הערות וביאורים · 661–720
662אפילו בני חתן – וקברתיו.
664יבוא עלי – לשון שבועה.
665שלא התקנתי את עצמי – לא עיינתי תחלה בפרשה שתהא שגורה בפי.
666היה מקצר ועולה – מלפני התיבה.
667לפרדס – כנוי למעשה מרכבה וחכמת הנסתר.
668כשאתם מגיעים… אל תאמרו מים – כלו' שיהיו זהירים שלא לבוא
לידי טעות וערבוב.
671הציץ – נסתכל יותר מדי בנסתרות.
672ונפגע – נטרפה דעתו קצת.
674קצץ בנטיעות – כלומר, כפר בעקרי האמונה ויצא לתרבות רעה.
676תרנגול – להעירו משנתו.
677גיסות – חילות של שודדים.
678ולא אמרתי לכם וכו' הכל לטובה – שאילו היה נר דולק היו
הגיסות רואים אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא – היו הגיסות
באים ושובים אותי.
679בגבהה של עיר – מקום שוקים ועוברים ושבים, ויש שם בטול תורה.
680שראשיה תלמידי־חכמים – וטרודים בתורה ולא בצרכי צבור.
681אל תמנע מנעלים – שגנאי הוא לתלמיד חכם.
682והוי משתדל – הוי נוח לו.
683שכבד ורבץ – נקה את האבק וזרק עליו מים והשכיבו.
684מת מצוה – שאין לו מי שיעסוק בקבורתו.
685כאלו שפכת דמים – שבזית את המת, שלא הבאתו לקבורה במקומו.
686מין איל – של עץ, לשם נחוש, לסימן שתהא הספינה קלה בהליכתה
כאיל, והיו ממלאים אותו דינרי זהב.
687יעשה וכו' – יעשה אדוננו בה; כלו' יסתפק בזו.
693מקפחו… ומקנתרו – מכעיסו.
695להנשא לו – אחרי שמתה אשתו של ר"ע.
697מה חלמת וכו' – לגלג עליו; כלומר, מצאת תשובה בלילה?
698לארץ – לאחת הארצות שמחוץ לארץ־ישראל.
700והקבילו – קבלו, התאוננו.
701שוה לנו המות – יפה לנו המות.
702מתלוצץ בעוברי עבירה – שאינם יכולים לכבוש את יצרם.
704מטפס ועולה – נאחז בידיו ועולה.
705הניחו יצרו – יצרו הרע הרפה ממנו.
706הכריזו – קראו, השמיעו.
707עשיתי דמיך וכו' – הייתי עושה את מחירך שתי פרוטות; כלומר,
חייך לא היו שוים כלום.
708אי אתה יודע… וחיי תלויים וכו' – ולמה שהית כל כך?
709כל אותו המאורע – שהשומר עכבהו.
710שאטול ידי – שארחץ לסעודה.
711אין מגיעים – אין מספיקים.
712על דעת חברי – החכמים שתקנו נטילת ידים לסעודה.
713עשה עצמו רוכל וכו' – שהיתה לו שאלה בענין הלכה, כמפורש להלן,
והתחפש לרוכל, כדי שיניחוהו לעבור על פני בית־האסורים שר"ע חבוש שם.
714צנורים – מיני מחטים לסריגה.
715חלצה בינה לבינו וכו' – זוהי השאלה, והבליע אותה בתוך הכרזותיו
על הסחורות, כדי שלא יכירו השומרים בדבר; ושאל: חליצה בלא עדים אם יש
בה ממש ומתירה את היבמה לשאר כל אדם?
717כשר – לשון נופל על לשון עם מלת "כישור" (כלי לאריגה); כלומר,
החליצה כשרה, ונתכון להשיב בלשון נשמעת לשני פנים, שלא ירגישו בו
השומרים.