הערות וביאורים · 481–540
482איה מתי מבול – שנמצאים בשאר מקומות וכאן אינם.
483איה הרוגי נבוכדנאצר – שהרג בה והופנו כולם.
485הקדיחתם – קלקלה את התבשיל
486כבר סעדתי וכו' – שלא רצה לומר לה שהתבשיל מקולקל.
487לא הנחת פאה בראשונים – ואתה משייר עכשו לכולם.
488באלפס – בדוד שמבשלים בו.
490לא שדה היא זו – ואין לך רשות לילך בה.
491כבושה – סלולה על־ידי אחרים.
493שהשכים אצלו אדם – בא אצלו קודם שהאיר היום.
499וכבד וכו' – פנה כל מה שהכינו לסעודה והטיל לים.
500הכבדנים והזלפנים – המנקים והמרבצים את האבק במים, שמקדימים ובאים
לפני המלך.
502בי־עלאי – שם יער, שהיה אריה חזק ביותר.
503שחיק עצמות – תשחקנה עצמותיו.
509זקני אתונא – חכמי יון שבעיר אתונא.
511בית־אתונא – בית מושב החכמים הזקנים.
512זקפנה – העמידנה על הקרקע.
514של רגל נכנסת… ושל יוצאת – בּלא רשות הזקנים.
515דברי בדאות – דברי רוח, דברים שאינם.
516בשליה – החתּוּל שבו נתון הולד במעי אמו.
519הפקיעו לי וכו' – הוציאו לי מאבני ריחים חוטים, כדרך הנשים
שמוציאות חוטים מתוך המטלית עצמה ותופרות בהם.
521מחצלת – מעשה קליעה של קליפת עצים ועשבים וכדומה (מאטטע),
ודמיו מועטים.
522וסתרו וכו' – הרסו את הכותל כדי שתכנס המחצלת.
523בית־הבליעין – שם מקום בים שמימיו בולעים כל מימות שבעולם.
524שפופים – כלומר, דוויים וסחופים, ולא הכירם.
525העזו – פניהם, דברו עמו קשות.
527נבלע – באותם המים של בית־הבליעין, שכך טבעם.
528שנשמטו – נקעו ונתמעכו מקוצר רוח ועבודה קשה.
534לאחר גזר־דין – אין עוד משא פנים.
538בן שונמית – שהחיהו אלישע.
539הזאת שלישי ושביעי – במי הפרה לטהרם מטומאתם (וכל אלה השאלות
דרך לגלוג הן).
540נחכים להם – נתחכם להם.