📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3000–3059

3000

דברים ט"ו, ט.

↩ חזרה לטקסט
3001

ונאמר שם – בעיר הנדחת.

↩ חזרה לטקסט
3002

שם י"ג, יד.

↩ חזרה לטקסט
3003

ארמית – נכרית.

↩ חזרה לטקסט
3004

שב וכו' – והיא נתכוונה להעליל עליו.

↩ חזרה לטקסט
3005

אסור לישב וכו' – עי' למעלה סעיף תשיח.

↩ חזרה לטקסט
3006

חלש לבו – מפני התענית.

↩ חזרה לטקסט
3007

שרף – גמע, אכל.

↩ חזרה לטקסט
3008

אלו שרף וכו' – דרך לגלוג אמר לו כך, שלא יכול לעמוד בתעניתו.

↩ חזרה לטקסט
3009

חלשה דעתו – שנעלב מדברי ר"נ בר אשפרתי.

↩ חזרה לטקסט
3010

ספרו של אדה"ר – ספר שהיה כתוב בו סדר דורות הראשונים מאדה"ר ואילך.

↩ חזרה לטקסט
3011

וסימנך וכו' – "מקדשי" – סימן רב אשי, "אבינה" – סימן רבינא, "לאחריתם" – סימן סוף הוראה.

↩ חזרה לטקסט
3012

תהלים ע"ג, יז.

↩ חזרה לטקסט
3013

וגדולה – עושר ושלטון.

↩ חזרה לטקסט
3014

במקום אחד – לאיש אחד

↩ חזרה לטקסט
3015

היה הונא בר נתן – ראש הגולה בימי רב אשי.

↩ חזרה לטקסט
3016

כפוף לו לרב אשי – זקוק היה לרב אשי בעניני הוראה.

↩ חזרה לטקסט
3017

בדק – פרץ, קלקול הטעון תקון.

↩ חזרה לטקסט
3018

סתרו – הרס את מקום הפרצה.

↩ חזרה לטקסט
3019

והכניס מטתו לשם – כדי שיהא הוא עצמו מצטער מפני החמה והגשמים ולא יניח ידו מן הבניין.

↩ חזרה לטקסט
3020

עד שהתקין לו מרזבים – כלומר, עד גמר תקונו של הבניין.

↩ חזרה לטקסט
3021

בני מתא מחסיא – הנכרים מבני עירו של רב אשי.

↩ חזרה לטקסט
3022

שתי פעמים בשנה – בשני ירחי כלה, אדר ואלול, שהיו מתאספים לשם אוכלוסין מרובים מישראל לשמוע דברי תורה.

↩ חזרה לטקסט
3023

טרפה – שאלה בעניני טרפה.

↩ חזרה לטקסט
3024

כל הטבחים – לצרפם להוראה.

↩ חזרה לטקסט
3025

כדי שיגיענו וכו' – כלו' אם אטעה בהוראה יתחלק העונש בין כלנו ויגיע לכל אחד דבר מועט כבקעת עץ קטנה מקורה שלמה.

↩ חזרה לטקסט
3026

ושבר לפניהם – משום "וגילו ברעדה".

↩ חזרה לטקסט
3027

לקוצו – לכרתו.

↩ חזרה לטקסט
3028

לנסורת שלו – מפל המשור לשם הסקה וכיוצא בזה.

↩ חזרה לטקסט
3029

קלל אביי וכו' – שסבר בכגון זה אסור לעשות מלאכה בחוה"מ.

↩ חזרה לטקסט
3030

לא סבור לי – אין דעתי כדעת אביי.

↩ חזרה לטקסט
3031

ובקש לקפח שוקו – כלומר, כמעט נכרתה שוקו.

↩ חזרה לטקסט
3032

וחזר ובא – לביתו בלי קציצה.

↩ חזרה לטקסט
3033

לבית האש – לבית עבודה זרה של הפרסים עובדי האש.

↩ חזרה לטקסט
3034

ולפני עור וכו' – יש לחוש שמא ישתמשו בעצים לעבודתם.

↩ חזרה לטקסט
3035

ויקרא י"ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
3036

רוב עצים וכו' – כלומר, סתם עצים נקנים להסקה.

↩ חזרה לטקסט
3037

אזגור – קרי: איזגדר; שם מלך פרסי.

↩ חזרה לטקסט
3038

טבח המלך – ותבשילין בידו.

↩ חזרה לטקסט
3039

שהלבינו פניו – שאחזו בולמוס מחמת תאבון למאכל.

↩ חזרה לטקסט
3040

נטל באצבעו – מן המאכל.

↩ חזרה לטקסט
3041

הפסדת סעודה וכו' – ע"י הכנסת אצבעך.

↩ חזרה לטקסט
3042

פוסל מאכל המלך – ולכך נתכוונתי.

↩ חזרה לטקסט
3043

למה? – כלומר, מה ראית לפסלו?

↩ חזרה לטקסט
3044

דבר אחר – כנוי לצרעת.

↩ חזרה לטקסט
3045

ראיתי בו – בבשר המאכל.

↩ חזרה לטקסט
3046

עליו – על הבשר.

↩ חזרה לטקסט
3047

נזדמן לו רוק ־ עלה רוק בפיו בשעת תפלתו.

↩ חזרה לטקסט
3048

באפרקסותו – בכנף הסודר שעל ראשו, שאין לרוק בשעת התפלה.

↩ חזרה לטקסט
3049

מאניני הדעת – איש ענוג ורך, שנפשו קצה בכך.

↩ חזרה לטקסט
3050

מה כל כך – כלומר, מה ראית לרדוף אחרי כל כך.

↩ חזרה לטקסט
3051

דוחק אתה וכו' – שהגיעה שעתו של רב הונא בר נתן להתמנות ראש במקומך.

↩ חזרה לטקסט
3052

כמלוא נימא – כמלוא השערה.

↩ חזרה לטקסט
3053

לבר קפוק – ספדן היה.

↩ חזרה לטקסט
3054

אותו היום – שאמות.

↩ חזרה לטקסט
3055

בארזים – כלומר, בגדולי הדור.

↩ חזרה לטקסט
3056

אזובי קיר – קטני הדור; וכן ההקבלות בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
3057

בר אבין – אף הוא ספרן.

↩ חזרה לטקסט
3058

בראשית ל"ב, כט.

↩ חזרה לטקסט
3059

ראש הגולה שבבבל וכו' – הנשיאים המוסמכים שבא"י, שמהם הוראה וסמיכה יוצאות לכל ישראל, הם הם נטלו שררותם מיד אל הים, וראש הגולה שבבבל נוטל שררותו מיד אנשים, הם המלכים.

↩ חזרה לטקסט