📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 601–660

601

מלאתם – שלמותם.

↩ חזרה לטקסט
602

בן פרץ – משיח.

↩ חזרה לטקסט
603

חסר – מִעט.

↩ חזרה לטקסט
604

שנקנסה – שנגזרה.

↩ חזרה לטקסט
605

עמוד השחר – אור השחר שנראה בתחלתו כרצועה ארוכה ההולכת ומַלבנת.

↩ חזרה לטקסט
606

והקריב – הביא קרבן.

↩ חזרה לטקסט
607

האוּר – האש.

↩ חזרה לטקסט
608

מעין דוגמא וכו' – דמיון ושויון למלאכים.

↩ חזרה לטקסט
609

רעפים – אבני צור, לבֵנים.

↩ חזרה לטקסט
610

והקישם וכו' – הִכם זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
611

תקופת טבת – ד' תקופות הן בשנה: ניסן, תמוז, תשרי, טבת; ובתקופת טבת היום מאריך והולך.

↩ חזרה לטקסט
612

בראשית ד, ח.

↩ חזרה לטקסט
613

מטלטלין – נכסים המיטלטלין ממום למקום, כגון בקר וצאן וחפצים.

↩ חזרה לטקסט
614

קרקעות – אדמה.

↩ חזרה לטקסט
615

שלא… כלום – שום דבר; כלו' שום טענות.

↩ חזרה לטקסט
616

צמר… שלי – מן צאני.

↩ חזרה לטקסט
617

חלוץ – פשוט בגדיך.

↩ חזרה לטקסט
618

פרח – היֵה מעופף באויר, שלא תדרוך רגלך על אדמתי.

↩ חזרה לטקסט
619

בראשית ד', ח.

↩ חזרה לטקסט
620

ונצח – וגבר על…

↩ חזרה לטקסט
621

בראשית ד', ח.

↩ חזרה לטקסט
622

ירמיה כ"ג, כד.

↩ חזרה לטקסט
623

בראשית ד", ט.

↩ חזרה לטקסט
624

שם שם, י.

↩ חזרה לטקסט
625

תותים – גרגרים שעסיסם אדום.

↩ חזרה לטקסט
626

מלוכלכות – מגואלות.

↩ חזרה לטקסט
627

מפעה – גועה וצועק.

↩ חזרה לטקסט
628

שם שם, י.

↩ חזרה לטקסט
629

קשה הדבר לאמרו – כמפורש בסמוך במשל, הלקוח ממנגי מלכות רומי בימי ר"ש בן יוחאי.

↩ חזרה לטקסט
630

אתליטין – גבורים מתגוששים ונאבקים בל"י.

↩ חזרה לטקסט
631

פרשם – הפריד ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
632

והיה מצוח – צעק ההרוג בעת מותו.

↩ חזרה לטקסט
633

מלפני המלך – שהוא גרם למיתתי ע"י שלא הפריד בינינו.

↩ חזרה לטקסט
634

אלי – דרש "אלי" כמו "עלי", כביכול כלפי הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
635

בראשית ד', ט.

↩ חזרה לטקסט
636

שם שם, י.

↩ חזרה לטקסט
637

שם שם, יג.

↩ חזרה לטקסט
638

דילטורין – מלשינים.

↩ חזרה לטקסט
639

מנין – מאין.

↩ חזרה לטקסט
640

שם שם, יג.

↩ חזרה לטקסט
641

שם שם, טז.

↩ חזרה לטקסט
642

מזדעזעת – רועדת.

↩ חזרה לטקסט
643

שם שם, יב.

↩ חזרה לטקסט
644

זלגו – נזלו.

↩ חזרה לטקסט
645

תהלים קל"ט, ז־י.

↩ חזרה לטקסט
646

בראשית ד', טו.

↩ חזרה לטקסט
647

ועזרו – ואשתו חוה.

↩ חזרה לטקסט
648

בראשית ד', טו.

↩ חזרה לטקסט
649

כלב וכו' − לשמרו, שכן כבש לו האדם הקדמוני את הכלב לצורך זה.

↩ חזרה לטקסט
650

קרן וכו' − מקצת השבטים הקדמונים היו נושאים קרן במצחם להטיל אימה.

↩ חזרה לטקסט
651

שם, טז.

↩ חזרה לטקסט
652

הפשיל וכו' – השליך לאחוריו (אחרי גוו) דברי הקב"ה, שלא קבלם אלא לפנים ובלבו רמיה; ובויק"ר הגי': "הפשיל בגדיו לאחוריו" – דרך ענוה וצניעות של שוא.

↩ חזרה לטקסט
653

שם, טז.

↩ חזרה לטקסט
654

ונתפשרתי – השלמתי עמו, נרציתי.

↩ חזרה לטקסט
655

מטפח – מכה**. **

↩ חזרה לטקסט
656

תהלים צ"ב, א־ב.

↩ חזרה לטקסט
657

וסומא – ועִוֵּר.

↩ חזרה לטקסט
658

מתח – משך.

↩ חזרה לטקסט
659

בראשית ד', כג.

↩ חזרה לטקסט
660

בנדוי – מנודה לשמים על חטאו.

↩ חזרה לטקסט