📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 901–960

901

קהלת ע', ו.

↩ חזרה לטקסט
902

האויב תמו וכו' – כלומר, אף־על פי שמת האויב אין מזכירים בשמו לנצח.

↩ חזרה לטקסט
903

תהלים ע, ז.

↩ חזרה לטקסט
904

ר' בא – ר' אבא.

↩ חזרה לטקסט
905

תחלה – כלו' בראש.

↩ חזרה לטקסט
906

נתכרכמו – הוריקו מחולשת הדעת, שאמר אין ר' עקיבא רבו מחשיבו.

↩ חזרה לטקסט
907

דיך – נ"א: חייך.

↩ חזרה לטקסט
908

מכירין כחך – אלא שר"מ זקן ממך בשנים.

↩ חזרה לטקסט
909

בני עליה – אנשים מעולים.

↩ חזרה לטקסט
910

לפטור – בזכות מעשי.

↩ חזרה לטקסט
911

יותר בן עזיהו – צדיק היה ועניו יותר משאר מלכים, שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט את עם הארץ לא נטל עליו כתר מלכות בחייו וכל דינים שהיה דן היה אומרם בשם אביו.

↩ חזרה לטקסט
912

דלטוריא – מלשינות.

↩ חזרה לטקסט
913

טוחן הרבה – שונה הרבה.

↩ חזרה לטקסט
914

משכח קמעא – שוכח מעט מתלמודו.

↩ חזרה לטקסט
915

סובין – הפסולת של הקמח; כלו' דברים של מה בכך.

↩ חזרה לטקסט
916

שנו מדותי – למדו דרכי תורתי.

↩ חזרה לטקסט
917

תרומות – מובחרות.

↩ חזרה לטקסט
918

של אומה זו – הרומיים.

↩ חזרה לטקסט
919

גשרים – מעברות לנהר.

↩ חזרה לטקסט
920

שעלה – שספר בשבח המלכות.

↩ חזרה לטקסט
921

שגנה – שספר בגנות.

↩ חזרה לטקסט
922

שמא יצערוה – אנשי המלכות.

↩ חזרה לטקסט
923

דימוס – הצלה, שחרור.

↩ חזרה לטקסט
924

ספקולא – עונש מות.

↩ חזרה לטקסט
925

די לעולם – בעוסקי תורה.

↩ חזרה לטקסט
926

שמות כ', ח.

↩ חזרה לטקסט
927

דברים ה', יב.

↩ חזרה לטקסט
928

מתקן את בשרו – מנקהו ומטהרו, שלא רחץ כל י"ב חדשים.

↩ חזרה לטקסט
929

סדקים – בקיעים מחמת החול.

↩ חזרה לטקסט
930

מתוך כאב – שלחלוח הדמעות מכאיב את בשר הפצע.

↩ חזרה לטקסט
931

לא מצאת בי כך – כל כך תורה.

↩ חזרה לטקסט
932

של ספק טומאה – חשש בית־הקברות.

↩ חזרה לטקסט
933

והכהנים – שאסורים לבוא במקום טומאה.

↩ חזרה לטקסט
934

שהוחזקה כאן טהרה – שהיה מקום זה מוחזק למקום טהור.

↩ חזרה לטקסט
935

כאן קצץ וכו' – מה שאסור לעשות במקום טומאה.

↩ חזרה לטקסט
936

תורמוסי – מין צמח (לופינע).

↩ חזרה לטקסט
937

רפה צינו – העמיד עליו ציון לסימן קבר, כדי שלא יעברו שם הכהנים; שרפיון העפר סמן הוא שחפרו שם באדמה.

↩ חזרה לטקסט
938

לא נמנית עמנו – לא היית עמנו במנין דעות לטהר.

↩ חזרה לטקסט
939

מפרכסות – צובעות, כלו' מקשטות ומיפות.

↩ חזרה לטקסט
940

תלמידי חכמים לא כל שכן – שצריכים לסייע זה לזה בתקנותיהם.

↩ חזרה לטקסט
941

על העליון – על הכותי.

↩ חזרה לטקסט
942

ועל התחתון – על המת.

↩ חזרה לטקסט
943

שיעלה – מן הקבר ויחיה.

↩ חזרה לטקסט
944

יהודה בן־גרים – שעל ידו נודעו הדברים למלכות.

↩ חזרה לטקסט
945

וספר קומי – גזז שער ראשו בתספורת נהוגה אצל הרומיים.

↩ חזרה לטקסט
946

יכחיש – יעשה כחוש ודק.

↩ חזרה לטקסט
947

ויבריא – יעשה בריא.

↩ חזרה לטקסט
948

מלומד – רגיל.

↩ חזרה לטקסט
949

אבא חלפתא – אבי חלפתא.

↩ חזרה לטקסט
950

יכולים אתם וכו' – כך אין אתם יכולים לומר לי שאתן בני להריגה.

↩ חזרה לטקסט
951

שמא יענשנו – את בני.

↩ חזרה לטקסט
952

אף־על־פי־כן ענשו – כמפורש להלן.

↩ חזרה לטקסט
953

עקם פיו – דרך לעג, שנעלם ממנו פסור מפורש.

↩ חזרה לטקסט
954

ויקרא י"א, כט.

↩ חזרה לטקסט
955

בן־תמליון – מן שד לץ.

↩ חזרה לטקסט
956

שפחה של בית־אבא – הגר שפחת אברהם.

↩ חזרה לטקסט
957

מכל מקום – אפילו על־ידי שד.

↩ חזרה לטקסט
958

נכנס – השד.

↩ חזרה לטקסט
959

נכנס בבתו – נשתגעה.

↩ חזרה לטקסט
960

אותה האגרת – כתב הגזירה.

↩ חזרה לטקסט