הערות וביאורים · 3241–3300
3241הכותים – הגוים שהושיבם מלך אשור בשומרון.
3243בכתב נוטריקון – כלו' בכתב עברי, שהיו ישראל משתמשים בו עדיין
בימי בית שני לכתבי חול, אבל לכתבי קודש הוחלף להם כתב זה בכתב אשורי.
3246מפני שמנו – שהיה מרבה שמן להדלקה לבתי כנסיות ומדרשות, שילמדו
תורה לאורו.
3249אעפ"י שאלף וכו' – אעפ"י שהגפן ביוקר מניחים הכל כרמיהם ועוסקים
בתורה.
3252בקנוח סעודה – בסוף סעודה לקנח את הפה.
3255שגנוזים היו – והם העתיקום ופרסמום.
3256גנז ספר רפואות – כדי שיכונו החולים לבם לשמים.
3257גרר עצמות אביו – לפי שהיה רשע לא נהג בו כבוד בקבורתו.
3258סתם מי גיחון – מי השלוח, כדי שלא יבואו מלכי אשור וימצאו מים
לשתות.
3260עבר ניסן בניסן – משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו
אדר.
3261מלכים ב' י"ח כה. ובקצת שנויים בישעיה ל"ו.
3264מפני מה נענש – סנחריב, מאחר שבא ברצון ה'.
3267כדורכי הים – יוצאי מצרים.
3269נשתיר מעונה של נוב – שקבע הקב"ה לישראל זמן ענשם על הריגת כהני
נוב עד אותו יום, ואילו הגיע סנחריב לירושלים באותו יום היה כובשה.
3270הכלדיים – הקוסמים האצטרולוגים.
3271קוראים את ההלל – ליל פסח היה.
3272ינופף ידו – דרך זלזול.
3274מלכים ב' י"ט, לה. ובקצת שנויים בישעיה ל"ז, לו. וכעין זה בדברי
הימים ב' ל"ב, כא.
3275לן הדין וכו' – כלו' מאחר שעבר היום האחרון לעונש בטל גזר הדין.
3278שריון קלפה – שריון קשקשים.
3280עברו בקומה – שכבר פחתו המים ע"י הראשונים.
3281מלכים ב' י"ט, לה; ישעיה ל"ז, ל"ו.
3282מגלך נטושה – שלוחה לקצור קציר אדם, והוא משל לחרב המות, עדה"כ
"שלחו מגל כי בשל קציר" (יואל ה', יג).
3285מלכים ב' י"ט, לה; ישעיה ל"ז, ל"ו.
3288מפי חיות – חיות הקדש.
3291שריטה – כדי צורת וָו. דרש זה הולם את הכתב האשורי, המרובע, שלנו,
ולא את הכתב הקדמון, העברי, שהיה בימי חזקיה, שצורות הויו והיוד שבו
אחרות הן.
3293אחר הרוב – אחר שבנא וסיעתו.
3295אינו מן המנין – מנין דעות לענין הכרעת דין.
3297כשיצא שבנא מירושלים – להתחבר למחנה סנחריב.
3298חזרו בהם – ונשארו בעיר.