📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#311

כט. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא

שמח מַעֲשֶׂה בְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל בִּטְבֶרְיָא בְּעֶרֶב פָּסַח; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים. שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם הוֹמִים. אָמַר [רַ' שִׁמְעוֹן לְרַ' חִיָּא]: הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ מָה עִסְקֵיהֶם1392? אָמָר: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לוֹקֵחַ [לְיוֹם־טוֹב], וּמִי שֶׁאֵין לוֹ הוֹלֵךְ לְבַעַל־מְלַאכְתּוֹ1393 וְהוּא נוֹתֵן לוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן הוּא, אַף אֲנִי אֵלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־מְלַאכְתִּי1394 וְהוּא נוֹתֵן לִי.

יָצָא [רַ' שִׁמְעוֹן] מִחוּץ לָעִיר לְהִתְפַּלֵּל בִּמְעָרָה זוֹ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְרָאָה יָד מוֹשִׁיטָה לוֹ מַרְגָּלִית אַחַת, וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל רַבֵּנוּ1395. אָמַר לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? דָּבָר יָקָר הוּא; אֶלָּא הֵילָךְ שְׁלשָׁה דֵינָרִים וַעֲשֵׂה כְבוֹד הַיּוֹם1396, וְאַחַר יוֹם־טוֹב נַכְרִיז עָלֶיהָ, וְתִטֹּל דָּמֶיהָ כַּמָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה. נָטַל שְׁלשָׁה דֵינָרִים וְהָלַךְ וְלָקַח מַקָּחוֹת וּבָא לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: שִׁמְעוֹן, הִתְחַלְתָּ גוֹנֵב: כָּל־נְכָסֶיךָ אֵינָם אֶלָּא מֵאָה מָעִין, וְאֵלּוּ הַמַּקָּחוֹת מֵהֵיכָן לָךְ? אָמַר לָהּ: מִמַּה־שֶׁפִּרְנֵס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מֵהֵיכָן, אֵין אֲנִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם. מִיָּד סִפֵּר לָהּ וְאָמָר: כָּךְ הִתְפַּלַּלְתִּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנָתַן לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁתְּהֵא חֻפָּתְךָ בָּעוֹלָם־הַבָּא חֲסֵרָה מִשֶּׁל חֲבֵרְךָ מַרְגָּלִית אֶחָת! אָמַר לָהּ: מָה אֶעֱשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ הַחֲזֵר הַמַּקָּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶם, הַדֵּינָרִים לְבַעֲלֵיהֶם וְהַמַּרְגָּלִית לִבְעָלֶיהָ.

כְּשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ [שֶׁרַ' שִׁמְעוֹן] מִצְטַעֵר, שָׁלַח וְהֵבִיא אֶת־אִשְׁתּוֹ. אָמַר לָהּ: כָּל־הַצַּעַר הַזֶּה אַתְּ מְצַעֶרֶת אוֹתוֹ צַדִּיק! אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה, שְׁתְּהֵא חֻפָּתוֹ חֲסֵרָה מִשֶּׁלָּכֶם מַרְגָּלִית אַחַת לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לָהּ: וְאִם תְּהֵא חֲסֵרָה, אֵין בָּנוּ מִי שֶׁיְמַלְאֶנָּה1397? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם נִזְכֶּה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ לָעוֹלָם־הַבָּא, לֹא כָל־צַדִּיק וְצַדִּיק יֶשׁ־לוֹ מָדוֹר1398 בִּפְנֵי עַצְמוֹ? הוֹדָה לָהּ.

כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע [רַ' שִׁמְעוֹן] כֵּן הָלַךְ וְהֶחֱזִיר. כֵּוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לְהַחֲזִירָהּ, מִיָּד יָרַד הַמַּלְאָךְ וּנְטָלָהּ.

כְּשֶׁנָּטַל אוֹתָהּ [רַ' שִׁמְעוֹן] הָיְתָה יָדוֹ לְמָטָּה1399, וּכְשֶׁהוֹשִׁיטָהּ לְהַחֲזִיר הָיְתָה יָדוֹ לְמַעְלָה, כְּאָדָם שֶׁמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנֵּס הָאַחֲרוֹן קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁדַּרְכָּם שֶׁל עֶלְיוֹנִים לִתֵּן וְאֵין דַּרְכָּם לִטּוֹל (רו"ר ג; שמו"ר נב).

