📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 541–600

541

בישיבה – של תורה.

↩ חזרה לטקסט
542

חגי ב', ח.

↩ חזרה לטקסט
543

חגי ב, ח.

↩ חזרה לטקסט
544

תהלים קכ"ז ג.

↩ חזרה לטקסט
545

נחכים להם – נתחכם להם. בישיבה – של תורה.

↩ חזרה לטקסט
546

שס ק"ד, ג.

↩ חזרה לטקסט
547

מסתורית – כלי שסותרין בו את האריג.

↩ חזרה לטקסט
548

לחי – כלו' טוב, יהא כך.

↩ חזרה לטקסט
549

לבי אבידן – לבית הועד שהיו החכמים מתוכחים שם.

↩ חזרה לטקסט
550

ההר שלג – שערות הראש לבנות.

↩ חזרה לטקסט
551

סביבותיו וכו' – כלו' שפמי וזקני הלבינו.

↩ חזרה לטקסט
552

כלביו אינם נובחים – קולי אינו נשמע.

↩ חזרה לטקסט
553

טוחנותיו – השנים.

↩ חזרה לטקסט
554

מי יעמוד לנו בפני המינים – שהיה ר' יהושע מתוכח עמם להשיב על שאלותיהם.

↩ חזרה לטקסט
555

ירמיה מ"ע, ז.

↩ חזרה לטקסט
556

איש גם־זו – מעיר גמזו שבארץ יהודה; נזכרת בדהי"ב כ"ח, יח. ועל שם שהיה רגיל לומר על כל מאורע "גם זו לטובה" קראו לו "איש גם־זו", כמפורש להלן בסי' הבא.

↩ חזרה לטקסט
557

גדם – קצוץ ידים.

↩ חזרה לטקסט
558

קטע – כרות רגלים.

↩ חזרה לטקסט
559

שלא יעלו עליו – על שחין שבגופו.

↩ חזרה לטקסט
560

לפנות מטתו – שהתיראו מפני המפולת.

↩ חזרה לטקסט
561

משוי – משא.

↩ חזרה לטקסט
562

מגדים – פירות משובחים.

↩ חזרה לטקסט
563

יסומו – יתעורו.

↩ חזרה לטקסט
564

אוי לי אם לא וכו' – שעל־ידי העונש בעולם־הזה נתמרק עוני.

↩ חזרה לטקסט
565

דורון – מתנה.

↩ חזרה לטקסט
566

כאחד משלהם – שן שרי המלך.

↩ חזרה לטקסט
567

ישעיה מ"א, ב.

↩ חזרה לטקסט
568

מתקשקשים – משמיעים קול מתוך גלגול.

↩ חזרה לטקסט
569

שמות כ"ה, לג.

↩ חזרה לטקסט
570

בראשית מ"ב, לח.

↩ חזרה לטקסט
571

קציעות – תאנים יבשות.

↩ חזרה לטקסט
572

אריס – פועל שותף בפירות הפרדס.

↩ חזרה לטקסט
573

וטענו – ונשאו.

↩ חזרה לטקסט
574

בחייך – כלומר, משביע אני אותך.

↩ חזרה לטקסט
575

יבוא עלי – כך וכך, ולשון שבועה היא.

↩ חזרה לטקסט
576

שנשתמשתי בכתרה וכו' – שניצל על־ידי שהודיע מי הוא, והוא היה יכול לפדות את עצמו בממון.

↩ חזרה לטקסט
577

תהלים קי"ב, ע.

↩ חזרה לטקסט
578

לבזבז – לפזר לצדקה.

↩ חזרה לטקסט
579

ונפסק קורדקיוס – נקרע הסנדל, ומפני אסור הוצאה בשבת לא יכלו להביא לה סנדל אחר.

↩ חזרה לטקסט
580

פרסותיה – פסות (כפות) רגליה.

↩ חזרה לטקסט
581

אלף אלפים – פי אלך אלפים.

↩ חזרה לטקסט
582

ועברה כלה לפניו – ולא היה בידה די צרכה.

↩ חזרה לטקסט
583

לבית בעלה – ארוסה, שהיה קרוי גם בעל במשמע אדנות – אלוף נעורים.

↩ חזרה לטקסט
584

אמש – בערב.

↩ חזרה לטקסט
585

עבודה עבדתי – שהיה כהן.

↩ חזרה לטקסט
586

עבודת מתנה וגו' – מתנות כהונה האי הן כעבודה.

↩ חזרה לטקסט
587

במדבר י"ח, ז.

↩ חזרה לטקסט
588

בגבולין – בכל הארץ, חוץ ממקום המקדש.

↩ חזרה לטקסט
589

מרננות – מתרעמות.

↩ חזרה לטקסט
590

אקפח את בני – לשון שבועה, אשכל את בני; כלומר, ימותו בני אם לא היה הדבר כך.

↩ חזרה לטקסט
591

רביעית קדש – מתוך שנאמן על הקדש נאמן על התרומה.

↩ חזרה לטקסט
592

שם י', ח.

↩ חזרה לטקסט
593

בשעת "הקהל" – מלשון הכתוב "הקהל את העם" וגו' (דב' ל"א, יב); כלו' בשעת אספת העם בחג הסכות, אחת לשבע שנים, לקרוא לפניהם את התורה.

↩ חזרה לטקסט
594

ומסכים – ומכוון.

↩ חזרה לטקסט
595

היה אומר – הכהן הגדול היה אומר את השם המפורש.

↩ חזרה לטקסט
596

משרבו הפרוצים – שהיו משמשים בו.

↩ חזרה לטקסט
597

מבליעו וכו' – הכהן הגדול היה מבליעו בנעימות שאר הכהנים, שלא ישמע.

↩ חזרה לטקסט
598

בראשית ה', א.

↩ חזרה לטקסט
599

שהראהו – לאדם הראשון.

↩ חזרה לטקסט
600

תהלים קל"ע, ח.

↩ חזרה לטקסט