הערות וביאורים · 901–960
902האויב תמו וכו' – כלומר, אף־על פי שמת האויב אין מזכירים בשמו
לנצח.
906נתכרכמו – הוריקו מחולשת הדעת, שאמר אין ר' עקיבא רבו מחשיבו.
908מכירין כחך – אלא שר"מ זקן ממך בשנים.
909בני עליה – אנשים מעולים.
911יותר בן עזיהו – צדיק היה ועניו יותר משאר מלכים, שכל הימים
שהיה אביו מצורע והוא היה שופט את עם הארץ לא נטל עליו כתר מלכות בחייו
וכל דינים שהיה דן היה אומרם בשם אביו.
913טוחן הרבה – שונה הרבה.
914משכח קמעא – שוכח מעט מתלמודו.
915סובין – הפסולת של הקמח; כלו' דברים של מה בכך.
916שנו מדותי – למדו דרכי תורתי.
920שעלה – שספר בשבח המלכות.
922שמא יצערוה – אנשי המלכות.
925די לעולם – בעוסקי תורה.
928מתקן את בשרו – מנקהו ומטהרו, שלא רחץ כל י"ב חדשים.
929סדקים – בקיעים מחמת החול.
930מתוך כאב – שלחלוח הדמעות מכאיב את בשר הפצע.
931לא מצאת בי כך – כל כך תורה.
932של ספק טומאה – חשש בית־הקברות.
933והכהנים – שאסורים לבוא במקום טומאה.
934שהוחזקה כאן טהרה – שהיה מקום זה מוחזק למקום טהור.
935כאן קצץ וכו' – מה שאסור לעשות במקום טומאה.
936תורמוסי – מין צמח (לופינע).
937רפה צינו – העמיד עליו ציון לסימן קבר, כדי שלא יעברו שם
הכהנים; שרפיון העפר סמן הוא שחפרו שם באדמה.
938לא נמנית עמנו – לא היית עמנו במנין דעות לטהר.
939מפרכסות – צובעות, כלו' מקשטות ומיפות.
940תלמידי חכמים לא כל שכן – שצריכים לסייע זה לזה בתקנותיהם.
943שיעלה – מן הקבר ויחיה.
944יהודה בן־גרים – שעל ידו נודעו הדברים למלכות.
945וספר קומי – גזז שער ראשו בתספורת נהוגה אצל הרומיים.
946יכחיש – יעשה כחוש ודק.
949אבא חלפתא – אבי חלפתא.
950יכולים אתם וכו' – כך אין אתם יכולים לומר לי שאתן בני להריגה.
952אף־על־פי־כן ענשו – כמפורש להלן.
953עקם פיו – דרך לעג, שנעלם ממנו פסור מפורש.
956שפחה של בית־אבא – הגר שפחת אברהם.
957מכל מקום – אפילו על־ידי שד.
960אותה האגרת – כתב הגזירה.