📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3901–3960

3901

כלפי הערבים – כלו' בצד הערבים.

↩ חזרה לטקסט
3902

כשנכנסו יונים – בימי אנטיוכוס.

↩ חזרה לטקסט
3903

בחותמו של כ"ג – וידעו ברור שלא נטמא על ידי מגע היונים.

↩ חזרה לטקסט
3904

קבעום יו"ט – שמונת ימי חנוכה.

↩ חזרה לטקסט
3905

מאפרכי יונים – מן שרי היונים.

↩ חזרה לטקסט
3906

שפודים – בדי ברזל מחודדים.

↩ חזרה לטקסט
3907

אזכרה – שם שמים כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
3908

מוטל באשפה – עם שם שמים שבו.

↩ חזרה לטקסט
3909

בינאי המלך – הוא אלכסנדר ינאי מבית חשמונאים.

↩ חזרה לטקסט
3910

מלוחים – מיני עשבים שטעמם מלוח.

↩ חזרה לטקסט
3911

לבם של פרושים עליך – לרעה, שהם פוסלים אותך מן הכהונה, כמפורש להלן.

↩ חזרה לטקסט
3912

הקם להם בציץ – כלו' תן הציץ בין עיניך ועל כרחך יעמדו מפניך ויודו בכהונתך.

↩ חזרה לטקסט
3913

נשבית במודעין – ובן השבויה פסול לכהונה.

↩ חזרה לטקסט
3914

ולא נמצא – שנשבית.

↩ חזרה לטקסט
3915

ויבדלו וכו' – שכעס ינאי המלך עליהם.

↩ חזרה לטקסט
3916

כך הוא דינך? – ולא תענשם על דבתם?

↩ חזרה לטקסט
3917

רמסם − הרגם.

↩ חזרה לטקסט
3918

ותוצץ – צמחה.

↩ חזרה לטקסט
3919

משתומם – שומם ותוהה בלא תורה.

↩ חזרה לטקסט
3920

אם מתי – אם אמות.

↩ חזרה לטקסט
3921

סלקה – הסירה.

↩ חזרה לטקסט
3922

רבך בחלום וכו' – כלו' אדונך המלך ראה חלום וצוה להתיר את הזקנים.

↩ חזרה לטקסט
3923

מפטפט – בדברי ויכוחים.

↩ חזרה לטקסט
3924

על דעתו – כרצונו של ר"ש בן שטח.

↩ חזרה לטקסט
3925

הורקנוס מבחוץ – מחוץ לחומת ירושלים (הורקנוס ואריסטובלוס אחים מבית חשמונאי, ורבו על המלוכה, ובאו חיל עם זר לעזור להורקנוס וצרו על ירושלים).

↩ חזרה לטקסט
3926

היו משלשלים להם – אלו שבפנים היו מורידים בחבל לאלו שמבחוץ.

↩ חזרה לטקסט
3927

תמידים – כבשים לקרבן תמיד. שבימי המצור כלו הצאן מן העיר.

↩ חזרה לטקסט
3928

זקן אחד – יהודי.

↩ חזרה לטקסט
3929

מכיר בחכמה יונית – וידע לדבר עם הגוים.

↩ חזרה לטקסט
3930

לעז – דבור בלשון זרה קרוי לעיזה.

↩ חזרה לטקסט
3931

בעבודה – בעבודת בית המקדש.

↩ חזרה לטקסט
3932

צפרניו – ראשי טלפיו.

↩ חזרה לטקסט
3933

ארבע מאות פרסה – לשון גוזמא; כלו' כל ארץ ישראל.

↩ חזרה לטקסט
3934

נתן עיניו וכו' – לישא אותה.

↩ חזרה לטקסט
3935

תינוקת – ילדה.

↩ חזרה לטקסט
3936

דברים י"ז, טו.

↩ חזרה לטקסט
3937

עבד רע זה – כלו' הורדוס, והוא נתכוון להכשילו בדבור רע כלפי הורדוס.

↩ חזרה לטקסט
3938

קהלת י', כ.

↩ חזרה לטקסט
3939

קהלת י', כ.

↩ חזרה לטקסט
3940

שמות כ"ב, כז.

↩ חזרה לטקסט
3941

קהלת י', כ.

↩ חזרה לטקסט
3942

משלי ו', כג.

↩ חזרה לטקסט
3943

באורו של עולם – כלו' בבנין ביהמ"ק.

↩ חזרה לטקסט
3944

ישעיה ב', ב.

↩ חזרה לטקסט
3945

סמא – עור את בן־בוטא.

↩ חזרה לטקסט
3946

מפני המלכות – של רומי, שלא יניחוהו לבנות.

↩ חזרה לטקסט
3947

שגר – שלח.

↩ חזרה לטקסט
3948

תסתור – תהרוס את הבנין הישן.

↩ חזרה לטקסט
3949

אם כלי זינך עליך – שאתה מלך ואיש מלחמה.

↩ חזרה לטקסט
3950

ספרך כאן – ספר יוחסין שלך, וידענו שעלית מעבדות לגדולה.

↩ חזרה לטקסט
3951

שיש ומרמר – מיני אבנים חלקות ובעלות גונים ירוקות ולבנות.

↩ חזרה לטקסט
3952

מוציא שפה וכו' – אבן אחת יוצאת קצת בשפתה ואחת נכנסת, כדי שיהא בית־אחיזה לסיד.

↩ חזרה לטקסט
3953

כך – בלא צפוי.

↩ חזרה לטקסט
3954

שנראין – אבני השיש.

↩ חזרה לטקסט
3955

תרונוס – כסא.

↩ חזרה לטקסט
3956

של שתי רגלים – שהרי העולם עומד על שלשה דברים: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, וכשאין ביהמ"ק אין עבודה.

↩ חזרה לטקסט
3957

נתבסס – נתחזק ונתיסד על בסיסו ומכונו.

↩ חזרה לטקסט
3958

ויקרא י"ז, ג.

↩ חזרה לטקסט
3959

שגס לבו עליו – הולך בשרירות לבו.

↩ חזרה לטקסט
3960

והיה למד – היה רגיל.

↩ חזרה לטקסט