שמט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא קִבֵּל מֵרַ' חִיָּא שָׂדֶה1400. אָמַר לוֹ: כַּמָּה הִיא עוֹשָׂה1401? אָמַר לוֹ: מֵאָה כֹר. זְרָעָהּ וְכָנַס וְעָשְׂתָה פָחוֹת מִמֵּאָה. אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַר רַבִּי שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵאָה כֹר? אָמַר לוֹ: הֵן. — זְרַעְתִּיהָ וְכָנַסְתִּי וְעָשְׂתָה פָחוֹת מִמֵּאָה! אָמַר לוֹ: הֵיכָן הֶעֱמַדְתָּ אֶת־הַגֹּרֶן? אָמַר: בְּגָבוֹהַּ שֶׁבָּעִיר. אָמַר לוֹ: וְלֹא כֵן נֶאֱמַר: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן"1402,1403? אַף־עַל־פִּי־כֵן, לֵךְ וְנַפְּחֵהוּ1404, וְהִיא עוֹשָׂה אֶת־הַשְּׁאָר1405 (רו"ר ה).

שנ אָמַר רַ' שִׁמְעו‍ֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בְּקֶלַח1406 שֶׁל כְּרוּב שֶׁהָיָה בְתוֹךְ שָׂדֵנוּ וְהָיִיתִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד בּוֹ כְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּם (ספרי ראה לב, יד).

שנא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: קֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל הָיָה לִי בְּתוֹךְ שָׂדִי וְהָיִיתִי עוֹלֶה בוֹ כְּעוֹלֶה בְּרֹאשׁ הַתְּאֵנָה (ירוש' פאה פ"ז, ה"ג).

שנב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא בַּעַל־בָּשָׂר הָיָה. פַּעַם אַחַת גָּבַר עָלָיו הַחֹם, עָלָה וְיָשַׁב עַל שֶׁן־סֶלַע וְאָמַר לְבִתּוֹ: בִּתִּי הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָה, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כִּכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ. בְּתוֹךְ כָּךְ נָשַׁב רוּחַ. אָמַר: כַּמָּה כִכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ לִבְעָלָיו שֶׁל זֶה1407! (ב"מ פו.).

שנג אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה1408. מַהוּ עַסְקָן בִּדְבָרִים? אָמַר רַ' מְשַׁרְשְׁיָא: נֶאֱמַר: "לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמשֵׁל, תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ"1409 — אָמָר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אִם אֱמֶת הִיא שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ. הָלַךְ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פָּרַשׂ טַלִּית עַל קֵן שֶׁל נְמָלִים, יָצְאָה אַחַת מֵהֶן וְנָתַן בָּהּ סִמָּן. נִכְנְסָה וְאָמְרָה לָהֶן: נָפַל צֵל. יָצָאוּ. הִגְבִּיהַּ אֶת־הַטַּלִית וְנָפְלָה חַמָּה. נָפְלוּ עָלֶיהָ וַהֲרָגוּהָ. אָמַר: מִכָּאן, שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶן מֶלֶךְ — לֹא הָיוּ נוֹטְלוֹת מִמֶּנּוּ רְשׁוּת? (חול' נז: ).

שנד הָיָה לוֹ [לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא] סַדָּן1410 אֶחָד בְּפַרְדֵּסוֹ, רָאָה דוּכִיפַת אֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ קֵן בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה־מְּבַקֵּשׁ עוֹף טָמֵא זֶה בַּפַּרְדֵּס שֶׁלִּי? הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן וְסָתַר1411 אֶת־הַקֵּן. הָלַךְ אוֹתוֹ הַדּוּכִיפַת וְתִקְּנוֹ. מֶה עָשָׂה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא? הֵבִיא לוּחַ אֶחָד וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הַקֵּן וְקָבַע בּוֹ מַסְמֵר1412. מֶה עָשָׂה הַדּוּכִיפַת? הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב אֶחָד וּנְתָנוֹ עַל הַמַּסְמֵר וּשְׁלָפוֹ1413. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מוּטָב שֶׁאֶגְנֹז עֵשֶׂב זֶה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הַגַּנָּבִים1414 לַעֲשׂוֹת כֵּן וְיַחֲרִיבוּ אֶת הַבְּרִיּוֹת (ויק"ר כב).

שנה תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁנִּטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ וְהִנִּיחָהּ בְּתַנּוּר וְטָלָה עָלֶיהָ1415 בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים וְגִדְּלָה כְנָפַיִם הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים (חול' נז: ).

שנו [עוֹד] תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וְעָשׂוּ לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה1416 וְחָיָתָה (שם).

