הערות וביאורים · 3120–3179
3120בור סוד וכו' – בור שכתליו מסוידים ואין טפת מים נבלעת בהם,
כך הוא אינו משכח כלום מתלמודו.
3121אשרי יולדתו – אשרי אמו (ועי' למעלה פי ר' יהושע בן חנניא,
סעיף קד).
3122אוצר בלום וכו' – עי' למעלה (פי ר' עקיבא, סעיף קנא).
3123פוליטון – שמן נרד נותן ריח טוב.
3124בלא גסות הרוח – כלומר, שהיה לומד דבר חידוש אפילו מקטן ממנו.
3125שאחז בה – במדת ענוה זו.
3126מהר סיני ־ מדה זו למדו חכמים מהר סיני שנמוך הוא והשרה הקב"ה
שכינתו עליו.
3127לכשירצה – כל זמן שהוא רוצה. ויש מנקדים לכשיַרצה, כלו'
כשהיה. מרצה דבריו.
3128גל של אגוזים – מפורש למעלה.
3129חנות מזוינת – חנות מצוידת מכל המינים והכל מצוי שם.
3130קופת הרוכלים – עי' למעלה.
3131קב ונקי – מעט ומדוקדק.
3132נמוקו – תורת הדינים וברורם; כלו' משנתו סדורה וברורה בפיו.
3133ומוציא קמעא – כלו' שוכח מעט.
3134סובין – כלומר, פסולת.
3135שנו מדותי – למדו דרכי תלמודי.
3136תרומות – כלומר, מבחר ותמצית.
3137כקליפת השום – כלו' גדול אני מכל חכמי ישראל.
3139נשתכחו תלמידיו – שאין אומרים הלכה בשמם.
3140אלו ואלו – תלמידיו ותלמידי תלמידיו. והוא שאמרו ראשונים:
"גדול מרב ־ רבי, גדול מרבי ־ רבן, גדול מרבן – שמו, כלו' הכנוי "רב"
קטן מן הכנוי "רבי", ו"רבי" מ"רבן", וגדול מ"רבן" מי שנקרא בשמו הפרטי
בלא שום כנוי, שהחכמים הקדמונים היו קרויים בשמותיהם לבד, כגון שמעיה
ואבטליון, הלל ושמאי, ושאחריהם בכנוי "רבן", כגון רבן גמליאל וכו'.
3141סוף משנה – חותמי המשנה.
3142סוף הוראה – חותמי הגמרא.
3143נכשו – תלישת עשבים רעים נקראת נכוש.
3144כסחו – כריתת קוצים נקראת כסוח.
3145בררו – הפרישו גרגרים רעים מתוך הטובים.
3147קטפו – חתכו הבצק לככרות.
3148ואנו אין לנו וכו' – כלומר, אין אנו יודעים להשתמש במה שמוכן
לנו.
3149לא כחמורו של רחב"ד וכו' – עי' למעלה כל אחד בפרקו, שהיו
חמוריהם פקחים.
3150כפתחו של אולם – שהיה רחב עשרים אמה; כלו' דעתם היתה מרובה.
3151כפתחו של היכל – שהיה רחב עשר אמות.
3152מחט סדקית – מחט קטנה.
3153כיתד בכותל – שנכנסת בקושי, כלו' קשים לשמוע ולהבין, וכן
כאצבע בשעוה (בדונג).
3154כאצבע בבור לשכחה – כלומר, מהירים אנו וקלים לשכוח כהכנסת
אצבע לבור.
3155בירה תוכיח – כלומר, בית־המקדש יהא לראיה.
3156משום תורה – שלמדו הרבה.
3157בנזיקין ־ בסדר נזיקין בלבד.
3158עקצין ־ מסכת עקצין, שיש בה משניות קשות.
3159הויות – משא־ומתן חריף בעניני הלכה.
3160שלש עשרה פנים – דרכים ואופנים.
3161כשהיה חולץ נעלו וכו' – כלומר, נענה מיד בתחלת תפלתו.
3162ופרשתבינה – שם איש; וי"מ: שר, פרנס.
3163אתה תקוע – בעוה"ב, כלו' מי חברך בגן עדן?
3164בר נפח – הוא ר' יוחנן, שאביו היה נפח; כלומר, אין מקומו שם.
3166שמחבלים – מתנצחים ומריבים בלשון עזה.
3168מצוינים – מהודרים בבגדיהם.
3169שאינם בני מקומם – שגלו לשם מא"י.
3170בעירי שמי – במקומי שמי מכבדני.
3172ציצים ופרחים – כלומר, מקשטים את התורה בדרשותיהם.
3174צערוהו – התמרים, כלומר, חש במעיו.
3175סכינים – התמרים שחותכים בבני־מעים.
3176בלולה במקרא וכו' – כלו' תלמוד הבבליים יש בו מכל אותם
הדברים.
3178במחשכים… תלמודה של בבל – שהוא עמוק ומפוקפק.