הערות וביאורים · 241–300
243מרדה – כלי עץ כעין כף גדולה שרודים (מסירים) בו את הפת מן
התנור.
245מה אכפת לך – מה את חוששת.
252העלם כלו בנחת − שהגשמים יפים לעולם.
256מקובל – החולה; בירו' בר' (פ"ו ה"ה) הנוסח: "אני מקובל".
258שחלצתו חמה – יצא ונחלץ מגופו החום של הקדחת.
261כעבד לפני מלך – שמצוי תמיד לפני המלך ורגיל בו.
262חופר שיחין − בורות מים, ומספקין מהם להולכי דרכים ועולי
רגלים.
265שכבר מתה − חשובה כמתה.
267שמתה אשתו – ונקברה בו ביום.
268אסטניס – אדם מעונג ומפונק.
270וסולת – קמח כדי לאפותו כשתכלה הפת.
271הספנים – מנהיגי הספינה.
273ואתה יורד בספינ – לחזר אחרי פרנסה.
276דמות צורות וכו' – בימי הבית היו מקדשין את החודש על פי עדי
ראיה, שבאו והעידו לפני הנשיא והסנהדרין: ראינו את הלבנה בחדושה.
278ההדיוטות – עדים שאינם בקיאים בדבר.
279ונראית דמות לבנה – כלומר, נדמית להם.
280ושני שלישי שעה וכו' – השעה חלוקה לתתר"ף (1080) חלקים. בכל דק
י"ח חלק. ושני שלישי שעה וע"ג חלקים, שהם תשצ"ג חלקים, הם מ"ד דק וחלק
אחד=קרוב לשלשת רבעי שעה.
281שידעו העם שלא קדשו −שאין מספידין בראש־חדש.
282ראינוהו – את הירח הנולד.
283עדי שקר הם – שאי אפשר כך לפי דעתו.
284ביום שלשים – ביום שלשים.
285ובליל עבורו – בליל שלשים, ליל במולד.
287ראוי לו שיפול וכו' – על עצמו אומר כך.
289אלו אלו – שראי הסנהדרין קובעים אותם.
290לדון אחר – להרהר אחריו שמא טעה.
292נסדקו שפתיו – ונעשה בו מום.
293בא לפני ר' יהושע – שיתיר לו את הבכור לאכילה בדין בכור
בעל־מום.
294כלום חלקנו וכו' – שעם־הארץ חשוד על הטלת מום במזיד.
296בעלי־תריסין – בעלי מגנים; כלומר, תלמידי־חכמים המנצחים זה את
זה בהלכה.
298המתורגמן – המתרגם ומפרש את דרשתו של הנשיא לפני העם..
299עמוד – שתוק. ובשביל כבודו של ר' יהושע אמרו כך.
300החזן – המקריא פסוקים לפני העם.