָל וְנִפְסָד – שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת.

אָמַר רָבָא: אוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁל מְחוֹזָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָן עוֹשׂוֹת מְלָאכָה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת מַחֲמַת פִּנּוּק,4462 שֶׁהֲרֵי אַף בְּכָל־יוֹם אֵינָן עוֹשׂוֹת, מִכָּל־מָקוֹם קוֹרְאִין עֲלֵיהֶן "שָׁפָל וְנִשְׂכָּר" (פסח' נ:).

כט אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת,4463 שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר־יָבִיאוּ"4464 – לְאַלְתַּר.4465 (שבת קיז:).

ל רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֵׁן וְנוֹפֵחַ בָּאֵשׁ.4466 רַב עָנָן לָבַשׁ גּוּנְדָא,4467 שֶׁשָּׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ. רַב סָפְרָא הָיָה מְחָרֵךְ רֹאשׁ.4468 רָבָא מָלַח שִׁבּוּטָא.4469 רַב הוּנָא הָיָה מַדְלִיק נֵר. רַב פַּפָּא גִדֵּל פְּתִילָה.4470 רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ סֶלֶק.4471 רַבָּה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים. רַ' זֵירָא הָיָה מַדְלִיק קֵיסָמִים.4472 רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק – מְכַתֵּף4473 וְנִכְנָס, מְכַתֵּף וְיוֹצֵא. אָמַר: אִלּוּ נִזְדַּמְנוּ לִי רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְכַתֵּף לִפְנֵיהֶם? (שם קיט.).

לא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי: עֶרֶב־שַׁבָּת מְבִיאִין לוֹ עֲרֵבָה4474 מְלֵאָה חַמִּין וְרוֹחֵץ פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב בִּסְדִינִים הַמִצֻיָּצִים,4475 וְדוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת (שם כ"ה:).

לב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר רָאוּ עֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה זָקֵן אֶחָד כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַסִים וְרָץ בֵּין הַשְּמָשׁוֹת. אָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ לָמָּה לָּךְ? אָמַר לָהֶם: לִכְבוֹד שַּבָּת.

– וִיהֵא דַי לְךָ בְּאֶחָד.

– אֶחָד כְּנֶגֶד "זָכוֹר4476",4477 וְאֶחָד כְּנֶגֶד "שָׁמוֹר4478".4479

אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לִבְנוֹ: רְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל! (שם לג:).

לג "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת"4480 – מַה שׁוֹשַׁנָּה זוֹ מְתֻקֶּנֶת4481 לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים־טוֹבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִים לִגְאֻלַּת מָחָר (ויק"ר כג).

לד רַ' חֲנִינָא הָיָה מִתְעַטֵּף4482 וְעוֹמֵד בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאָמַר: בּוֹאוּ וְנֵלְכָה לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

רַ' יַנַּאי לָבַשׁ בְּגָדָיו בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְאָמַר: בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה! (שבת קיט.).

לה "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ"4483 – בֵּרְכוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם, קִדְּשׁוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם. לֹא דוֹמֶה אוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּשַׁבָּת (ב"ר יא; ילק"ש שם).

לו "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה"4484 – שְׁחוֹרָה אֲנִי כָּל־יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וְנָאוָה אֲנִי בְּשַׁבָּת (שהש"ר א).

לז אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עֻקְבָּא: כָּל־הַמִּתְפַּלֵּל בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְאוֹמֵר "וַיְּכֻלּוּ" – שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּים לוֹ לְאָדָם מַנִּיחִים יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: "וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר".4485

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב־שַׁבָּת מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ, אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רָע. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מֻצַּעַת, מֵלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ, וּמַלְאָךְ רָע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל־כָּרְחוֹ;4486 וְאִם לָאו – מַלְאָךְ רָע אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ, וּמַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל־כָּרְחוֹ (שבת קיט:).

לח "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג"4487 – זוֹ הֵדְלָקַת הַנֵּר בְּשַׁבָּת.

"וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם4488 נַפְשִׁי"4489 – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: זוֹ הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת, "נָשִׁיתִי טוֹבָה"4490 – זֶה בֵּית־הַמֶּרְחָץ. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין. רַ' יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ (תנח' נח; שבת כה:; ילק"ש איכה ג).

