📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3060–3119

3060

שם מ"ט, י.

↩ חזרה לטקסט
3061

שרודין וכו' – שבאים בכח המלכות למשול ביד חזקה על ישראל.

↩ חזרה לטקסט
3062

שם מ"ט, י

↩ חזרה לטקסט
3063

בני בניו של הלל – הם הנשיאים.

↩ חזרה לטקסט
3064

עיניו כהות – כמסתכל בזיו השכינה.

↩ חזרה לטקסט
3065

בקשת, בנשיא – כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
3066

ובכהנים – בשעת נשיאת כפים בברכת כהנים שמברכים בשמה של השכינה, כמו שנאמר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו, כז).

↩ חזרה לטקסט
3067

יחזקאל א', כח.

↩ חזרה לטקסט
3068

במדבר כ"ז כ.

↩ חזרה לטקסט
3069

גריצים – פתים עבות, משום טרחה יתרה ביו"ט.

↩ חזרה לטקסט
3070

רקיקים – עוגות דקות וקלות לאכילה.

↩ חזרה לטקסט
3071

וחררים – עוגות אפויות על גבי גחלים ומעשה אפיתן קשה.

↩ חזרה לטקסט
3072

כשאב בית דין – שני לנשיא.

↩ חזרה לטקסט
3073

כשחכם – מוסמך וממונה להוראה בעירו.

↩ חזרה לטקסט
3074

אחד עומד – ברגע שהחכם עובר לפניו, ואחר כך הוא יושב מיד.

↩ חזרה לטקסט
3075

בית מדרשו – שהיה דורש בו.

↩ חזרה לטקסט
3076

וקורים שבעה – בספר תורה.

↩ חזרה לטקסט
3077

ויוצאים – להתפלל כל אחד בביתו, ולא בצבור, מפני אבלות.

↩ חזרה לטקסט
3078

ודומים – ודוממים, ע"ד "ישב בדד וידום" (איכה ג', כח).

↩ חזרה לטקסט
3079

מוליכין וכו' – אין מוציאים ספר תורה מבית הכנסת לקריאה בבית אחר, אלא לכבוד בני אדם גדולים, ולראש הגולה התירו, שכן היו עושים למלכי בית דוד, והוא מזרעם.

↩ חזרה לטקסט
3080

תורה וגדולה – תורה עם שררה ועשירות, ששניהם, רבי ורב אשי, היו עשירים, ועי' במקומם.

↩ חזרה לטקסט
3081

הונא בר נתן – ראש הגולה בבבל, והיה גדול בתורה ובעושר, ועי' למעלה סעיף תשמ"ו.

↩ חזרה לטקסט
3082

שהיה כפוף וכו' – נכנע ונשמע לו בהלכה.

↩ חזרה לטקסט
3083

אזגדר – שמו של מלך פרס.

↩ חזרה לטקסט
3084

והשפילו וכו' – כלומר, תקן אותו שיהא מיושב עלי יפה.

↩ חזרה לטקסט
3085

ממלכת כהנים וכו' – וצריכים אותם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים.

↩ חזרה לטקסט
3086

שמות י"ט, ו.

↩ חזרה לטקסט
3087

ישעיה מ"ט, כג.

↩ חזרה לטקסט
3088

וכשיטעה – ויחיב את הזכאי או להיפך.

↩ חזרה לטקסט
3089

יהא פטור מלשלם – לזה שנפגע ע"י פסק דינו.

↩ חזרה לטקסט
3090

יטול רשות וכו' – שראש־הגולה הוא המיפה כח הדיינים. אבל מי שלא נטל רשות וטעה בדינו חייב לשלם.

↩ חזרה לטקסט
3091

יוכיח מר וכו' – על רוע מעשיהם, שהם רודים בעם בכח שררותם.

↩ חזרה לטקסט
3092

אינם מקבלים – תוכחה.

