הערות וביאורים · 961–1020
962מירון – שם מקום בגליל.
963להתפרש – להפרד ע"י גט.
966הלכו בדרכיו – שמעו בעצתו.
967ונפקדו – אלהים פקד אותם ונתן להם בנים.
968שנה חדשה – שנה ראשונה של נשואין. (במקור לא מצויין שהפרוש
שייך לפסוק רכה – הערת פב"י).
970ימותו כל בני אלמנה – כלומר, ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואחר־כך
ימותו גם בניה.
971ואל יזוז וכו' – שיטעם תבשילה.
972כל המשארות – כל הככרות שבעריבה.
975הנס האחרון – שהיה מורידם.
976לא היה יכול לסבול – שהתורה התישה כחו.
977לבית הועד – למקום שמתועדים תלמידי־חכמים.
978מכורתו – כּוֹרה = קוֹרה, והיא החלק האמצעי של האילן; כלומר,
מגזעו.
980כתף – סבל, נושא משאות. ואפשר שמעשה זה הוא נוסח אחר על דבר
תחלתו של ר' אלעזר.
984ספרא – מדרש הלכות בתורת כהנים.
985ורבי – הוא ר' יהודה הנשיא בנו של ר' שמעון בן־גמליאל.
986פרידה – גוזל, כלומר, בן חביב.
987לאבדו ממני – שמא תשלוט בו עין רעה.
988מי שאין לו אב – ר' אלעזר, שאיו ר' שמעון כבר מת.
989מסייע לו – מביא לו ראיה.
990לבלש – ממונה לחפש ולתפוס חוטאים למלכות.
991קורא האגרת וכו' – משל הוא; כלומר, יהא הוא הבלש.
992חמץ בן יין – בן רעי לאב טוב.
995והיה בוכה – שמא הכובס נקי היה.
998לפד – פירות מבושלים לקנוח סעודה.
999מפני בטול תורה – שיוכל לעסוק בתורה.
1004שלנו גדול משלהם – העושר שלנו מרובה משלהם.
1010כלם זכרים – כל הולדות של אותן הנשים.
1011נגלתה זרועו – והיתה יפה ובריאה ביותר.
1015בירים – שם מקום סמוך לצפת.
1018ופיטן – מחבר זמירות ופיוטים.
1019מבני יונדב בן רכב – עי' ירמיה ל"ה.