לט אָמַר רַב הוּנָא: הָרָגִיל בְּנֵר הֹוִים לוֹ בָנִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים.

רַב הוּנָא הָיָה עוֹבֵר וְשָׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַ' אָבִין הַנַּגָּר,4491 רָאָהוּ שֶׁהָיָה רָגִיל בְּנֵרוֹת הַרְבֵּה, אָמַר: שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם גְּדוֹלִים יֵצְאוּ מִכָּאן. יָצְאוּ מֵהֶם רַב אִידִי בַר אָבִין וְרַב חִיָּא בַר אָבִין. (שבת כ"ג:).

מ רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי"4492 – בֵּרְכוֹ בְּנֵר. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת־הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבָאתִי וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דָּלוּק (ב"ר יא; ילק"ש בר' ב).

מא הַשַּׁבָּת – נֵרוֹתֶיהָ הֵם כְּבוֹדָהּ. אִם שְׁמַרְתֶּם נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם4493 נֵרוֹת שֶׁל צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת־יְרוּשָלִַיִם בְּנֵרוֹת"4494 (ילק"ש בהעלותך).

מב שָׁנָה דְבֵי אֵלִיָּהוּ: "זְכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"4495 – בַּמָּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ: בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וּבִכְסוּת נְקִיָּה, וּבִמְנוּחָה (מכיל'; תדב"א כו).

מג "לְקַדְּשׁוֹ"4496 – בִּבְרָכָה. מִכָּאן אָמְרוּ: מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ (מכיל' יתרו – בחודש ז).

מד שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' זַכַּאי: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא כִּנִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵרַי וְלֹא בִטַּלְתִּי קִדּוּשׁ־הַיּוֹם.4497 אִמָּא זְקֵנָה הָיְתָה לִי, פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה לִי קִדּוּשׁ.4498 מָכְרָה כִפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ4499 וְהֵבִיאָה לִי קִדּוּשׁ־הַיּוֹם.

שָׁנוּ, כְּשֶׁמֵּתָה הִנִּיחָה לוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת גַּרְבֵי4500 יָיִן; כְּשֶׁמֵּת הוּא, הִנִּיחַ לְבָנָיו שְׁלשֶׁת אֲלָפִים גַּרְבֵי יָיִן (מגל' כז:; ע"י).

מה אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ4501 בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלֶּא לִכְזָיִת4502 (שבת קיט:).

מו אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי4503 מֵאוֹכְלֵי שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת. (שם קיח:).

מז "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג"4504 – בַּמֶּה מְעַנְּגוֹ? אָמַר רַב יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: בְּתַבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִין4505 וְדָגִים גְּדוֹלִים וְרָאשֵׁי שׁוּמִין. רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: אֲפִלּוּ דָבָר מֻעָט וְלִכְבוֹד שַׁבָּת עֲשָׂאוֹ – הֲרֵי זֶה עֹנֶג. מַהוּ? אָמַר רַב פַּפָּא: כַּסָּא דְהַרְסְנָא4506 (שם קיח:).

מח "וְהָיָה בָּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ… וְהָיָה מִשְׁנֶה"4507 – לֶחֶם מְשֻׁנֶּה. כֵּיצַד? בְּכָל יוֹם הָיָה בּוֹ עֹמֶר אֶחָד וּבַשַּׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים; בְּכָל־יוֹם רֵיחוֹ נוֹדֵף וּבַשַּבָּת יוֹתֵר; בְּכָל־יוֹם הָיָה מְצֻלְהָב4508 כְּזָהָב וּבַשַּׁבָּת יוֹתֵר (מכיל' בשלח).

מט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כַּמָּה סְעֻדּוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת? שָׁלשׁ. רַ' חִדְקָא אָמַר: אַרְבַּע (שבת קיז:).

נ "וְכִבַּדְתּוֹ"4509 – שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חוֹל.

אָמַר רַב הוּנָא: אִם יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף4510 – יַחֲלִיף, וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף – יְשַׁלְשֵׁל4511 בְּגָדָיו (שבת קיג.; ילק"ש בר' ב).

