הערות וביאורים · 3060–3119
3061שרודין וכו' – שבאים בכח המלכות למשול ביד חזקה על ישראל.
3063בני בניו של הלל – הם הנשיאים.
3064עיניו כהות – כמסתכל בזיו השכינה.
3065בקשת, בנשיא – כמפורש בסמוך.
3066ובכהנים – בשעת נשיאת כפים בברכת כהנים שמברכים בשמה של
השכינה, כמו שנאמר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו,
כז).
3069גריצים – פתים עבות, משום טרחה יתרה ביו"ט.
3070רקיקים – עוגות דקות וקלות לאכילה.
3071וחררים – עוגות אפויות על גבי גחלים ומעשה אפיתן קשה.
3072כשאב בית דין – שני לנשיא.
3073כשחכם – מוסמך וממונה להוראה בעירו.
3074אחד עומד – ברגע שהחכם עובר לפניו, ואחר כך הוא יושב מיד.
3075בית מדרשו – שהיה דורש בו.
3076וקורים שבעה – בספר תורה.
3077ויוצאים – להתפלל כל אחד בביתו, ולא בצבור, מפני אבלות.
3078ודומים – ודוממים, ע"ד "ישב בדד וידום" (איכה ג', כח).
3079מוליכין וכו' – אין מוציאים ספר תורה מבית הכנסת לקריאה בבית
אחר, אלא לכבוד בני אדם גדולים, ולראש הגולה התירו, שכן היו עושים
למלכי בית דוד, והוא מזרעם.
3080תורה וגדולה – תורה עם שררה ועשירות, ששניהם, רבי ורב אשי,
היו עשירים, ועי' במקומם.
3081הונא בר נתן – ראש הגולה בבבל, והיה גדול בתורה ובעושר, ועי'
למעלה סעיף תשמ"ו.
3082שהיה כפוף וכו' – נכנע ונשמע לו בהלכה.
3083אזגדר – שמו של מלך פרס.
3084והשפילו וכו' – כלומר, תקן אותו שיהא מיושב עלי יפה.
3085ממלכת כהנים וכו' – וצריכים אותם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים.
3088וכשיטעה – ויחיב את הזכאי או להיפך.
3089יהא פטור מלשלם – לזה שנפגע ע"י פסק דינו.
3090יטול רשות וכו' – שראש־הגולה הוא המיפה כח הדיינים. אבל מי
שלא נטל רשות וטעה בדינו חייב לשלם.
3091יוכיח מר וכו' – על רוע מעשיהם, שהם רודים בעם בכח שררותם.
3093מר עוקבא שלח – קודם שנעשה ראש הגולה שלח לזה שבימיו; וי"א:
מר עוקבא שני היה.
3094שוכב וקם בזמירות – כלו' היו מרבים שמחה וזמירות בביתו בכל
יום בבקר ובערב.
3095הושע ט', א, בסרוס התבות.
3096ישראל אל תשמח וכו' – מדברי הכתוב בהושע, ולפי שכתב לו בלי
שרטוט, מה שאסור מקרא, שנה את סדר המלים. בדברי מקרא, שנה את סדר
המלים.
3097מר עוקבא – ראש הגולה היה, וגניבא היה מקפחו ומצערו הרבה
על־ידי מחלוקת.
3098שרטט – שאסור לכתוב דברי מקרא בלי שרטוט.
3100אשמרה לפי מחסום – שלא לקטרג עליהם.
3102השכם והערב – דרש "דום" מלשון דמדומי חמה, שחרית וערבית,
ו"התחולל" מלשון חלל.
3104בקולר – טבעת שלשלת שנותנים על צואר האסיר; כלומר, נתפס
למלכות.
3105להוציא את רב הונא מלבו – להוציא מלבו של ראש הגולה את הטינא
לגבי רב הונא על שלא כבדהו לבוא לדרשתו.
3106אמר לו מה טעם וכו' – שאל את רב הונא בפניו של ראש הגולה כדי
שישמע את תשובתו ותנוח דעתו.
3107החכמים של ראש הגולה – הכפופים לו.
3108בסרבלים חתומים – סרבל = בגד עליון שהיו מתעטפים בו; וכך היה
המנהג שחכמי ראש הגולה היו סרבליהם מצוינים בחותם של ראש הגולה, לסימן
כפיפותם לו, וראש הגולה הקפיד על העדר החותם, וסרבלים אלה אסור ללבשם
בשבת, שמא יפסק החותם ברשות הרבים, ומפני היראה יפשטום לובשיהם
ויטלטלום בידם.
3109שעליך לא יקפידו – מפני חביבותך עליהם.
3110לפני ר' נחמן – חתנו של ראש־ הגולה.
3111בסוכה גזולה – שנבנתה אותה הסוכה מעציה.
3112אשה שהיו לו לאביה וכו' – כלומר, בתו של אברהם אבינו שהיו לו
וכו' (ברא' י"ז, יד).
3114פעיה – קולנית וצעקנית.
3115אין לה וכו' – אין לשלם לה אלא דמי עצי הבנין בלבד; כלומר,
אין חיוב להרוס הסוכה ולהחזיר לה את גוף העצים.
3116דקל של חברו – שלא ברשות.
3117בקן אחד – יוצאים משורש אחד.
3118שוים וכו' – שלשתם יחד.
3119שדן דין פרסים – שלא כדין תורה.