א. הַמִּקְדָשׁ בְּתִפְאַרְתּוֹ
א שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁלֹּא רָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּתִפְאַרְתָּהּ לֹא רָאָה כָרָךְ נֶחְמָד מֵעוֹלָם; וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּבִנְיָנוֹ לֹא רָאָה בִּנְיָן מְפֹאָר מֵעוֹלָם (סכה נא:).
ב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וִירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצַע אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע יְרוּשָלָיִם, וְהַהֵיכָל3684 בְּאֶמְצַע בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל, וְאֶבֶן־הַשְּׁתִיָּה לִפְנֵי הַהֵיכָל, שֶׁמִּמֶּנָּה הָשְׁתַּת3685 הָעוֹלָם (תנה"ק קדושים).
ג בֵּית־הַבְּחִירָה3686 הָיָה בָנוּי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. וּכְרֹאשׁ־תּוֹר3687 יוֹצֵא מֵחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין לְחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן."3688 וּמִפְּנֵי מָה זָכָה בִּנְיָמִין שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁבָּא אֵצֶל בָּנָיו לִפְרָקִים; כָּל־אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר: אֶצְלִי הוּא שׁוֹרֶה. קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם אָמָר: אֶפְשָׁר שֶׁמַּנִּיחַ אַבָּא אַחַי הַגְּדוֹלִים וְשׁוֹרֶה אֶצְלִי? עָמַד וְהָלַךְ וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: רְאִיתֶם בְּנִי הַקָּטָן, שֶׁעָמַד וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה עָלָיו? עַכְשָׁו מַאֲכַל וּמִשְׁתֶּה יְהֵא מִשֶּׁלָּכֶם, וְלִינָתִי אֶצְלוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בֵּית הַבְּחִירָה יִהְיֶה בְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְקָרְבָּנוֹת – מִכָּל הַשְּׁבָטִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה זָכָה בִּנְיָמִין שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ? שֶׁכָּל־הַשְּׁבָטִים הָיוּ בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי אוֹמֵר לְאֵלּוּ3689 שֶׁיִבְנוּ בֵית־הַבְּחִירָה? לֹא שֶׁיִּהְיוּ מִתְפַּלְלִים3690 לְפָנַי וַאֲנִי מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים! אֵינִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּחֶלְקָם, שֶׁלֹּא הָיוּ רַחֲמָנִים עַל אֲחִיהֶם.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה זָכָה בִנְיָמִין שֶׁתִּשְׁרֶה3691 שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים הַרְבֵּה, מִשֶּׁהִגְדִּילוּ הָלַךְ כָּל־אֶחָד וְאֶחָד וְתָפַס אֶת־מְקוֹמוֹ.3692 קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם הָיָה אָבִיו אוֹהַבוֹ, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ, נִכְנָס – נִשְׁעָן עָלָיו, יוֹצֵא – נִשְׁעָן עָלָיו. כָּךְ בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק קָטָן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה, וְהָיָה יַעֲקֹב אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ, נִשְׁעָן עָלָיו וְיוֹצֵא, נִשְׁעָן עָלָיו וְנִכְנָס. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָקוֹם שֶׁסָּמַךְ צַדִּיק זֶה אֶת יָדָיו – שָׁם אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי. וְכָךְ נֶאֱמַר "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (ילק"ש דברים לג רמז תתקנ"ז).
ד הַהֵיכָל צַר מֵאֲחוֹרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו – וְדוֹמֶה לַאֲרִי (מדות ג).
ה כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ נִשְׁתַּנּוּ3693 לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר3694, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶם נִסִּים;3695 וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּם מֻצְהֶבֶת הָיְתָה. רַ' אֱלִיעֶזֶר בֵּן־יַעֲקֹב אוֹמֵר: נְחשֶׁת קְלִנְתְּיָא3696 הָיְתָה, וְהָיְתָה מְאִירָה כְּשֶׁל זָהָב.
וּמַה־נִּסִּים נַעֲשׂוּ לְדַלְתוֹתָיו שׁל נִיקָנוֹר? אָמְרוּ: כְּשֶׁהָלַךְ נִקָנוֹר לְהָבִיא דְלָתוֹת מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם – בַּחֲזִירָתוֹ עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל3697 שֶׁבַּיָּם לְטַבְּעוֹ. נָטְלוּ אַחַת מֵהֶן וֶהֱטִילוּהָ לַיָּם – וַעֲדַיִן לֹא נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. בִּקְשׁוּ לְהָטִיל אֶת־חֲבֶרְתָּהּ – עָמַד הוּא וּכְרָכָהּ,3698 אָמַר לָהֶם: הטִילוּנִי עִמָּהּ. מִיָּד נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. וְהָיָה מִצְטָעֵר עַל חֲבֶרְתָּהּ, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה לִנְמֵלָהּ3699 שֶׁל עַכּוֹ, הָיְתָה מְבַצְבֶּצֶת וְיוֹצֵאת מִתַּחַת דָּפְנֵי3700 הַסְּפִינָה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בִּרְיָה שֶׁבַּיָּם בְּלָעַתָּה וֶהֱקִיאַתָּה לַיַּבָּשָׁה (יומא לח.; ע"י).