שנז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ אֲרָיוֹת וְהָיוּ נוֹהֲמִים כְּנֶגְדּוֹ1417, אָמַר: "הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף"1418. יָרְדוּ לוֹ1419 שְׁתֵּי שׁוֹקָיִם, אָכְלוּ אַחַת וְהִנִּיחוּ אֶחָת. הֱבִיאָהּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, שָׁאַל: דָּבָר טָמֵא הוּא זֶה, אוֹ דָבָר טָהוֹר? אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמָיִם (סנה' נט: ).

שנח מַעֲשֶׂה בְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי צִפּוֹרִי שֶׁבָּאָה לוֹ בְּרִית־מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין־תְּאֵנָה לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא. כְּשֶׁבָּאוּ לְשַׁעַר הָעִיר מָצְאוּ יְלָדִים עוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי חָצֵר אֶחָת. רָאוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא שֶׁהוּא מְעֻלֶּה וְנָאֶה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז מִכָּאן עַד שֶׁאַתָּה מְרַקֵּד לָנוּ קְצָת. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי1420, אִישׁ זָקֵן אָנִי. גָּעַר בָּהֶם וְלֹא נִזְדַּעְזְעוּ וְלֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ חָצֵר הֲפוּכָה1421. אָמַר לָהֶם: עוֹנִים אַתֶּם אַחֲרָי מַה־שֶּׁאֲנִי אֹמַר לָכֶם? לְכוּ אִמְרוּ לְבַעַל הֶחָצֵר: אִם יָשֵׁן הוּא — יֵעוֹר, רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר1422.

מִקּוֹל שִׂיחָתָם נֵעוֹר בַּעַל הֶחָצֵר. יָצָא וְנָפַל לְרַגְלָיו [שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא], אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תַּשְׁגַּח בְּדִבְרֵיהֶם, יְלָדִים הֵם וְשׁוֹטִים. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, וְהַגְּזֵרָה נִגְזָרָה1423; אֶלָּא תּוֹלֶה אֲנִי לְךָ1424 עַד שֶׁתּוֹצִיא כָּל־מַה־שֶׁיֶּשׁ־לְךָ בֶּחָצֵר. כֵּוָן שֶׁהוֹצִיא כָּל־מַה־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֶחָצֵר נִתְמוֹטְטָה וְנָפָלָה.

הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הָיָה אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק מַשְׁקֶה אוֹתָם יַיִן יָשָׁן בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לָהֶם: שְׁתוּ מִיַּיִן טוֹב זֶה, מֻבְטָחְנִי בֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, מִמֶּנּוּ אֲנִי מְיַשֵּׁן1425 וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָתוֹ1426 שֶׁל בְּנִי. עָנוּ אַחֲרָיו: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה. הָיוּ סוֹעֲדִים עַד חֲצִי הַלָּיְלָה.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה בָטוּחַ עַל כֹּחוֹ, יָצָא לוֹ בַחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ. פָּגַע בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם בְּטוּחִים בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים אַתֶּם יוֹצְאִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָה שָׁעָה1427? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה מִי אַתָּה1428? אָמַר לוֹ: שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם1429 אָנִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לוֹ: מִשִּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, וְאֵין מֵהֶם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נִקְרָא לָמוּת: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם: מִן הַיַּיִן אֲנִי מְיַשֵּׁן וּמַשְׁקֶה לְשִׂמְחַת בְּנִי, הֲרֵי פִתָּקוֹ1430 [שֶׁל הַתִּינוֹק] אֶצְלִי לִטּוֹל אוֹתוֹ אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם.

אָמַר לוֹ [רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא]: חַיֶּיךָ, אַתָּה מַרְאֵנִי אֶת־פִּתָּקִי. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אֲנִי אֵינִי שׁוֹלֵט לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בָךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתֶּם עֲמֵלִים בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְעוֹשִׂים צְדָקָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹלֵט עַל פִּתָּק שֶׁלָּנוּ, כָּךְ לֹא תְהֵא לְךָ רְשׁוּת לַעֲבֹר עַל דְּבָרֵינוּ. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְחָיָה1431 הַתִּינוֹק. (קה"ר ג; דב"ר ט; ילק"ש משלי י).

שנט אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי־מָה לֹא הִקְבַּלְנוּ פָנֶיךָ בְּרֶגֶל כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ1432? אָמַר לוֹ: סְלָעִים נַעֲשׂוּ גְבוֹהִים1433, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים1434, רְחוֹקִים נַעֲשׂוּ קְרוֹבִים1435, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל1436 (שבת קנב; ויק"ר יח).