הערות וביאורים · 3000–3059
3001ונאמר שם – בעיר הנדחת.
3004שב וכו' – והיא נתכוונה להעליל עליו.
3005אסור לישב וכו' – עי' למעלה סעיף תשיח.
3006חלש לבו – מפני התענית.
3008אלו שרף וכו' – דרך לגלוג אמר לו כך, שלא יכול לעמוד בתעניתו.
3009חלשה דעתו – שנעלב מדברי ר"נ בר אשפרתי.
3010ספרו של אדה"ר – ספר שהיה כתוב בו סדר דורות הראשונים מאדה"ר
ואילך.
3011וסימנך וכו' – "מקדשי" – סימן רב אשי, "אבינה" – סימן רבינא,
"לאחריתם" – סימן סוף הוראה.
3013וגדולה – עושר ושלטון.
3015היה הונא בר נתן – ראש הגולה בימי רב אשי.
3016כפוף לו לרב אשי – זקוק היה לרב אשי בעניני הוראה.
3017בדק – פרץ, קלקול הטעון תקון.
3018סתרו – הרס את מקום הפרצה.
3019והכניס מטתו לשם – כדי שיהא הוא עצמו מצטער מפני החמה והגשמים
ולא יניח ידו מן הבניין.
3020עד שהתקין לו מרזבים – כלומר, עד גמר תקונו של הבניין.
3021בני מתא מחסיא – הנכרים מבני עירו של רב אשי.
3022שתי פעמים בשנה – בשני ירחי כלה, אדר ואלול, שהיו מתאספים לשם
אוכלוסין מרובים מישראל לשמוע דברי תורה.
3023טרפה – שאלה בעניני טרפה.
3024כל הטבחים – לצרפם להוראה.
3025כדי שיגיענו וכו' – כלו' אם אטעה בהוראה יתחלק העונש בין כלנו
ויגיע לכל אחד דבר מועט כבקעת עץ קטנה מקורה שלמה.
3026ושבר לפניהם – משום "וגילו ברעדה".
3028לנסורת שלו – מפל המשור לשם הסקה וכיוצא בזה.
3029קלל אביי וכו' – שסבר בכגון זה אסור לעשות מלאכה בחוה"מ.
3030לא סבור לי – אין דעתי כדעת אביי.
3031ובקש לקפח שוקו – כלומר, כמעט נכרתה שוקו.
3032וחזר ובא – לביתו בלי קציצה.
3033לבית האש – לבית עבודה זרה של הפרסים עובדי האש.
3034ולפני עור וכו' – יש לחוש שמא ישתמשו בעצים לעבודתם.
3036רוב עצים וכו' – כלומר, סתם עצים נקנים להסקה.
3037אזגור – קרי: איזגדר; שם מלך פרסי.
3038טבח המלך – ותבשילין בידו.
3039שהלבינו פניו – שאחזו בולמוס מחמת תאבון למאכל.
3040נטל באצבעו – מן המאכל.
3041הפסדת סעודה וכו' – ע"י הכנסת אצבעך.
3042פוסל מאכל המלך – ולכך נתכוונתי.
3043למה? – כלומר, מה ראית לפסלו?
3044דבר אחר – כנוי לצרעת.
3045ראיתי בו – בבשר המאכל.
3047נזדמן לו רוק ־ עלה רוק בפיו בשעת תפלתו.
3048באפרקסותו – בכנף הסודר שעל ראשו, שאין לרוק בשעת התפלה.
3049מאניני הדעת – איש ענוג ורך, שנפשו קצה בכך.
3050מה כל כך – כלומר, מה ראית לרדוף אחרי כל כך.
3051דוחק אתה וכו' – שהגיעה שעתו של רב הונא בר נתן להתמנות ראש
במקומך.
3052כמלוא נימא – כמלוא השערה.
3055בארזים – כלומר, בגדולי הדור.
3056אזובי קיר – קטני הדור; וכן ההקבלות בסמוך.
3057בר אבין – אף הוא ספרן.
3059ראש הגולה שבבבל וכו' – הנשיאים המוסמכים שבא"י, שמהם הוראה
וסמיכה יוצאות לכל ישראל, הם הם נטלו שררותם מיד אל הים, וראש הגולה
שבבבל נוטל שררותו מיד אנשים, הם המלכים.