ו גֶפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּמֻדְלָה3701 עַל־גֵבי כְלוֹנְסוֹת;3702 וְכָל מִי שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב עָלֶה אוֹ גַרְגֵּר אוֹ אֶשְכּוֹל – מֵבִיא וְתוֹלֶה בָהּ.
אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ מֵאוֹת3703 כֹּהֲנִים לְפַנּוֹתָהּ.3704
רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן הַסָּגָן: פָּרֹכֶת עָבְיָהּ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים3705 נֶאֱרֶגֶת וְעַל כָּל־נִימָה וְנִימָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִים; אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה; וּמִשְּׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם רִבּוֹא3706 נַעֲשֵׂית. וּשְׁתַּיִם3707 עוֹשִׂים בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ.
אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר נַחֲמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל: דִּבְּרוּ חֲכָמִים [כָּאן] בִּלְשׁוֹן הֲבָאי3708 (חול' צ:; תמיד כט:).
ז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבּוּב3709 הָיָה בַמִּקְדָּשׁ, חָלָק הָיָה, דַּק הָיָה, שֶׁל קָנֶה הָיָה, וּמִימוֹת משֶׁה הָיָה; צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְצִפּוּהוּ זָהָב וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה, נָטְלוּ אֶת־צִפּוּיוֹ וְחָזַר קוֹלוֹ לִהְיוֹת עָרֵב כְּמוֹת שֶהָיָה.
צִלְצֵל3710 הָיָה בַמִּקְדָּשׁ, שֶׁל נְחשֶׁת הָיָה, מִימוֹת משֶׁה הָיָה, וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב – וְנִפְגָּם.3711 שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אָמָּנִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְתִקְּנוּהוּ – וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה. נָטְלוּ אֶת־תִּקּוּנוֹ – וְחָזַר קוֹלוֹ לִהְיוֹת עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
מַכְתֶּשֶׁת הָיְתָה בַמִּקְדָּשׁ, שֶׁל נְחשֶׁת הָיָתָה, וּמִימוֹת משֶׁה הָיָתָה, וְהָיְתָה מְפַטֶּמֶת3712 הַבְּשָׂמִים – נִפְגָּמָה. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אָמָּנִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְתִקְּנוּהָ – וְלֹא הָיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמוֹת שֶׁהָיָתָה. נָטְלוּ אֶת־תִּקּוּנָהּ וְחָזְרָה לִתְחִלָּתָהּ.
אֵלּוּ כֵלִים נִשְׁתַּיְּרוּ מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְנִפְגְּמוּ וְלֹא עָלְתָה לָהֶם אֲרוּכָה3713 (ערכ' י:; תוס').
ח אָמַר שְׁמוּאֵל: מַגְרֵפָה3714 הָיְתָה בַמִּקְדָּשׁ, עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ, וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זָמֶר; נִמְצֵאת כֻּלָּהּ מוֹצִיאָה מֵאָה מִינֵי זָמֶר.
שָׁנוּ: הִיא אַמָּה,3715 וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְקַתָּא3716 יוֹצֵא הֵימֶנָּה, וֲעֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ, כָּל־אֶחָד מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זָמֶר; נִמְצֵאת כֻּלָּהּ מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זָמֶר.
אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: גֻּזְמָא שָׁנוּ (ערכ' י: יא.).
ט שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, אַחַת לִשְׁכַּת־חֲשָׁאִין3717 וְאַחַת לִשְכַּת־הַכֵּלִים. לִשְכַּת־חֲשָׁאִין יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשָׁאי, וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִתּוֹכָהּ בַּחֲשָׁאי; לִשְׁכַּת־הַכֵּלִים – כָּל־מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כְּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ. וְאַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם הַגִּזְבִּרים פּוֹתְחִים אוֹתָהּ, וְכָל־כְּלִי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק־הַבַּיִת – מַנִּיחִין אוֹתוֹ, וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִים, וּדְמֵיהֶם נוֹפְלִים לְבֶדֶק־הַבָּיִת (שק' ה).
י אָמַר רַ' פִינְחָס מִשּׁוּם רַב הוּנָא צִפּוֹרַאַה: מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי־הַקֳּדָשִׁים, בַּתְּחִלָּה דּוֹמֶה לְקַרְנֵי־חֲגָבִים;3718 כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַהֵיכָל – נַעֲשָׂה כְּחוּט שֶׁל שֶׁתִי; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָאוּלָם – נַעֲשָׂה כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָעֲזָרָה – נַעֲשָׂה כְּפִי פַךְ קָטָן; מִכָּאן וְאֵילַךְ הָיָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד – נַעֲשָׂה כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁבּוֹ רוֹחֲצִין [טְמֵאִים לְטָהֳרָתָם] (יומא עז; עח.; ע"י).