📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 421–480

421

חוץ משערי אונאה – הצועק על אונאת דברים אין השער ננעל בפניו.

↩ חזרה לטקסט
422

כשנתפס ר' אליעזר למינות – נתפס למלכות על חשד מינות (נוצריות), שהיו הרומיים רודפים את המינים.

↩ חזרה לטקסט
423

לגרדום – לבמת הריגה.

↩ חזרה לטקסט
424

והוא לא אמר וכו' – הוא אמר נאמן עלי אלהים דיין האמת שדנני על זה שפשעתי נגדו.

↩ חזרה לטקסט
425

והאמנתי – במה שדנתי עליך.

↩ חזרה לטקסט
426

דימוס – בטול עונש מצד המושל.

↩ חזרה לטקסט
427

והנאך – ערב לך.

↩ חזרה לטקסט
428

דברים כ"ג, יט.

↩ חזרה לטקסט
429

מיכה א', ז.

↩ חזרה לטקסט
430

משלי ה', ח.

↩ חזרה לטקסט
431

195) הרשות – השלטונות.

↩ חזרה לטקסט
432

חה עזה יש בעולם עזה בעולם – כלו' כעס עלי הקדוש־ברוך־הוא ויסרני ביסורים.

↩ חזרה לטקסט
433

ספ תורה – הכונה על ר' אליעזר.

↩ חזרה לטקסט
434

ואין דבשנו מדביש – אין דבש שלו מתקלקל ומתעפש.

↩ חזרה לטקסט
435

קבל… עולמו – שכרו בעולם הזה.

↩ חזרה לטקסט
436

קהלת ז, כ.

↩ חזרה לטקסט
437

חביבים יסורים – שמכפרים עליך.

↩ חזרה לטקסט
438

מלכים ב' כ"א, א, ב.

↩ חזרה לטקסט
439

אנשי חזקיה – תלמידיו.

↩ חזרה לטקסט
440

משלי כ"ה, א.

↩ חזרה לטקסט
441

טורח שטרח בו – ללמדו תורה.

↩ חזרה לטקסט
442

דברי הימים ב' ל"ג, י־יג.

↩ חזרה לטקסט
443

בקינוף – מטה כעין אוהל.

↩ חזרה לטקסט
444

שדעתו נטרפה – שלא הניח לחלוץ תפליו לשבת.

↩ חזרה לטקסט
445

אמר להם – רבי אליעזר.

↩ חזרה לטקסט
446

אסור סקילה – הדלקת הנר בשבת.

↩ חזרה לטקסט
447

באסור שבות – טלטול תפלין אסור רק מדברי חכמים, והוא שנקרא שבות.

↩ חזרה לטקסט
448

שלי מהו – מיתתי שלי.

↩ חזרה לטקסט
449

כמכחול בשפופרת – כמכחול (פינזעל) שמוציא פוך מן הקנה לכחול העינים ואינו מחסר אלא מועט שאינו ניכר.

↩ חזרה לטקסט
450

בבהרת עזה – עניני טומאה וטהרה של מראות נגעים.

↩ חזרה לטקסט
451

הותר הנדר – הנדוי.

↩ חזרה לטקסט
452

פגע בו – בארונו.

↩ חזרה לטקסט
453

שותת – מטפטף.

↩ חזרה לטקסט
454

מלכים ב ב', יב.

↩ חזרה לטקסט
455

מעות – מטבעות קטנים.

↩ חזרה לטקסט
456

שולחני להרצותן – חלפן להחליפן; כלומר, הרבה שאלות יש לי ואין למי לשאול.

↩ חזרה לטקסט
457

אשרי יולדתו – אשרי אמו.

↩ חזרה לטקסט
458

ישעיה כ"ח, ע.

↩ חזרה לטקסט
459

עריסתו – ערשו, מטתו של התינוק.

↩ חזרה לטקסט
460

לבלרים ­– סופרים.

↩ חזרה לטקסט
461

זכרותו של מכחול – קנה המכחול.

↩ חזרה לטקסט
462

אי – לשון קריאה.

↩ חזרה לטקסט
463

בכלי מכוער – הכונה לר' יהושע בן־חנניה שלא היה בעל צורה נאה.

↩ חזרה לטקסט
464

תקופת תמוז – שהימים חמים ביותר.

↩ חזרה לטקסט
465

במזמוטי – בהלולים ושעשועי שמחה.

↩ חזרה לטקסט
466

טרקלין – חדר נאה ומרווח כתבנית היכל.

↩ חזרה לטקסט
467

לכת שלישית – לכתה של צדיקי עולם שיושבת במקום מובחר בגן עדן.

↩ חזרה לטקסט
468

מלכות הרשעה – רומי.

↩ חזרה לטקסט
469

טרפיזין – שלחנות.

↩ חזרה לטקסט
470

קורא מצרי – מין עוף.

↩ חזרה לטקסט
471

שמקורו – פיו, חרטומו.

↩ חזרה לטקסט
472

הראה לו – בדרך רמז, שהחזיר פניו.

↩ חזרה לטקסט
473

ידו נטויה עלינו – להגן.

↩ חזרה לטקסט
474

במחוג – ברמז.

↩ חזרה לטקסט
475

לצאן… בין שבעים זאבים – ישראל בין שבעים אומות.

↩ חזרה לטקסט
476

השומר – הקדוש־ברוך־הוא.

↩ חזרה לטקסט
477

ישעיה מ"ב, כד.

↩ חזרה לטקסט
478

ישעיה מ"ב, כד.

↩ חזרה לטקסט
479

מיכה ד', ב.

↩ חזרה לטקסט
480

העבודה – לשון שבועה.

↩ חזרה לטקסט