הערות וביאורים · 3180–3228
3181משלהם – מחכמי ארץ־ישראל.
3183תקלה – מכשול וטעות בדבר הלכה.
3184וישמחו בי חברי – כשלוני יגרום להם שמחה; ויש לפרש כענין
בפני עצמו; כלו', יהי רצון שישמחו כי חברי.
3185מיושבי קרנות – בטלנים היושבים בחנויות ובקרנות הרחובות, ויש
גירסא: מיושבי קרקסאות ותיאטראות.
3186כשנפטרו – לבתיהם לימי החגים
3187עתיק יומין – הקדוש־ברוך־הוא.
3194שמקדיח תבשילו ברבים – שפוגם את תבשילו; כלו', שיוצא לתרבות
רעה.
3195משמת… בטל וכו' – כל אלה החכמים המנויים כאן היו מצוינים
ביותר כל אחד במדה ומעלה האמורה אצלו ובמיתתו כאלו בטלה עמו.
3196ומתה טהרה וכו' – כלו' פסקו.
3197נגנז ספר תורה – בירוש' (פ"ט, הט"ז): נגנז ספר החכמה.
3199בטלו עטרות וכו' – בירוש' שם: פסק העושר מן החכמים.
3200אנשי מעשה – אנשי מופת.
3201קטנתם של חסידים – כלו' האחרון שבהם, נו"א: תמציתם של חסידים.
3202השקדנים – שוקדים ללמוד תורה.
3207שפעו מרזבי צפורי – הצנורות של עיר צפורי שפכו דם.
3208על המילה – לקיימה בשעת גזרה מתוך סכנת נפשות.
3209נראו כוכבים – שחשך היום.
3210נשקו כפי פרת – בפי הגשר מרוב הבאים ללוותר משני עברי הנהר,
ויש מנקדים כְּפִי", כלו גדות הנהר.
3211העלום לשם – מבבל לארץ־ישראל.
3212שארי בן ארי – רבה בר רב הונא, שהוא אדם גדול בן אדם גדול.
3213גזע ישישים – כלומר, בן אבות ומיוחס.
3214ספר מלחמות – של תורה.
3215הוכפלו – כלומר, נתאספו.
3217נשים לילות כימים וכו' – כלומר נרבה בהספד יום ולילה על מי
שהיה עוסק בתורה יומם ולילה.
3218לבר קיפוק – שם אחד הספדנים.
3220בארזים – כלומר, בגדולי עולם.
3221דגי רקק – הדגים הקטנים שבאגמים.
3222מי גבים – מים הקווּיים ועומדים בגומות.
3224למנוחה – הלכו למנוחה לעולם־הבא.
3225לאנחה – נשארנוּ לאנחה בעולם־הזה.
3226בעת חנינתו אבד חנינו – בשעה שנחנן משמים וניתן לו בן, מת
חנין.
3227ארץ שנער וכו' – שנולד בבבל ועלה לארץ־ישראל.