כד. שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת וּמוֹצָאֵי־הֶחָג
צא "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" וגו'4234 – זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "תַּחַת־אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה".4235 אַתָּה מוֹצֵא בֶּחָג: יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִים שִׁבְעִים פָּרִים עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, לְפִיכָךְ הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אוֹהֲבִין אוֹתָנוּ; לֹא דַיָּן שֶׁאֵין אוֹהֲבִין אוֹתָנוּ, אֶלָּא עוֹד שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ, לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: שִׁבְעַת יְמֵי הַחַג הֱיִיתֶם מַקְרִיבִים לְפָנַי קָרְבָּנוֹת עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, אֲבָל עַכְשֶׁו הַקְרִיבו עַל עַצְמְכֶם − "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם".
"וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה… פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד"4236 – מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה שִׁבְעָה יָמִים, וְזִמֵּן כָּל־בְּנֵי הַמְּדִינָה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. כֵּוָן שֶׁעָבְרוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אָמַר לְאוֹהֲבוֹ: כְּבָר יָצָאנוּ יְדֵי בְנֵי הַמְּדִינָה, נְגַלְגֵּל אֲנִי וְאַתָּה בַּמֶּה שֶׁתִּמְצָא, לִיטְרָא בָּשָר, אוֹ דָג, אוֹ יָרָק. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא לְיִשְרָאֵל: כָּל־הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרַבְתֶּם בְּשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג – עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם הֱיִיתֶם מַקְרִיבִים, אֳבָל "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"4237 – גַּלְגְּלוּ4238 בַּמֶּה שֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים, בְּפַר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד (תנה"ק פנחס).
––––––––
צב אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מוֹצָאֵי יוֹם־טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִים לַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה: נוֹטֶה כְּלַפֵּי צָפוֹן – עֲנִיִּים שְׂמֵחִים וּבַעֵלי־בָתִּים עֲצֵבִים, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרֻבִּים וּפֵרוֹת מַרְקִיבִים4239; נוֹטֶה כְּלַפֵּי דָרוֹם – עֲנִיִּים עֲצֵבִים וּבַעֲלֵי־בָתִּים שְׂמֵחִים, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מֻעָטִים וּפֵרוֹת מִשְׁתַּמְּרִים; נוֹטֶה כְּלַפֵּי מִזְרָח – הַכֹּל שְמֵחִים; נוֹטֶה כְּלַפֵּי מַעֲרָב – הַכֹּל עֲצֵבִים. (ב"ר קמז:; יומא כא:).