הערות וביאורים · 181–240
משתוממין וכו' – דרש "שמים" שלש לשונות כאחד: לשון השתוממות, לשון שאלה: של מה הם (והל' מובלעת)? וגם אש מים, כלו' ספק אש, ספק מים, ספק שניהם יחד.
↩ חזרה לטקסטכמלקטי וכו' – כלומר כל התאנים גדלות יחד בעץ אחד, אבל זמן לקיטתן קמעה קמעה לפי דרך בשולן.
↩ חזרה לטקסטהאורה נבראת וכו' – ולדעתו הכתוב הראשון בראשית אינו אלא כעין הקדמה כללית לסדר הבריאה שלאחריה והאור קדם לכל.
↩ חזרה לטקסטויקרא אלהים לאור וגו' – משנאמר ויקרא ל־ ולא "ויקרא את" משמע שאין פירושו קריאת שֵׁם, אלא קריאה לגשת ולשמוע דבר מלך שלטון, והרי זה כאלו כתב: ויקרא אלהים לאור ויאמר לו: יום! כלומר, אתה שולט ביום, וכן לחשך.
↩ חזרה לטקסטקודם לכן – לפני הבריאה; שאין עצם הזמן דבר מחודש. ודעת קדמוני הפילוסופים חלוקות בענין זה.
↩ חזרה לטקסטארפכס − כלי שעות של מים, עשוי כמין קנה, נקוב למטה, ואם סותמים יפה את פיו העליון באצבע, אין המים יוצאים מלמטה אלא תלויים באוירו של קנה.
↩ חזרה לטקסטוכללם וכו' − את כל הימים כלל בסוף פרשת הבריאה, שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" − וגם יום השני בכלל.
↩ חזרה לטקסטושתות − ששית, חלק אחד מששה; ואף כאן עלה בחלקו של יום השני רק שתות אחת מה שאין כן בשאר הימים, שכלם נאמר בכל אחד מהם "כי טוב" ואף נכללו בסוף במאמר "כי טוב", שנאמר על כלל הבריאה.
↩ חזרה לטקסט