📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2641–2700

2641

ספקות שיש לך – במשפטי התורה.

↩ חזרה לטקסט
2642

תשש – נחלש; שנענש על שנתגאה.

↩ חזרה לטקסט
2643

לומר לך – ללמדך עכשיו.

↩ חזרה לטקסט
2644

וטרדם – הטרידם.

↩ חזרה לטקסט
2645

יהושע א', א, יא.

↩ חזרה לטקסט
2646

פרוסטגמאות – כתבי פקודה.

↩ חזרה לטקסט
2647

לארץ ישראל – לעממים שבה.

↩ חזרה לטקסט
2648

להפנות – ללכת למקום אחר.

↩ חזרה לטקסט
2649

שם ב', א'.

↩ חזרה לטקסט
2650

שם ב', א'.

↩ חזרה לטקסט
2651

כלי נגרות – דרש "חֶרֶשׁ" מלשון "חָרָשׁ".

↩ חזרה לטקסט
2652

קַדָּרִין – יוצרי כלי חרס, ודרש "חרש" מלשון "חֶרֶשׂ".

↩ חזרה לטקסט
2653

חֵרשים – שאינם שומעים ואינם מדברים, שלא יזהרו בני אדם בפניכם.

↩ חזרה לטקסט
2654

אפיה – תכונה וטיב, מלשון "אופי".

↩ חזרה לטקסט
2655

שם ג' טז.

↩ חזרה לטקסט
2656

נגדשים – נערמים כגדישים.

↩ חזרה לטקסט
2657

כפין – ככפות של אבנים בבנין.

↩ חזרה לטקסט
2658

שם ז', יא.

↩ חזרה לטקסט
2659

חטא ישראל – בחרם, במעשה עכן.

↩ חזרה לטקסט
2660

דילטור – מלשין.

↩ חזרה לטקסט
2661

הטל – הפל.

↩ חזרה לטקסט
2662

ומבהיק – ומאיר, ומזהיר.

↩ חזרה לטקסט
2663

שם ז, יט.

↩ חזרה לטקסט
2664

שם שם, כ.

↩ חזרה לטקסט
2665

שם י', יב.

↩ חזרה לטקסט
2666

ברביעי… בששי – לבריאת עולם.

↩ חזרה לטקסט
2667

מקנת כספו של אבא – עבדו של יוסף, כמפורש בסמוך; יהושע בא משבט אפרים בן יוסף.

↩ חזרה לטקסט
2668

בראשית ל"ז, ט.

↩ חזרה לטקסט
2669

יהושע י', יג.

↩ חזרה לטקסט
2670

בגורל ובאורים ותֻמים – בשניהם כאחד, כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
2671

טרף בקלפי – ערב את הפתקים בתוך כלי הגורלות.

↩ חזרה לטקסט
2672

גניסר – כנרת.

↩ חזרה לטקסט
2673

וסרטיא – וחוצות.

↩ חזרה לטקסט
2674

התנה יהושע – כלו' מנהגים עתיקים הם מימי כניסת ישראל לארץ בימי יהושע.

↩ חזרה לטקסט
2675

מרעים – בהמות ביער של אחר, וכן מלקטים עשבים בשדה של אחר, ואין הבעלים מקפידים.

↩ חזרה לטקסט
2676

חוץ מתלתן – בשדה תלתן אין ללקט בלא רשות, שהעשבים יפים לתלתן והתולשם מפסידו.

↩ חזרה לטקסט
2677

וקוטמין נטיעות – קוטמין (כורתים) בד מן האילן לשם נטיעת הרכבה, ואין בעל האילן מקפיד.

↩ חזרה לטקסט
2678

חוץ מגרופיות של זית – הקוצץ אילן זית מניח שתי גרופיות – ענפים – שהן מחליפות ומוציאות בדים חדשים, ומהן אין לקטום נטיעה, לפי שמפסידן.

↩ חזרה לטקסט
2679

בתחלה – מחדש.

↩ חזרה לטקסט
2680

מסתפקים – מספקים צרכיהם במים.

↩ חזרה לטקסט
2681

ומחכים – הכל צדים בו דגים בחכה, אעפ"י שים כנרת כלו בחלקו של שבט אחד, נפתלי.

↩ חזרה לטקסט
2682

שלא יפרוס קלע – דרך צדי דגים לעשות כמין גדר של קנים מעשה שבכה בתוך המים שהדגים נאחזים בה, וקלע זה מעכב את הליכת הספינה.

↩ חזרה לטקסט
2683

ונפנים – לעשיית צרכים.

↩ חזרה לטקסט
2684

מלאה כרכום – שהוא צמח יקר וחשוב.

↩ חזרה לטקסט
2685

בשבילי הרשות – בשדות קצורים, שהם רשות בעליהם, יש פעמים שבילים שהולכים בהם לקצר הדרך, ואין לבעלי השדות להקפיד על כך.

↩ חזרה לטקסט
2686

עד שתרד רביעה שניה – הגשם השני, שזמנו בי"ז במרחשון, ומאז והלאה הזרעים צומחים, וקשה להם דריסת הרגל.

↩ חזרה לטקסט
2687

ומסתלקים לצדי הדרכים – לעלות אפילו לשדה תבואה.

↩ חזרה לטקסט
2688

מפני יתדות הדרכים – רגבי העפר הקשים שבולטים בדרך ומכבידים על ההליכה.

↩ חזרה לטקסט
2689

מפסג – מנתק זמורות המעכבות אותו, ובוקע והולך ביניהן עד שימצא את הדרך.

↩ חזרה לטקסט
2690

מת מצוה – חלל שנמצא, וחייבים בקבורתו.

↩ חזרה לטקסט
2691

קונה מקומו – במקום שנמצא, ואין בעל המקום יכול לעכב (בפרטם אתה מוצא אחד עשר, ואולי שנים הראשונים "מרעים… ומלקטים" ענין אחד הם).

↩ חזרה לטקסט
2692

יהושע ו', כז.

↩ חזרה לטקסט
2693

שור… וראם – ע"ש "בכור שורו… וקרני ראם" (דברים ל"ג, יז), שנאמר ביוסף, שבטו של יהושע.

↩ חזרה לטקסט
2694

שם כ"ד, ל.

↩ חזרה לטקסט
2695

מלעשות חסד – של אמת בהלוית המת ובהספדו.

↩ חזרה לטקסט
2696

שרגש עליהם ההר – ברעש הארץ.

↩ חזרה לטקסט
2697

רות א', א.

↩ חזרה לטקסט
2698

אוי לדור – דרש "ויהי" וַי־הִי, לשון אוי ואבוי.

↩ חזרה לטקסט
2699

טול קיסם וכו' – קיסם הוא שם עץ דק, והכונה כשהדיין מוכיח אדם על עבירה קלה הוא מוכיחו על גדולה שבידו, ונמצא אין התוכחה מועילה כלום.

↩ חזרה לטקסט
2700

משלי י"ט, טז.

↩ חזרה לטקסט