📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 181–240

181

בראשית א', ב.

↩ חזרה לטקסט
182

לטול את שלה – לקבל ענשה מידו.

↩ חזרה לטקסט
183

שם ג', יז.

↩ חזרה לטקסט
184

שם א', ז.

↩ חזרה לטקסט
185

תהלים ל"ג, ו.

↩ חזרה לטקסט
186

בראשית א' ו.

↩ חזרה לטקסט
187

גלדה – קרשה, קפאה.

↩ חזרה לטקסט
188

ולחכה – לשַפרו ולחַזקו.

↩ חזרה לטקסט
189

איוב כ"ו יג.

↩ חזרה לטקסט
190

איוב כ"ו, יג.

↩ חזרה לטקסט
191

אש ומים – דרש שמים נוטריקון, כצירוף שתי תבות: אש מים.

↩ חזרה לטקסט
192

ופתכם – וערבם; כל ערוב מיני חומר וסממנים נקרא פתיכה.

↩ חזרה לטקסט
193

משתוממין וכו' – דרש "שמים" שלש לשונות כאחד: לשון השתוממות, לשון שאלה: של מה הם (והל' מובלעת)? וגם אש מים, כלו' ספק אש, ספק מים, ספק שניהם יחד.

↩ חזרה לטקסט
194

שם ב', ד.

↩ חזרה לטקסט
195

יום אחד וכו' – הרי שבאו התולדות כל אחת ביומה.

↩ חזרה לטקסט
196

כמלקטי וכו' – כלומר כל התאנים גדלות יחד בעץ אחד, אבל זמן לקיטתן קמעה קמעה לפי דרך בשולן.

↩ חזרה לטקסט
197

שם א', יב

↩ חזרה לטקסט
198

שהיה פקוד בידיה – שכל התולדות היו מופקדות בידיה בכח ויצאו אל הפועל בזו אחר זו.

↩ חזרה לטקסט
199

עמוס ד', יג

↩ חזרה לטקסט
200

אלא מעתה – אם כן הוא כדבריך.

↩ חזרה לטקסט
201

טפח על טפח – שטח הפנים.

↩ חזרה לטקסט
202

שני נקבים – בצורת העין ובצורת האזן.

↩ חזרה לטקסט
203

תהלים צ"ד, ט.

↩ חזרה לטקסט
204

כלם נתפיסו – כלומר נתרצו יחד והסכימו שניהם להמיתו בשעה אחת?

↩ חזרה לטקסט
205

בראשית א, ג.

↩ חזרה לטקסט
206

האורה נבראת וכו' – ולדעתו הכתוב הראשון בראשית אינו אלא כעין הקדמה כללית לסדר הבריאה שלאחריה והאור קדם לכל.

↩ חזרה לטקסט
207

ופנסים – עששיות להאיר בל"י.

↩ חזרה לטקסט
208

תמליוסים – אבני היסוד.

↩ חזרה לטקסט
209

העולם נברא תחלה – שלדעתו "בראשית ברא" וגו' בריאה ממש.

↩ חזרה לטקסט
210

ועטרה – וקשטה.

↩ חזרה לטקסט
211

והבהיק – והזריח.

↩ חזרה לטקסט
212

בראשית א', ד.

↩ חזרה לטקסט
213

וגנזו – וטמנו.

↩ חזרה לטקסט
214

והפרישה − והבדילה.

↩ חזרה לטקסט
215

שם, שם ד.

↩ חזרה לטקסט
216

הבדלה ממש – כמי שמפריד בין שני בעלי ריב.

↩ חזרה לטקסט
217

אסטרטיגין – שרי צבאות.

↩ חזרה לטקסט
218

מדינים – מריבים.

↩ חזרה לטקסט
219

ויקרא אלהים לאור וגו' – משנאמר ויקרא ל־ ולא "ויקרא את" משמע שאין פירושו קריאת שֵׁם, אלא קריאה לגשת ולשמוע דבר מלך שלטון, והרי זה כאלו כתב: ויקרא אלהים לאור ויאמר לו: יום! כלומר, אתה שולט ביום, וכן לחשך.

↩ חזרה לטקסט
220

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
221

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
222

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
223

קודם לכן – לפני הבריאה; שאין עצם הזמן דבר מחודש. ודעת קדמוני הפילוסופים חלוקות בענין זה.

↩ חזרה לטקסט
224

שם שם, ז.

↩ חזרה לטקסט
225

פלג אלהים – דרש "פלג" מלשון מחצה, כמו "פלגא" בארמית.

↩ חזרה לטקסט
226

תהלים ס"ה, י.

↩ חזרה לטקסט
227

איוב כ"ח, יא.

↩ חזרה לטקסט
228

ארפכס − כלי שעות של מים, עשוי כמין קנה, נקוב למטה, ואם סותמים יפה את פיו העליון באצבע, אין המים יוצאים מלמטה אלא תלויים באוירו של קנה.

↩ חזרה לטקסט
229

טס – שהוא חלק וקשה ואינו סותם יפה את פי הקנה למעלה.

↩ חזרה לטקסט
230

בשני – ביום שני.

↩ חזרה לטקסט
231

לפי שלא נגמרו וכו' − ודבר שלא נגמר אינו מתוקן וטוב.

↩ חזרה לטקסט
232

לפיכך – לכן, על כן.

↩ חזרה לטקסט
233

וכללם וכו' − את כל הימים כלל בסוף פרשת הבריאה, שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" − וגם יום השני בכלל.

↩ חזרה לטקסט
234

בראשית א', לא.

↩ חזרה לטקסט
235

מנה − מאה זוז.

↩ חזרה לטקסט
236

ושתות − ששית, חלק אחד מששה; ואף כאן עלה בחלקו של יום השני רק שתות אחת מה שאין כן בשאר הימים, שכלם נאמר בכל אחד מהם "כי טוב" ואף נכללו בסוף במאמר "כי טוב", שנאמר על כלל הבריאה.

↩ חזרה לטקסט
237

כאותה שאמר ר' שמואל בר נחמן – שלמעלה בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
238

לגיון קשה − גדוד שפגיעתו קשה בבריות.

↩ חזרה לטקסט
239

שם שם, ו.

↩ חזרה לטקסט
240

לתקונו וכו' – שהרי מהמים העליונים הגשמים באים.

↩ חזרה לטקסט