📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2641–2699

2641

כשנפטרו וכו' – כשהלכו התלמידים לביתם אחרי ימי הכינוס לדרשת הרב.

↩ חזרה לטקסט
2642

נשתיירו – בבית רבה ורב יוסף.

↩ חזרה לטקסט
2643

יתומים – מחמת מיעוטם (ועי' לעיל סעיף תקכח).

↩ חזרה לטקסט
2644

דבר של בדיחות – כדי לפתוח לב התלמידים וילמדו מתוך שמחה.

↩ חזרה לטקסט
2645

של מר – של מורי ורבי רבה בר נחמני.

↩ חזרה לטקסט
2646

מבקעים עצים – בידי עצמם לכבוד שבת.

↩ חזרה לטקסט
2647

בשביעית – בשנת השמיטה.

↩ חזרה לטקסט
2648

משמט אני – ואיני מקבלן.

↩ חזרה לטקסט
2649

אף על פי כן – אף־על־פי שאתה משמט אני מחזירן לך, ובכך מותר לקבלן.

↩ חזרה לטקסט
2650

לא היתה בו דעת וכו' – לומר מתחלה: אף־על־פי־כן.

↩ חזרה לטקסט
2651

חבר וכו' – מי שמקבל עליו זהירות בדיני טומאה וטהרה ובהפרשת מעשרות נקרא חבר, ואם נעשה גבאי למלכות לגבות מכס (מלאכה שהיתה פסולה בימיהם, מפני נגישות המוכסנים) דוחים אותו מן החברות.

↩ חזרה לטקסט
2652

פרש – מן הגבאות.

↩ חזרה לטקסט
2653

אין מקבלין אותו – שוב לחברות לאחר שנפסל.

↩ חזרה לטקסט
2654

ככל אדם – ומקבלין אותו שוב..

↩ חזרה לטקסט
2655

צריכה לו – להתמנות ראש ישיבה

↩ חזרה לטקסט
2656

קשר להם – העמיד זה אצל זה.

↩ חזרה לטקסט
2657

תכתקים – שלחנות קטנים.

↩ חזרה לטקסט
2658

ילך לחשיבותו – כלומר, יעמוד בהתמנותו האחרת, כלומר: בגבאותו, ובלשון הקפדה אמרו לו כך.

↩ חזרה לטקסט
2659

חוזרני בי – מתחרט אני.

↩ חזרה לטקסט
2660

לא הלך – לרב הונא לכבדו.

↩ חזרה לטקסט
2661

שונאים אותך – על שאתה מוכיחם בדברים.

↩ חזרה לטקסט
2662

חדש בימות החמה וכו' – בניסן ובתשרי היו העם מתקבצים לשמוע דרשות החכם בהלכות הרגל, ואין גובי המס מוצאים אותם בבתיהם.

↩ חזרה לטקסט
2663

לאקרא – למצודה הסמוכה לפומבדיתא, וכן שאר המקומות המנויים כאן כמו אגם, שחין וכו' סמוכים הם לפומבדיתא.

↩ חזרה לטקסט
2664

פונדק של רבה – שנתחבא שם.

↩ חזרה לטקסט
2665

וסלקו – הסירו.

↩ חזרה לטקסט
2666

נהפך פרצופו – נהפכו פניו מחמת שתית "זוג" כוסות.

↩ חזרה לטקסט
2667

גזע של דקל – קצוץ.

↩ חזרה לטקסט
2668

בנגעים… באהלות – בהלכות טומאת נגעים ואהל.

↩ חזרה לטקסט
2669

פתק – כתב.

↩ חזרה לטקסט
2670

נשקו וכו' – כיפות הגשר של נהר פרת נתמלאו אוכלוסין של המלוים, ונראו ע"י כך כאלו נתחברו יחד; ואולי יש לנקד כֵּיפֵי, כלו' גדות הנהר, והענין אחד

↩ חזרה לטקסט
2671

שיש אני – ורב יוסף ענו גדול היה.

↩ חזרה לטקסט
2672

שלש רגלים – שהיו החכמים מתאספים בימים אלו לדון בעניני הלכה, ועכב אותה כל אותו

הזמן שמא ימצאו תשובה לשאלתה, ולא מצאו.

↩ חזרה לטקסט
2673

שסכינו חריפה – כלומר, מחודד הוא הרבה ויחתוך לך מהרה את הדין.

↩ חזרה לטקסט
2674

דבר זה – הלכה אחת.

↩ חזרה לטקסט
2675

עשרים ושתים שנה – כל ימי נשיאותו של רבה.

↩ חזרה לטקסט
2676

משלי י"ד, ד.

↩ חזרה לטקסט
2677

ורב תבואות בכח שור – שור הוא כנוי ליוסף, על דרך שבכור שורו הדר לו" שנאמר על יוסף בן יעקב; כלומר, בכחו של רב יוסף ובידו יש הרבה תבואות של תורה, היינו שמועות והלכות הרבה, שכן נקרא "סיני" על שם בקיאותו.

↩ חזרה לטקסט
2678

ביום עצרת – הוא חג השבועות בלשון חכמים.

↩ חזרה לטקסט
2679

יום זה שגרם – יום מתן תורה.

↩ חזרה לטקסט
2680

כמה יוסף וכו' ־ כלו', בלא תורה הייתי דומה לשאר בני אדם מן השוק.

↩ חזרה לטקסט
2681

איני מצווה – רב יוסף סומא היה.

↩ חזרה לטקסט
2682

אדרבה – להיפך.

↩ חזרה לטקסט
2683

מעשה מרכבה – סודות המרכבה הרמוזים בפרשיות המרכבה שביחזקאל, ואין מלמדין אותם אלא ליחידי סגולה.

↩ חזרה לטקסט
2684

מעשה בראשית – סודות הבריאה הרמוזים בתורה בפרשת בראשית.

↩ חזרה לטקסט
2685

שיר השירים ד', יא.

↩ חזרה לטקסט
2686

יהו תחת לשונך – ולא תגלם לאחרים.

↩ חזרה לטקסט
2687

משלי כ"ז, כו.

↩ חזרה לטקסט
2688

כבשונו של עולם – דברי סתרים ותעלומות.

↩ חזרה לטקסט
2689

שנינו בהם – באותם הסודות.

↩ חזרה לטקסט
2690

יחזקאל ב', א.

↩ חזרה לטקסט
2691

עד ויאמר וכו' – עד אותו הפסוק ביחזקאל.

↩ חזרה לטקסט
2692

הן הן וכו' – כלומר, עד הפסוק הזה הוא עיקר מעשה מרכבה.

↩ חזרה לטקסט
2693

והקריאוהו – בחלום.

↩ חזרה לטקסט
2694

ישעיהו נ"ט כא.

↩ חזרה לטקסט
2695

מכאן ואילך וכו' – כלומר, כיון שהובטחה התורה לזרעי עד דור שלישי שוב איני צריך להתפלל על הדורות שלאחריהם, מפני שהתורה עצמה מחזרת על האכסניה הקבועה שלה.

↩ חזרה לטקסט
2696

אוזן חמורו – כלומר, מרחוק.

↩ חזרה לטקסט
2697

לאחוריו – אחורנית, ולא הפך פניו בצאתו מפני הכבוד.

↩ חזרה לטקסט
2698

שנקפו – נגפו ונפצעו רגליו במפתן, שהיו פניו כלפי רב יוסף ואחוריו כלפי הדלת ולא ראה.

↩ חזרה לטקסט
2699

האסקופה – המפתן.

↩ חזרה לטקסט