הערות וביאורים · 4321–4380
4321פסוק לי פסוקך – אמור לי איזה מקרא למדת היום בבית־הספר.
4323לקנח ידו בי – כלו' להטיל את העונש עלי.
4324אספסינוס – אביו של טיוס (וועספאסיאן).
4325שנקדה וכו' – שזרחה לו חמה; שפעם אחת השאילהו שר אחד בארות
מים בשביל עולי רגלים וקבעלו זמן פרעון, בתנאי שאם יגיע הזמן ונקדימון
לא יפרע – ישיב לו בזהב. ביום האחרון ירדו גשמים עם שקיעת החמה ונעשהנס
והציצה החמה אחרי שנתמלאו הבורות, ובכך נפטר מן הקנס.
4326ציצתו נגררת וכו' – כשיצא מביתו היו מציעין תחתיו כסתות
בהליכתו וציציות בגדיו נגררות על גבי הכסתות.
4329פת קיבר – פת גרועה ופחותה.
4336נראה מבחוץ – מחמת רזון נראה מאכלו דרך עור גרונו הדק.
4340חבית – כד גדולה של חרס.
4341ודרקון – נחש (דראקון).
4346חובר – חובר חברים, לוחש על נחשים.
4347כל השכנים וכו' – הערבים שכנים של א"י הם.
4348הלב יודע וכו' – משל הוא, לבו של אדם יודע אם הוא נוטל
זמורות מן העץ בשביל עקל (מין כלי שמוש בבית הבד עשוי מזמורות) או
לעקלקלות (ולשון נופ על לשון הוא, ונאמר במקומו לענין העבודה בשנת
השמיטה); כלו' אם כונתו טובה או רעה.
4351יבנה – שם עיר של חכמים סמוכה לירושלים.
4352ושלשלת של רבן גמליאל – משפחת הנשיאים.
4354גמזוז – תאנת הבר, של שקמה, כלו' דבר מועט.
4355חשבון וכו' – תחבולה ידועה לחשב חשבונות באצבעות ולשקול
בקנה.
4357טיטוס – בנו של אספסינוס.
4362הרג את עצמו – כנוי בלשון של כבוד כלפי מעלה.
4365באלמים – שרואה ושותק.
4371כיון דדש דש – כיון שנתרגל היתוש בקול הפטיש שוב לא הוקל
המכאוב על ידי כך.
4374מקובלים אנו – קבלת חכמים בידינו.
4379כחה של בושה – של הלבנת פני אדם.