נא אָמַר רַ' חֲנִינָא: צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲטִיפִין,4512 אֶחָד לְחֹל וְאֶחָד לְשַׁבָּת. וְכֵן דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי בְּצִבּוּר. בָּכוּ הַתַּלְמִידִים4513 כְּנֶגְדּוֹ, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כַּעֲטִיפָתֵנוּ בְּחֹל כֵּן עֲטִיפָתֵנוּ בְּשַׁבָּת. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים אַתֶּם לְשַׁנּוֹת4514 לְשַׁבָּת (ירוש' פאה פ"ח, ה"ז).

נב "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ וגו' "4515 – שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ שֶׁל חֹל. "מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ"4516 – חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, חֶפְצֵי שָׁמַיִם4517 מֻתָּרִים. "וְדַבֵּר דָּבָר"4518 – שֶׁלֹּא יְהֵא דִבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל4519 (שבת קיג).

נג אִמּוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי, כְּשָׁהָיְתָה מְסִיחָה שִׂיחָה יְתֵרָה בְשַׁבָּת, הָיָה אוֹמֵר לָהּ: "שַׁבָּת הַיּוֹם" – וְהִיא שׁוֹתֶקֶת. (ויק"ר לד).

נד רַ' עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה בְשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לִמַּדְתָּנוּ "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג"4520! אָמַר לָהֶם: זֶה עֹנֶג שֶׁלִּי. (שבה"ל עפ"י מד').

נה רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה4521 מֻתָּר לְחַשְּׁבָם בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: פּוֹסְקִין צְדָקָה לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ4522 וּפִקּוּחַ רַבִּים4523 בְּשַׁבָּת, וְהוֹלְכִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: הוֹלְכִין לְתֵיאַטְרָאוֹת4524 וּלְקִרְקְסָאוֹת וּלְבָסִילְקָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת.

שָׁנָה דְבֵי רַ' מְנַשֶּׁה: מְשַׁדְּכִין4525 עַל הַתִּינֹקֶת לֵאָרֵס בְּשַׁבָּת וַעל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר"4526 – חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִים. (שבת ק"נ.).

נו אָמַר רַ' תַּנְחוּם אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה,4527 וַאֲפִלוּ בְּשַׁבָּת (ב"ר ו':; ע"י).

נז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: כָּלַ־הַמְעַנֵּג אֶת־הַשַּׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים,4528 שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז תִּתְעַנַּג עַל־יְיָ4529… וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב4530 אָבִיךָ"4531 – לֹא כְאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ";4532 4533 וְלֹא כְיִצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל",4534 אֶלָּא כְיַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה".4535 רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: נִצָּל מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת; נֶאֱמַר כָּאן: "וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳתֵי אָרֶץ",4536 וְנֶאֱּמַר שָׁם: "וְאַתָּה עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ".4537

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְעַנֵּג אֶת־הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְעַנַּג עַל־יְיָ וְיִתֶּן־לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ"4538 – עֹנֶג זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג"4539 – הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה עֹנֶג שַׁבָּת (שבת קיח.:).

נח שָׁנָה דְבֵי אֵלִיָּהוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאָמַר רַ' עֲקִיבָא: "עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת" – אֲבָל עוֹשֶׂה אָדָם דָּבָר מֻעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (פסח' קיב.; ע"י).

נט שָׁנָה רַב תַּחֲלִיפָא אָחִיו שֶׁל רַבָּנַאי חוֹזָאָה: כָּל־מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ4540 מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יָמִים־טוֹבִים וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ (ביצה טו, טז).

ס אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, לְווּ עָלַי4541 וְקַדְּשׁוּ קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְהַאֲמִינוּ בִי – וַאֲנִי פוֹרֵעַ4542 (שם טו:).

