הערות וביאורים · 3901–3960
3901כלפי הערבים – כלו' בצד הערבים.
3902כשנכנסו יונים – בימי אנטיוכוס.
3903בחותמו של כ"ג – וידעו ברור שלא נטמא על ידי מגע היונים.
3904קבעום יו"ט – שמונת ימי חנוכה.
3905מאפרכי יונים – מן שרי היונים.
3906שפודים – בדי ברזל מחודדים.
3907אזכרה – שם שמים כמפורש בסמוך.
3908מוטל באשפה – עם שם שמים שבו.
3909בינאי המלך – הוא אלכסנדר ינאי מבית חשמונאים.
3910מלוחים – מיני עשבים שטעמם מלוח.
3911לבם של פרושים עליך – לרעה, שהם פוסלים אותך מן הכהונה,
כמפורש להלן.
3912הקם להם בציץ – כלו' תן הציץ בין עיניך ועל כרחך יעמדו
מפניך ויודו בכהונתך.
3913נשבית במודעין – ובן השבויה פסול לכהונה.
3915ויבדלו וכו' – שכעס ינאי המלך עליהם.
3916כך הוא דינך? – ולא תענשם על דבתם?
3919משתומם – שומם ותוהה בלא תורה.
3922רבך בחלום וכו' – כלו' אדונך המלך ראה חלום וצוה להתיר את
הזקנים.
3923מפטפט – בדברי ויכוחים.
3924על דעתו – כרצונו של ר"ש בן שטח.
3925הורקנוס מבחוץ – מחוץ לחומת ירושלים (הורקנוס ואריסטובלוס
אחים מבית חשמונאי, ורבו על המלוכה, ובאו חיל עם זר לעזור להורקנוס
וצרו על ירושלים).
3926היו משלשלים להם – אלו שבפנים היו מורידים בחבל לאלו
שמבחוץ.
3927תמידים – כבשים לקרבן תמיד. שבימי המצור כלו הצאן מן העיר.
3929מכיר בחכמה יונית – וידע לדבר עם הגוים.
3930לעז – דבור בלשון זרה קרוי לעיזה.
3931בעבודה – בעבודת בית המקדש.
3933ארבע מאות פרסה – לשון גוזמא; כלו' כל ארץ ישראל.
3934נתן עיניו וכו' – לישא אותה.
3937עבד רע זה – כלו' הורדוס, והוא נתכוון להכשילו בדבור רע
כלפי הורדוס.
3943באורו של עולם – כלו' בבנין ביהמ"ק.
3945סמא – עור את בן־בוטא.
3946מפני המלכות – של רומי, שלא יניחוהו לבנות.
3948תסתור – תהרוס את הבנין הישן.
3949אם כלי זינך עליך – שאתה מלך ואיש מלחמה.
3950ספרך כאן – ספר יוחסין שלך, וידענו שעלית מעבדות לגדולה.
3951שיש ומרמר – מיני אבנים חלקות ובעלות גונים ירוקות ולבנות.
3952מוציא שפה וכו' – אבן אחת יוצאת קצת בשפתה ואחת נכנסת, כדי
שיהא בית־אחיזה לסיד.
3956של שתי רגלים – שהרי העולם עומד על שלשה דברים: על התורה
ועל העבודה ועל גמילות חסדים, וכשאין ביהמ"ק אין עבודה.
3957נתבסס – נתחזק ונתיסד על בסיסו ומכונו.
3959שגס לבו עליו – הולך בשרירות לבו.