ג. תּוֹרָה לִשְׁמָהּ
קט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ"2311 – וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד? אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ2312 – זוֹ הִיא תוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – זוֹ הִיא תוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חָסֶד (סוכה מט:).
קי שָׁנִינוּ: "לְאַהֲבָה אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה־בוֹ"2313 – שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֶקְרָא שֶׁיִּקְרָאוּנִי חָכָם, אֶשְׁנֶה שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי, אֲשַׁנֵּן שֶׁאֶהְיֶה זָקֵן2314 וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, אֶלָּא לְמַד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא.
רַ' אֶלְעָזָר בֶּן רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם2315 וְדַבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה2316 לְהִתְגַדֵּל בָּהֶם וְאַל תַּעֲשֵׂם קַרְדֹּם2317 לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ. וְקַל־וָחֹמֶר: וּמַה בֵּלְשַׁאצַּר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בִּכְלֵי־קֹדֶשׁ2318, שֶׁנַּעֲשׂוּ כְלֵי־חֹל2319, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם; הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם – עַל אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. (נדר' סב.).
קיא רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: "וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא – חֲלָף2320". הָא לָמַדְתָּ: כָּל־הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. (אב' ד).
קיב רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ2321; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת־הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת־הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת־הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ2322 עֲנָוָה וְיִרְאָה וּמַכְשַׁרְתּוֹ2323 לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק וּכְנָהָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר2324 וְהוֹלֵךְ, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ־רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ2325, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל־הַמַּעֲשִׂים. (שם ו).
קיג אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה2326 וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה. רַב אָמַר: כְּאִלּוּ בָנָה פְּלָטוֹרִין שֶׁל מַעְלָה2327 וְשֶׁל מָטָּה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַף מֵגֵן עַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לֵוִי אָמַר: אַף מְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה (סנה' צט:).
קיד אָמַר רַ' יִרְמְיָה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים הַמְחַדְּדִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצְלִיחַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַהֲדָרְךָ צְלַח"2328, אַל תִּקְרָא "וַהֲדָרְךָ" אֶלָּא "וַחַדָדְךָ"; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹלִים לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רְכַב"2329; יָכוֹל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "עַל דְּבַר־אֱמֶת"2330; יָכוֹל אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ2331 – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וְעַנְוָה־צֶּדֶק"2332 (שבת סג.).
קטו שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' בַּנָּאָה אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם־חַיִּים, וְכָל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם־הַמָּוֶת (תענ' ז.).
קטז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן. (נז' כג:).