📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 961–1020

961

ובא עשיר – וחזר עשיר.

↩ חזרה לטקסט
962

מירון – שם מקום בגליל.

↩ חזרה לטקסט
963

להתפרש – להפרד ע"י גט.

↩ חזרה לטקסט
964

חייכם – ל' שבועה.

↩ חזרה לטקסט
965

שנזדוגתם – שנתחברתם.

↩ חזרה לטקסט
966

הלכו בדרכיו – שמעו בעצתו.

↩ חזרה לטקסט
967

ונפקדו – אלהים פקד אותם ונתן להם בנים.

↩ חזרה לטקסט
968

שנה חדשה – שנה ראשונה של נשואין. (במקור לא מצויין שהפרוש שייך לפסוק רכה – הערת פב"י).

↩ חזרה לטקסט
969

קונם – לשון נדר.

↩ חזרה לטקסט
970

ימותו כל בני אלמנה – כלומר, ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואחר־כך ימותו גם בניה.

↩ חזרה לטקסט
971

ואל יזוז וכו' – שיטעם תבשילה.

↩ חזרה לטקסט
972

כל המשארות – כל הככרות שבעריבה.

↩ חזרה לטקסט
973

טעונתם – משאם.

↩ חזרה לטקסט
974

וסחו – וספרו.

↩ חזרה לטקסט
975

הנס האחרון – שהיה מורידם.

↩ חזרה לטקסט
976

לא היה יכול לסבול – שהתורה התישה כחו.

↩ חזרה לטקסט
977

לבית הועד – למקום שמתועדים תלמידי־חכמים.

↩ חזרה לטקסט
978

מכורתו – כּוֹרה = קוֹרה, והיא החלק האמצעי של האילן; כלומר, מגזעו.

↩ חזרה לטקסט
979

משלי י"א, ל.

↩ חזרה לטקסט
980

כתף – סבל, נושא משאות. ואפשר שמעשה זה הוא נוסח אחר על דבר תחלתו של ר' אלעזר.

↩ חזרה לטקסט
981

התקן לי בהמה – למשא.

↩ חזרה לטקסט
982

תפיסתי – חפצי וכלי.

↩ חזרה לטקסט
983

לפוש – לנוח.

↩ חזרה לטקסט
984

ספרא – מדרש הלכות בתורת כהנים.

↩ חזרה לטקסט
985

ורבי – הוא ר' יהודה הנשיא בנו של ר' שמעון בן־גמליאל.

↩ חזרה לטקסט
986

פרידה – גוזל, כלומר, בן חביב.

↩ חזרה לטקסט
987

לאבדו ממני – שמא תשלוט בו עין רעה.

↩ חזרה לטקסט
988

מי שאין לו אב – ר' אלעזר, שאיו ר' שמעון כבר מת.

↩ חזרה לטקסט
989

מסייע לו – מביא לו ראיה.

↩ חזרה לטקסט
990

לבלש – ממונה לחפש ולתפוס חוטאים למלכות.

↩ חזרה לטקסט
991

קורא האגרת וכו' – משל הוא; כלומר, יהא הוא הבלש.

↩ חזרה לטקסט
992

חמץ בן יין – בן רעי לאב טוב.

↩ חזרה לטקסט
993

חצוף – עז פנים.

↩ חזרה לטקסט
994

משלי כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
995

והיה בוכה – שמא הכובס נקי היה.

↩ חזרה לטקסט
996

תהלים ע"ז, ע.

↩ חזרה לטקסט
997

מגלא – ליחות של פצע.

↩ חזרה לטקסט
998

לפד – פירות מבושלים לקנוח סעודה.

↩ חזרה לטקסט
999

מפני בטול תורה – שיוכל לעסוק בתורה.

↩ חזרה לטקסט
1000

ספנים – חובלי אניות.

↩ חזרה לטקסט
1001

נחשול – סערת הים.

↩ חזרה לטקסט
1002

דורון – מתנה.

↩ חזרה לטקסט
1003

ארנקאות – כיסי כסף.

↩ חזרה לטקסט
1004

שלנו גדול משלהם – העושר שלנו מרובה משלהם.

↩ חזרה לטקסט
1005

היתה כאניות – התורה.

↩ חזרה לטקסט
1006

משלי ל"א, יד.

↩ חזרה לטקסט
1007

מיני דם – של נשים.

↩ חזרה לטקסט
1008

מרננים – מתרעמים.

↩ חזרה לטקסט
1009

ספק אחד – של טומאה.

↩ חזרה לטקסט
1010

כלם זכרים – כל הולדות של אותן הנשים.

↩ חזרה לטקסט
1011

נגלתה זרועו – והיתה יפה ובריאה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
1012

מבצבץ – נוצץ.

↩ חזרה לטקסט
1013

רחש – תולעת.

↩ חזרה לטקסט
1014

עכברא – שם מקומו.

↩ חזרה לטקסט
1015

בירים – שם מקום סמוך לצפת.

↩ חזרה לטקסט
1016

עכן – מין נחש ארסי.

↩ חזרה לטקסט
1017

שיר־השירים ג', ו.

↩ חזרה לטקסט
1018

ופיטן – מחבר זמירות ופיוטים.

↩ חזרה לטקסט
1019

מבני יונדב בן רכב – עי' ירמיה ל"ה.

↩ חזרה לטקסט
1020

ושמר – והמתין.

↩ חזרה לטקסט