📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 301–360

301

אמור – לפנינו בקול דברים מן הענין והקהל יענה אחריך.

↩ חזרה לטקסט
302

ואמרו לו – לחזן מה שיקריא לפניהם, והם ענו אחריו, או "ואמרו לו" – לרבן גמליאל את המקרא הזה.

↩ חזרה לטקסט
303

נחום ג', יט.

↩ חזרה לטקסט
304

אשתקד −בשנה שקדמה.

↩ חזרה לטקסט
305

ונעבירנו – מנשיאותו.

↩ חזרה לטקסט
306

נושיב במקומו – לנשיא.

↩ חזרה לטקסט
307

בעל המעשה – שבשבילו נתרעמו על רבן גמליאל.

↩ חזרה לטקסט
308

שאין לו זכות אבות – שיגינו עליו, שמבני בניו של גרים היה.

↩ חזרה לטקסט
309

שיבה – שערות לבנות.

↩ חזרה לטקסט
310

ועטרוהו – הקיפו זקנו.

↩ חזרה לטקסט
311

סלקוהו – העבירוהו.

↩ חזרה לטקסט
312

תוכו כברו – פנימיותו כחיצוניותו, כלו' לבו כפיו.

↩ חזרה לטקסט
313

כמה ספסלים – לתלמידים חדשים.

↩ חזרה לטקסט
314

חצבים לבנים וכו' – כדים לבנים וכו', כלו' כל אלו תלמידים שאינם מהוגנים ואין תוכם כברם; ויש מפרש "חצבים", מין צמח ידוע ששמו חצב, והוא מתכסה כלו פרחים לבנים ותוכן נחר כעין האפר. וכדי להניח את דעתו הראו לו כך.

↩ חזרה לטקסט
315

עדיות – מסכת עדיות בסוף סדר נזיקין.

↩ חזרה לטקסט
316

תלויה – בספק.

↩ חזרה לטקסט
317

לבוא בקהל – של עם ישראל.

↩ חזרה לטקסט
318

דברים כ"ג, ד

↩ חזרה לטקסט
319

ישעיה י', יג.

↩ חזרה לטקסט
320

ירמיה מ"ט, ו.

↩ חזרה לטקסט
321

עמוס ט', יד.

↩ חזרה לטקסט
322

מפוחמים – שחורים.

↩ חזרה לטקסט
323

שפחמי – נפח, בעל־מלאכה עני.

↩ חזרה לטקסט
324

פרנסו – נשיאו.

↩ חזרה לטקסט
325

קברניטה – מנהיגה.

↩ חזרה לטקסט
326

נעניתי לך – נכנעתי לפניך.

↩ חזרה לטקסט
327

ויודיע לחכמים – שנתפייס ר' יהושע לרבן גמליאל.

↩ חזרה לטקסט
328

מדים – בגדי כהונה.

↩ חזרה לטקסט
329

מי שלבש מדים וכו' – כלו' רבן גמליאל שהוא מזרע נשיאים יחזור לנשיאותו.

↩ חזרה לטקסט
330

הגיפו – סגרו.

↩ חזרה לטקסט
331

מזה בן מזה – כהן בן כהן (שהוא מזה מי אפר פרה לטהר טמאים), כלו' נשיא בן נשיא.

↩ חזרה לטקסט
332

מימיך מי מערה – כלו' מי מעינות סתם ולא מי חטאת.

↩ חזרה לטקסט
333

אפר מקלה – כלו' אפר כירים סתם ולא אפר הפרה.

↩ חזרה לטקסט
334

לפתחו – של רבן גמליאל.

↩ חזרה לטקסט
335

שאמר מר – בכמה מקומות בתלמוד.

↩ חזרה לטקסט
336

כשהיה נכנס – לבית־המדרש.

↩ חזרה לטקסט
337

ואומר – לתלמידיו.

↩ חזרה לטקסט
338

שאלו – בהלכה.

↩ חזרה לטקסט
339

שאין שם קנתור – שאין בעלי־מחלוקות שלו מתכונים לקפחו בהלכות (קנתור – מחלוקת והתנגדות).

↩ חזרה לטקסט
340

גלוסקין – עוגת לחם.

↩ חזרה לטקסט
341

נטפל לו – נתחבר לו, לנכרי, ונכנס עמו בדברים.

↩ חזרה לטקסט
342

בורגנין − טירות של בעלי שדה.

↩ חזרה לטקסט
343

שכון ברוח הקדש – את שמו של אתו הנכרי.

↩ חזרה לטקסט
344

אין מעבירין על האכלין − דבר אוכל שנמצא בדרך אין לעבור עליו ולהניחו.

↩ חזרה לטקסט
345

אחרי רוב עוברי דרכים – שהם נכרים, וישראל אסור בפת נכרי.

↩ חזרה לטקסט
346

שחמצו… מותר בהנאה – שהרי נתנו לנכרי וזה יחזיק לו טובה על כך.

↩ חזרה לטקסט
347

לשאל על נדרו – שיתירוהו לו.

↩ חזרה לטקסט
348

רביעית – של לוג.

↩ חזרה לטקסט
349

יטייל אחרינו – בעל הנדר.

↩ חזרה לטקסט
350

לסולמה של צור − מעלות

↩ חזרה לטקסט
351

יורה – הלכה.

↩ חזרה לטקסט
352

שפופרת − קנה חלול.

↩ חזרה לטקסט
353

בראשית י"ח, ח.

↩ חזרה לטקסט
354

שסמא – שעִוֵר.

↩ חזרה לטקסט
355

טבי – צבי בלשון ארמית.

↩ חזרה לטקסט
356

יוצא לחרות – כדין עבד שרבו שחת את עינו.

↩ חזרה לטקסט
357

שכבר אין לו עדים – ובלא עדים אינו יוצא.

↩ חזרה לטקסט
358

אבא פלוני וכו' − כמו שקורין לבני חורין באים בימים דרך חבה.

↩ חזרה לטקסט
359

במרחץ של אפרודיטי – שעמד שם פסל של האלילה היונית אפרודיטי.

↩ חזרה לטקסט
360

דברים י"ג, יח.

↩ חזרה לטקסט