סא יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת4543 – הָיָה לוֹ בִּשְׁכוּנָתוֹ נָכְרִי אֶחָד שֶׁנְּכָסָיו מְרֻבִּים בְּיוֹתֵר. אָמְרוּ לוֹ כַלְדִּיִים:4544 כָּל־הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ – יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת יֹאכְלֵם.4545 הָלַךְ וּמָכַר אֶת־כָּל־נְכָסָיו וְלָקַח בָּהֶם מַרְגָּלִית וּקְבָעָהּ בְּכוֹבָעוֹ. כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵר גֶּשֶׁר, הִפְרִיחָה רוּחַ אֶת־כּוֹבָעוֹ וֶהֱטִילַתּוּ לַיָּם. בְּלָעוֹ דָג. נִצּוֹד הַדָּג וְהֱבִיאוּהוּ לַשּׁוּק בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמְרוּ: מִי יְהֵא לוֹקְחוֹ4546 בְּשָׁעָה זוֹ? אָמְרוּ לָהֶם: לְכוּ וַהֲבִיאוּהוּ אֵצֶל יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת, שֶׁרָגִיל לִקַּח. הֱבִיאוּהוּ אֶצְלוֹ וּלְקָחוֹ. קְרָעוֹ וּמָצָא בוֹ מַרְגָּלִית. מְכָרָהּ בִּשְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה עֲלִיּוֹת דִּינְרֵי זָהָב.4547

פָּגַע בּוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר: מִי שֶׁמַּלְוֶה לַשַּׁבָּת – הַשַּׁבָּת פּוֹרַעַת לוֹ (שבת קיט.).

איור מלווה לסיפור: שולחן הזהב והסוד של הקצב
איור מלווה · שולחן הזהב והסוד של הקצב

סב אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת בְּלוֹדִקְיָא, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב מַשּׂוֹי4548 שִׁשָּׁה־עָשָׁר בְּנֵי־אָדָם, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שַׁלְשְׁלָאוֹת4549 שֶׁל כֶּסֶף קְבוּעוֹת בּוֹ, וּקְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת4550 וּצְלוֹחִיוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ, וְעָלָיו כָּל־מִינֵי מַאֲכָל וְכָל־מִינֵי מְגָדִים וּבְשָׂמִים מִכָּל־מַה־ שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְתִינֹוק אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וּכְשֶׁמַּנִּיחִין4551 אוֹתוֹ הָיָה הַתִּינוֹק מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ";4552 וּכְשֶׁמְּסַלְקִין אוֹתוֹ אוֹמֵר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם".4553 אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, בַּמֶּה זָכִיתָ לְכָךְ? אָמַר לִי: קַצָּב4554 הָיִיתִי, וְכָל־בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה נָאָה אָמַרְתִּי: תְּהֵא זו לַשַּׁבָּת. אָמַרְתִּי לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, שֶׁזָּכִיתָ; וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁזִּכְּךָ לְכָךְ (שם; ב"ר יא).

סג "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי"4555 – רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי אָמַר: מִפְּנֵי אִסְטְנֵיסִים4556 בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים4557 (ב"ר יא).

סד אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא: מִפְּנֵי מָה תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף? אָמַר לוֹ: תֶּבֶל אֶחָד4558 יֵשׁ־לָנוּ, וְשַׁבָּת שְׁמוֹ,4559 שֶׁאָנוּ מְטִילִים4560 לְתוֹכוֹ וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. אָמַר לוֹ: תֶּן־לָנוּ הֵימֶנּוּ. אָמַר לוֹ: כָּל־הַמְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת מוֹעִיל לוֹ, וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ (שבת קיט.).

סה רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן. אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ. עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְחֹל. הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִים. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל אֶחָד הֵם חֲסֵרִים. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ אוֹצָר הַמֶּלֶךְ חָסֵר כְּלוּם? אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֵשְׁ לְךָ שַׁבָּת? (שם ב"ר יא).

סו שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס אֶת־רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: מַה־יּוֹם מִיָּמִים?4561 אָמַר לוֹ: וּמַה־גֶּבֶר מִגְּבָרִים?4562 אָמַר לוֹ: שֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדֵנִי.4563 אָמַר לוֹ: אַף זוֹ שֶׁרוֹצֶה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים לְכַבְּדָהּ. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַרְתִּי לְךָ – מִי יֹאמַר שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת?4564 אָמַר לוֹ: נְהַר סַמְבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֲבָנִים כָּל־יְמוֹת הַחֹל וּבַשַּׁבָּת הוּא נָח. אָמַר לוֹ: לָרוּחַ אַתָּה מוֹלִיכֵנִי4565! אָמַר לוֹ: בַּעַל־אוֹב יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא עוֹלֶה4566 כָּל־יְמֵי הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ עוֹלֶה בְשַׁבָּת; קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן בְּשַׁבָּת.4567

