📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · א: יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם
#401

ו. פּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל

סז שָׁנִינוּ: "בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם"300 – בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים; אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים – אֵין אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כְּך אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה",301 וְאוֹמֵר: "בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּם",302 וְאוֹמֵר: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים".303 (קיד' לו.).

סח "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם"304 – אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם מְלֵאִים מוּמִים קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. וְכֵן הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אִם כְּשֶׁהֵם מְלֵאִים מוּמִים קְרוּיִם בָּנִים, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם מוּמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים" – אִם כְּשֶׁמַּשְׁחִיתִים קְרוּיִם בָּנִים, אִלּוּ לֹא הָיוּ מַשִׁחִיתִים עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי האזינו).

סט "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ"305 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי "רַקָּתֵךְ", אֶלָּא "רֵקָתֵךְ", שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִים306 שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן307 (עיר' יט.).

ע "חָטָא יִשְׂרָאֵל"308 – אָמַר רַ' אַבָּא בַּר זַבְדָּא: אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְרָאֵל הוּא. אָמַר רַ' אַבָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: הֲדַס שֶׁעוֹמֵד בֵּין קוֹצִים הֲדַס שְׁמוֹ וַהֲדַס קוֹרְאִים לוֹ (סנה' מד.).

עא אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: עַכְשָׁו309 וַדַּאי טְמֵאִים אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֵיהָ".310 אָמַר לוֹ: בֹּא וּרְאֵה מַה־כָּתוּב בָּהֶם: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם"311 – אֲפִלוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם (יומא נו, נז).

עב "וַאֲנַחְנוּ עַם מַּרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ"312 – אֵימָתַי אָנוּ עַמּוֹ כְּשֶׁאָנוּ צֹאן מַרְעִיתוֹ,313 שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי",314 אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ אֲרָיוֹת315 הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָיְתָה־לִי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר… עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ"316 (שו"ט צה).

עג יִשְׂרָאֵל כְּשֶבּוֹטְחִין בְּצֵל יוֹצְרָם הֵם בְּרוּכִים וְטוֹבִים וּמְתוּקִים וְיֵשׁ בָּהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם, וּבִזְמַן שֶׁהֵם סָרִים מֵאַחֲרֵי יוֹצְרָם הֵם נֵאָרִים317 וְרָעִים וּמְרוּרִים וְאֵין בָּהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם (פדר"א ט).

עד עֲתִידָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲמֹד לְדִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֶרֶת לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵינִי יוֹדַעַת מִי קִלְקֵל בְּמִי318 וּמִי שִׁנָּה בְּמִי, אִם יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם319 וְאִם הַמָּקוֹם שִׁנָּה בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל,320 כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ",321 הֱוֵי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם לֹא שִׁנָּה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי"322 (ספרי האזינו; ילק"ש מלאכי).

עה "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" וגו'323 − משֶׁה הֵעִיד בְּיִשְׂרָאֵל שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יִרְצוּ לוֹמַר לֹא קִבַּלְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהַמָּקוֹם הֵעִיד בָּהֶם אֶת־הַשִּׁירָה,324 שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".325 אָמַר: שִׁירָה תָעִיד בָּהֶם לְמַטָּן, וַאֲנִי לְמַעְלָן. (ספרי האזינו).

עו "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם"326 – עַם נָבָל לְשֶׁעָבַר,327 וְלֹא חָכָם לֶעָתִיד לָבוֹא328 (שם).

עז "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ"329 – רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס. כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן טוֹב הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה טוֹב הַיַּיִן שֶׁל כַּרְמִי! וּכְשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן רַע אָמַר: כַּמָּה רַע הַיַּיִן שֶׁל אֲרִיסִי! אָמַר לוֹ הָאָרִיס: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן טוֹב הוּא שֶׁלָּךְ וּכְשֶהוּא עוֹשֶה יַיִן רַע הוּא שֶׁלִּי? בֵּין טוֹב וּבֵין רַע שֶׁלְּךָ הוּא. כְּך בִּתְחִלָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: "וְעַתָּה לְכָה… וְהוֹצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל",330 וְכֵוָן שֶעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה331 מַה־כָּתוּב שָׁם? "לֶךְ־רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ".332 אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְשֶׁהֵם חוֹטְאִים – שֶׁלִּי, וּכְשֶׁהֵם זַכָּאִים – שֶׁלָּךְ? בֵּין חוֹטְאִים וּבֵין זַכָּאִים שֶׁלְּךָ הֵם − "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ"333 (ילק"ש כי תשא עפ"י פסיק').

עח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: משֶׁה הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה,334 שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל־יְיָ"335 – אַל תִּקְרָא "אֶל יְיָ" אֶלָּא "עַל יְיָ".336

דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ מִכָּאן: "וְדִי זָהָב"337 – מַהוּ "וְדִי זָהָב"? אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַי, הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל.

אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: "אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹך קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר.338

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים,339 הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִים340 וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ, אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ שֶׁתְּהִי מְבַעֶטֶת בִּי, אֶלָּא כַּרְשִׁינִים שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ.

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְקָהוּ וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת. מַה־יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַ' אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: מְלֵי כְרֵסָא זְנֵי בִישֵׁי341 (מְלֹא הַכָּרֵס מִינֵי רָעוֹת), שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ, שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם, עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי".342 רַב נַחֲמָן אָמַר מִכָּאן: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ";343 וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִכָּאן: "וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה" וגו';344 וְאִם רוֹצֶה אַתָּה אֱמֹר מִכָּאן: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט".345

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה,346 שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל"347 (בר' לב.; ילק"ש דברים א).

עט אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹשֵׁעַ: בָּנֶיךָ חָטָאוּ. וְהָיָה לוֹ לוֹמַר: בָּנֶיךָ הֵם, בְּנֵי חֲנוּנֶיךָ348 הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב – גַּלְגֵּל עֲלֵיהֶם מִדַּת רַחֲמֶיךָ. לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ הוּא, הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אֶעֱשֶׂה לְזָקֵן זֶה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וְקַח לְךָ אִשָּׁה זוֹנָה וְתֵלֵד לְךָ בְּנֵי זְנוּנִים, וְאַחַר־כָּךְ אֹמַר לוֹ: לֵךְ וְשַׁלְּחָהּ מֵעַל פָּנֶיךָ, אִם הוּא יוּכַל לְשַׁלֵּחַ, אַף אֲנִי אֲשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל −−− הָלַךְ וְלָקַח אֶת־גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם. לְאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים וּבַת אַחַת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹשֵׁעַ: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמּשֶׁה רַבְּךָ, שֶׁכֵּוָן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, אַף אַתָּה בְּדֹל עַצְמְךָ מִמֶּנָּה. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֵשׁ לִי בָנִים מִמֶּנָּה וְאֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ וּלְגָרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וּמָה אַתָּה, שֶׁאִשְׁתְּךָ זוֹנָה וּבָנֶיךָ בְּנֵי זְנוּנִים וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם שֶׁלְּךָ הֵם אִם שֶׁל אֲחֵרִים הֵם – כָּךְ, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנַי, בְּנֵי בְּחוּנַי,349 בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶחָד מֵאַרְבָּעָה קִנְיָנִים שֶּׁקָּנִיתִי בְּעוֹלָמִי: תּוֹרָה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בֵּיֵת־הַמִּקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל – וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת! כֵּוָן שֶׁיָּדַע שֶׁחֵטְא, עָמַד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בְּרֹךְ־הוּא: עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמְךָ, בְּקַשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל (פס' פ"ז; ע"י; ילק"ש הושע א).

פ אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל־תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תַּעֲנִית; שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה350 רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי קְטֹרֶת (כרית' ו:).

פא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רָמֵי:351 כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם",352 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם… עֲשִׂיתֶם"353– כִּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם354 לֹא עֲשִׂיתֶם, כִּמְקֻלֻקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם (סנה' לט:).

פב "וַיָעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיַדוֹ רִצְפָּה"355 − "גַּחֶלֶת" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "רִצְפָּה", מַהוּ "רִצְפָה"? אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא356 עַל בָּנָי (פסיק"ר לג; שהש"ר א).

פג רַ' אַבָּהוּ וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁל קֵיסָרִין. אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַה־לָּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִמְדִינָה שֶׁל מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים?357 יָרַד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ מִן הַחֲמוֹר, כִּנֵּס חוֹל358 וְנָתַן בְּפִיו. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת",359 וְאוֹמֵר: "אַל־תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו"360 (שהש"ר א; ילק"ש).

פד "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו"361 – מָשָׁל לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה362 עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה הַדַּיָּן יוֹשֵׁב וְדָן363 בְּאֵשׁ וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלָבִים,364 אָמְרָה: אִם אֲנִי מוֹדַעַת סִרְחוֹנוֹ365 שֶׁל בְּנִי לְדַיָּן זֶה – הוֹרְגֵהוּ. הִמְתִּינָה עַד שֶׁגָּמַר הַדַּיָּן. כֵּוָן שֶׁגָּמַר, אָמַר לָהּ: בְּנֵךְ זֶה מַה־סָּרַח עָלָיִךְ? אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהָיָה בְּמֵעַי הָיָה מְבַעֵט. אָמַר לָהּ: וְעַכְשָׁו עָשָׂה לָךְ כְּלוּם? אָמְרָה לוֹ: לֹא. אָמַר לָהּ: לְכִי לָךְ, שֶׁאֵין בְּדָבָר זֶה סֻרְחָן כְּלוּם (ויק"ר כז).