📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1741–1800

1741

איוב ל"ו, כב.

↩ חזרה לטקסט
1742

מתרה – מזהיר.

↩ חזרה לטקסט
1743

שישוב – שיחזור בתשובה.

↩ חזרה לטקסט
1744

שמות ז', יט.

↩ חזרה לטקסט
1745

אינו דין – לא נכֵּוָן.

↩ חזרה לטקסט
1746

מחו וכו' – לקו האלים ויבהלו הכמרים שעובדים אותם.

↩ חזרה לטקסט
1747

נפרע – מעניש.

↩ חזרה לטקסט
1748

שמות ז', יט.

↩ חזרה לטקסט
1749

שמות ז', יט.

↩ חזרה לטקסט
1750

בקיתון – בכד.

↩ חזרה לטקסט
1751

שמות ז', יט.

↩ חזרה לטקסט
1752

הגיגית – כמין חבית גדולה.

↩ חזרה לטקסט
1753

בדמים – בכסף.

↩ חזרה לטקסט
1754

שם שם, כ.

↩ חזרה לטקסט
1755

בטכסיס – בדרכי מלחמה ותחבולותיה.

↩ חזרה לטקסט
1756

לגיונות – חיילות.

↩ חזרה לטקסט
1757

סוכר – סוגר, סותם.

↩ חזרה לטקסט
1758

אמת המים – תעלה מוליכה מים מן מעין.

↩ חזרה לטקסט
1759

חזרו – אם שבו מחטאתם ומרידתם.

↩ חזרה לטקסט
1760

קולנים – צענקים, משמיעי קול רעש כדי להבעיתם.

↩ חזרה לטקסט
1761

יורק – זורק.

↩ חזרה לטקסט
1762

ברברים – אנשי חיל מן הנכרים, שהם אכזרים ביותר.

↩ חזרה לטקסט
1763

דורמסיות – משחיתים; ויש מתקנים "דורמכאות" – בעלי חניתות בל"י.

↩ חזרה לטקסט
1764

נפט – מין נוזל בוער (נאפט).

↩ חזרה לטקסט
1765

בליסטראות – כלי קלע.

↩ חזרה לטקסט
1766

אוכלוסין – חיילות והמונים.

↩ חזרה לטקסט
1767

תהלים ע"ה, מד.

↩ חזרה לטקסט
1768

שקרקורן – שקול צעקתם.

↩ חזרה לטקסט
1769

קוקו – קול קרקור הצפרדעים.

↩ חזרה לטקסט
1770

חבשם – אסר אותם.

↩ חזרה לטקסט
1771

שמות י"ב, כט.

↩ חזרה לטקסט
1772

תהלים ע"ח, מד.

↩ חזרה לטקסט
1773

טוענים פרגמטיהם – נושאין חבילות סחורותיהם.

↩ חזרה לטקסט
1774

מטרפין אותם – משחיתין את הסחורות.

↩ חזרה לטקסט
1775

עושים להם בארץ – עובדים את אדמתם.

↩ חזרה לטקסט
1776

הרחיש – השריץ.

↩ חזרה לטקסט
1777

כפדגוג – כאומן ומחנך.

↩ חזרה לטקסט
1778

בלנים – רוחצים אותם במרחצאות.

↩ חזרה לטקסט
1779

שמות י "ב, כט.

↩ חזרה לטקסט
1780

לשקע – להטביע.

↩ חזרה לטקסט
1781

תהלים קל"ז, טז.

↩ חזרה לטקסט
1782

שמות ח', ב.

↩ חזרה לטקסט
1783

צפרדע אחת – דורש "ותעל הצפרדע" ל' יחיד.

↩ חזרה לטקסט
1784

כלה וכו' – המנע מדבריך ופנה להלכות נגעים ואהלות, שהן חמורות ובהן כחך יפה, ולא בדברי אגדה.

↩ חזרה לטקסט
1785

שרקה להם – ושמעו קולה כל הצפרדעים שבעולם והן באו למצרים.

↩ חזרה לטקסט
1786

שם ז', כח.

↩ חזרה לטקסט
1787

שם שם, כט.

↩ חזרה לטקסט
1788

ראיה וכו' – מלת "ובכה", שמשמעותה בקרבך, היא ראיה וכו'.

↩ חזרה לטקסט
1789

ובפסיפס – ובאבני גזית של הרצפה.

↩ חזרה לטקסט
1790

בית הסתרים – המקומות המסותרים בגוף.

↩ חזרה לטקסט
1791

ומסרסתם – מטילה בהם מום.

↩ חזרה לטקסט
1792

שמות ח', יא.

↩ חזרה לטקסט
1793

לקלקולם – לחטאם.

↩ חזרה לטקסט
1794

שם שם, יב.

↩ חזרה לטקסט
1795

שהגן עליך – שנאמר: "ויטמנהו בחול".

↩ חזרה לטקסט
1796

שם ט', כד.

↩ חזרה לטקסט
1797

נס בתוך נס – נס כפול, שהאש היתה בוערת בתוך הברד.

↩ חזרה לטקסט
1798

פתוכים – מעורבים ובלולים.

↩ חזרה לטקסט
1799

פרט – גרגר.

↩ חזרה לטקסט
1800

צהובים – שונאים וצרים.

↩ חזרה לטקסט