אָמַר לוֹ: בִּזִּיתוֹ, בִּיַּשְׁתּוֹ, קִלַּלְתּוֹ…4568

יָצָא וּבָדַק בְּאָבִיו.4569 כָּל־יְמוֹת הַחֹל עָלָה, וּבְשַׁבָּת לֹא עָלָה. לְאַחַר שַׁבָּת הֶעֱלָהוּ. אָמַר לוֹ: מִשֶּׁמַּתָּ נַעֲשֵׂיתָ יְהוּדִי! אָמַר לוֹ: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת אֶצְלְכֶם בִּרְצוֹנוֹ, כָּאן מְשַׁמְּרָהּ בְּעַל־כָּרְחוֹ. אָמַר לוֹ: וְכִי מֶה עָמָל יֵשׁ לָכֶם כָּל־יְמוֹת הַחֹל? אָמַר לוֹ: כָּל־יְמוֹת הַחֹל אָנוּ נִדּוֹנִים, וּבְשַׁבָּת אָנוּ נָחִים.

חָזַר אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אִם כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בִכְבוֹדָהּ שֶׁל שַׁבָּת, אַל יַשֵּׁב בָּהּ רוּחוֹת, אַל יוֹרֶד בָּהּ גְּשָׁמִים וְאַל יַצְמַח בָּהּ עֵשֶׂב. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ4570 שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁדָּר בַּחֲצֵרוֹ, הֲרֵי הוּא מֻתָּר לְטַלְטֵל4571 בְּכָל־הֶחָצֵר כֻּלָּהּ. אַף כָּאן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְפִי שֶׁכָּל־הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ וְאֵין רְשׁוּת אַחֶרֶת עִמּוֹ, הֲרֵיהוּ מֻתָּר בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (סנה' סה:; ב"ר יא; תנח' תשא; פסיק"ר כג).

סז מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְטַיֵּל בְּכַרְמוֹ בְּשַׁבָּת, וְרָאָה שָׁם פִּרְצָה אַחַת, וְחָשַׁב עָלֶיהָ לְגָדְרָהּ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. אָמַר: הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי בְּשַׁבָּת לְגָדְרָהּ, אֵינִי גוֹדְרָהּ עוֹלָמִית. מַה־פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אִילָן אֶחָד שֶׁל נִצְפָּה4572 גָּדַל בְּתוֹכָהּ וּגְדָרָהּ, מִמֶּנָּה הָיָה נִזּוֹן וּמִמֶּנָּה הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל־יָמָיו (שבת קנ:; ירוש' שם פט"ו ה"ג; פסיק"ר כג).

איור מלווה לסיפור: הנס בשיחין ומסירות הנפש לשבת
איור מלווה · הנס בשיחין ומסירות הנפש לשבת

סח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה וְנָפְלָה דְלֵקָה [בְּשַׁבָּת] בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין,4573 וּבָאוּ אַנְשֵׁי גַסְטְרָא4574 שֶׁל צִפּוֹרֵי לְכַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאַפִּטְרוֹפוֹס שֶׁל מֶלֶךְ4575 הָיָה – וְלֹא הִנִּיחָם מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לְגַבַּאי4576 שֶׁיִּגְבֶּה חוֹבוֹ. וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְכִבּוּ. לָעֶרֶב שִׁגֵּר לְכָל־אֶחָד מֵהֶם סֶלַע4577 וּלְאִפַּרְכּוּס שֶׁלָהֶם חֲמִשִּׁים. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמְרוּ: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָךְ, הֲרֵי שָׁנִינוּ: נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ: כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה (שבת קכא.; ירוש' שם פט"ז, ה"ז).

איור מלווה לסיפור: הסוד השמור באוזנה של הפרה
איור מלווה · הסוד השמור באוזנה של הפרה

