📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1561–1620

1561

האדון הזה ‒ עוד אחד נתלוה עמו, והוא משיח, ובן לוי לא ראהו.

↩ חזרה לטקסט
1562

שנים ראיתי ‒ את אליהו ואת עצמו.

↩ חזרה לטקסט
1563

על פתח העיר ‒ בשער רומי.

↩ חזרה לטקסט
1564

מתירים וקושרים ‒ את תחבשות כל נגעיהם.

↩ חזרה לטקסט
1565

שמא אתבקש ‒ לגאולה.

↩ חזרה לטקסט
1566

אותך ואת אביך – מאחר שקרא לך בשם אביך בשאלת שלום.

↩ חזרה לטקסט
1567

תהלים צ"ה, ז.

↩ חזרה לטקסט
1568

בבעלי ראתן ‒ שמחלתם ‒ מחלת המוח ‒ קשה וסכנתה מרובה, והיא מנגעת אפילו שלא בדרך מגע, אלא ע"י האויר בלבד.

↩ חזרה לטקסט
1569

משלי ה', יט.

↩ חזרה לטקסט
1570

ועשה לו רצונו ‒ לשון כבוד כלפי נטילת נשמה של צדיקים.

↩ חזרה לטקסט
1571

הראני מקומי ‒ בגן עדן.

↩ חזרה לטקסט
1572

לחי ‒ כלו' טוב ונכון דברת, יהי כדבריך.

↩ חזרה לטקסט
1573

הגביהו ‒ מלמעלה למחיצה.

↩ חזרה לטקסט
1574

תכתקי פז ‒ שלחנות קטנים, או כסאות, של זהב.

↩ חזרה לטקסט
1575

נראתה קשת בימיך ‒ שכן הקשת היא אות ברית שלא יחרב העולם, ואם יש צדיק גמור בדור העולם קיים בזכותו; וי"מ, שלא ירדו בימיו גשמים ביום, אלא בלילה, שעה שבני אדם ישנים, וממילא לא נראתה הקשת.

↩ חזרה לטקסט
1576

אין אתה בן לוי ‒ כלומר אין זכותך יפה.

↩ חזרה לטקסט
1577

שלא היה דבר ‒ כלומר באמת לא נראתה הקשת בימיו, אלא מפני ענותנותו אמר כך.

↩ חזרה לטקסט
1578

שושבינו ‒ חברו ורעו של ריב"ל.

↩ חזרה לטקסט
1579

עשה בשביל חכמים ‒ שיכנסו אצלך לטפל בקבורתך.

↩ חזרה לטקסט
1580

להוציא ‒ למעט, כלומר מה שאין כן מי שלא קיים, הוא אינו זוכה לכך.

↩ חזרה לטקסט
1581

שאין לו מעקה לגגו ‒ והתורה צותה "ועשית מעקה לגגך" (דב' כ"ב, ח).

↩ חזרה לטקסט
1582

תהלים ל"ב, ו.

↩ חזרה לטקסט
1583

שם ה', יב.

↩ חזרה לטקסט
1584

שם ל"א, כ.

↩ חזרה לטקסט
1585

פניו של ריב"ל ‒ אחרי שמת, בחלום.

↩ חזרה לטקסט
1586

שהריחה מאכל ביו"כ ‒ ונתאותה לאכול.

↩ חזרה לטקסט
1587

ונלחשה ‒ כלומר, נשמעה ללחש ופסקה תאותה לאכילה.

↩ חזרה לטקסט
1588

העובר ‒ הולד בבטן אמו.

↩ חזרה לטקסט
1589

ירמיה א', ה.

↩ חזרה לטקסט
1590

על כתפו של זקני ‒ לפי שיתום היה נתגדל אצל זקנו.

↩ חזרה לטקסט
1591

משפירי ‒ מבעלי יופי.

↩ חזרה לטקסט
1592

ויעטר כליל של ורד – יתן סביב לו זר שושנים.

↩ חזרה לטקסט
1593

אם כן מה אניח וכו' ‒ אם אוציא כחי עכשו, מה אניח וכו'.

↩ חזרה לטקסט
1594

והעמידו ‒ ממטתו; כלומר, נתרפא.

↩ חזרה לטקסט
1595

שלא הרבית ‒ כרצונך.

↩ חזרה לטקסט
1596

משום מזונות ‒ שאין לך די צרכך.

↩ חזרה לטקסט
1597

לשני שלחנות ‒ תורה ועושר.

↩ חזרה לטקסט
1598

משום בנים ‒ שאין לך.

↩ חזרה לטקסט
1599

זו היא העצם וכו' ‒ שמתו עשרה בניו בחייו, והיה נושא עמו עצם קטנה של בנו העשירי שמת.

↩ חזרה לטקסט
1600

על יופי זה ‒ של ר' יוחנן.

↩ חזרה לטקסט
1601

השעה דחוקה ‒ מחמת עניות.

↩ חזרה לטקסט
1602

דברים ט"ו, ד.

↩ חזרה לטקסט
1603

חיי עולם ‒ תורה.

↩ חזרה לטקסט
1604

בחיי שעה ‒ בפרנסה.

↩ חזרה לטקסט
1605

שהשעה עומדת לו ‒ מסייעתו ואין זמנו למות.

↩ חזרה לטקסט
1606

דברים ט"ו, יא.

↩ חזרה לטקסט
1607

מלך ‒ נעשה ראש ישיבה.

↩ חזרה לטקסט
1608

ונתלה בתרן ‒ עלה וישב עליו.

↩ חזרה לטקסט
1609

ר' חיא ור' אושעיא ‒ תלמידי רבי שסדרו ברַיתות**. **

↩ חזרה לטקסט
1610

ולא אפשט לו ממשנתו ‒ ולא אברר לו מתוך משנה שלנו שנסדרה על־ידי רבי.

↩ חזרה לטקסט
1611

סמוך על כתפו ‒ מחמת כבדו.

↩ חזרה לטקסט
1612

לבית־שדה ‒ למקום שדה.

↩ חזרה לטקסט
1613

שמות ל"ד, כח.

↩ חזרה לטקסט
1614

איוב ל"א, טו.

↩ חזרה לטקסט
1615

הן בקדושיו וגו' ‒ חושש הוא שמא לא יעמדו בצדקתם ונוטלם מן העולם קודם זמנם, או מנסם ביסורים.

↩ חזרה לטקסט
1616

איוב ט"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
1617

הפגים ‒ תאנים שלא נתבשלו.

↩ חזרה לטקסט
1618

איוב ט"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
1619

בן־הנפח ‒ ר' יוחנן.

↩ חזרה לטקסט
1620

קורדינאי ‒ מהרי אררט.

↩ חזרה לטקסט