↩ חזרה לטקסט
3093

מר עוקבא שלח – קודם שנעשה ראש הגולה שלח לזה שבימיו; וי"א: מר עוקבא שני היה.

↩ חזרה לטקסט
3094

שוכב וקם בזמירות – כלו' היו מרבים שמחה וזמירות בביתו בכל יום בבקר ובערב.

↩ חזרה לטקסט
3095

הושע ט', א, בסרוס התבות.

↩ חזרה לטקסט
3096

ישראל אל תשמח וכו' – מדברי הכתוב בהושע, ולפי שכתב לו בלי שרטוט, מה שאסור מקרא, שנה את סדר המלים. בדברי מקרא, שנה את סדר המלים.

↩ חזרה לטקסט
3097

מר עוקבא – ראש הגולה היה, וגניבא היה מקפחו ומצערו הרבה על־ידי מחלוקת.

↩ חזרה לטקסט
3098

שרטט – שאסור לכתוב דברי מקרא בלי שרטוט.

↩ חזרה לטקסט
3099

תהלים ל"ט,ב.

↩ חזרה לטקסט
3100

אשמרה לפי מחסום – שלא לקטרג עליהם.

↩ חזרה לטקסט
3101

שם ל"ז ז.

↩ חזרה לטקסט
3102

השכם והערב – דרש "דום" מלשון דמדומי חמה, שחרית וערבית, ו"התחולל" מלשון חלל.

↩ חזרה לטקסט
3103

לגניבא – איש ריבו.

↩ חזרה לטקסט
3104

בקולר – טבעת שלשלת שנותנים על צואר האסיר; כלומר, נתפס למלכות.

↩ חזרה לטקסט
3105

להוציא את רב הונא מלבו – להוציא מלבו של ראש הגולה את הטינא לגבי רב הונא על שלא כבדהו לבוא לדרשתו.

↩ חזרה לטקסט
3106

אמר לו מה טעם וכו' – שאל את רב הונא בפניו של ראש הגולה כדי שישמע את תשובתו ותנוח דעתו.

↩ חזרה לטקסט
3107

החכמים של ראש הגולה – הכפופים לו.

↩ חזרה לטקסט
3108

בסרבלים חתומים – סרבל = בגד עליון שהיו מתעטפים בו; וכך היה המנהג שחכמי ראש הגולה היו סרבליהם מצוינים בחותם של ראש הגולה, לסימן כפיפותם לו, וראש הגולה הקפיד על העדר החותם, וסרבלים אלה אסור ללבשם בשבת, שמא יפסק החותם ברשות הרבים, ומפני היראה יפשטום לובשיהם ויטלטלום בידם.

↩ חזרה לטקסט
3109

שעליך לא יקפידו – מפני חביבותך עליהם.

↩ חזרה לטקסט
3110

לפני ר' נחמן – חתנו של ראש־ הגולה.

↩ חזרה לטקסט
3111

בסוכה גזולה – שנבנתה אותה הסוכה מעציה.

↩ חזרה לטקסט
3112

אשה שהיו לו לאביה וכו' – כלומר, בתו של אברהם אבינו שהיו לו וכו' (ברא' י"ז, יד).

↩ חזרה לטקסט
3113

להם – לחכמים שעמו.

↩ חזרה לטקסט
3114

פעיה – קולנית וצעקנית.

↩ חזרה לטקסט
3115

אין לה וכו' – אין לשלם לה אלא דמי עצי הבנין בלבד; כלומר, אין חיוב להרוס הסוכה ולהחזיר לה את גוף העצים.

↩ חזרה לטקסט
3116

דקל של חברו – שלא ברשות.

↩ חזרה לטקסט
3117

בקן אחד – יוצאים משורש אחד.

↩ חזרה לטקסט
3118

שוים וכו' – שלשתם יחד.

↩ חזרה לטקסט
3119

שדן דין פרסים – שלא כדין תורה.

↩ חזרה לטקסט