סט מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה אַחַת חוֹרֶשֶׁת. לְיָמִים4578 יָרַד אוֹתוֹ חָסִיד מִנְּכָסָיו וּמְכָרָהּ לְנָכְרִי אֶחָד. חָרַשׁ בָּהּ הַנָּכְרִי שִשָּׁה יָמִים שֶׁל חֹל, בְּשַׁבָּת הוֹצִיאָהּ לַחֲרשׁ בָּהּ, רָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. הָיה הוֹלֵךְ וּמַכֶּה אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָהּ זָזָהָ מִמְּקוֹמָהּ. כֵּוָן שֶׁרָאָה כָךְ, הָלַךְ אֵצֶל אוֹתוֹ חָסִיד וְאָמַר לוֹ: בּוֹא וְטֹל פָּרָתְךָ. שִׁשָּׁה יָמִים עָבַדְתִּי בָהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוֹצֵאתִיהָ לְחוּץ, וְרָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בָעוֹלָם, וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי מַכֶּה אוֹתָהּ הִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָךְ הֵבִין אוֹתוֹ חָסִיד מִפְּנֵי מָה אֵינָהּ עוֹשָׂה מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתֶה לְמוּדָה לָנוּחַ בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: בּוֹא וַאֲנִי מַעֲמִידָהּ וְאֶעֱשֶׂנָּה חוֹרָשֶׁת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ אָמַר לָהּ בְּאָזְנֶיהָ: הוֹי פָּרָה, פָּרָה! כְּשֶהָיִית בִּרְשׁוּתִי הָיִית נִנּוֹחָה בְשַׁבָּת, עַכְשָׁו שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹתַי וּמְכַרְתִּיךְ לְנָכְרִי זֶה, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, עִמְדִי וַעֲשִׂי רְצוֹן אֲדוֹנָיִךְ!

מִיָּד עָמְדָה וּבִקְשָׁה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אָמַר הַנָּכְרִי לְאוֹתוֹ חָסִיד: אֵינֵי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי, מֶה עָשִׂיתָ לָהּ וּמָה אָמַרְתָּ לָּהּ בְּאָזְנֶיהָ, שֶׁמָּא כִּשַׁפְתָּ אוֹתָהּ? אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: כָּךְ וְכָךְ אָמַרְתִּי לָהּ.

כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הַנָּכְרִי כָךְ, נִבְהַל וְנִזְדַּעְזַע וְנָשָׂא קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ וְאָמַר: וּמַה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שִׂיחָה וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה, הִכִּירָה אֶת־בּוֹרְאָהּ, אֲנִי שֶׁבְּרָאַנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ וְנָתַן לִי דֵעָה וּבִינָה – וְלֹא אַכִּיר אֶת־בּוֹרְאִי!

מִיָּד בָּא וְנִתְגַּיֵּר וְזָכָה לִלְמֹד תּוֹרָה. וְנִקְרָא "רַ' יוֹחָנָן בֶּן־תּוֹרְתָה"4579 (פסיק"ר יד; מד' עשה"ד כז).

––––––––

ע בָּאָה שַׁבָּת – בָּאָה מְנוּחָה (רש"י במגי' ט. עפ"י מד').

עא שַׁבָּת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעוֹלָם־הַבָּא (בר' נז:).

עב נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם־הַבָּא4580 – שַׁבָּת (ב"ר יז).

עג "שַׁבָּת" – שֵׁנָה בְּשַׁבָּת תַּעֲנוּג4581 (ילק"ר ואתחנן).

עד אָמַר רַ' יִצְחָק: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים,4582 שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה"4583 (תענ' ח.).

עה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵרָה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּאָדָם עֶרֶב־שַׁבָּת, וּלְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ"4584 4585 – כֵּוָן שֶׁשָּׁבַת – וַי! אָבְדָה נָפֶשׁ! (ביצה טז.).

עו אָמַר רַ' חֲנִינָא: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְכַזָּיִת.4586

חַמִּין בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מְלוּגְמָא. פַּת חַמָּה בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מְלוּגְמָא4587 (שבת קיט:).

––––––––

עז מִנַּיִן לְפִקּוּחַ־נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּבָּת? – רַ' יוֹנָתָן בֶּן־יוֹסֵף אוֹמֵר: "כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם"4588 4589 – הִיא מְסוּרָה בְיֶדְכֶם, וְלֹא אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־מְנַסְיָה אוֹמֵר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת"4590 – אָמְרָה תוֹרָה; חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה (יומא פ"ה:).

––––––––

עח אָמַר רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: בָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם הוֹלֵךְ לִלְקֹט תְּאֵנִים בְּשַׁבָּת אֵין הַתְּאֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ כְלוּם; אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הִיא צֹוַחַת4591 וְאוֹמֶרֶת: "שַׁבָּת הוּא!" (שו"ט ע"ג; ילק"ש ירמיה, רמז שטו).