יד. תְּלִיַּת הָמָן
כז "וְיֹאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ"3680 – עָנָה הָמָן וְאָמַר לְמָרְדְּכַי: עַד שֶׁלֹּא יַעֲלוּנִי לִתְלִיָּה, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, לֹא תִצְלְבֵנִי3681 כְּמוֹ שֶׁצּוֹלְבִים בְּנֵי־אָדָם הֶדְיוֹטִים. גִּבּוֹרֵי עוֹלָם לֹא נֶחֶשְׁבוּ לְפָנַי וְרַבֵּי הַמְּדִינָה נִשְׁתַּעְבְּדוּ לִי. הֶחֱרַדְתִּי מְלָכִים בְּאִמְרֵי פִי וּבְרוּחַ שְׂפָתַי הִבְהַלְתִּי מְדִינוֹת – וַאֲנִי הָמָן פַּתְשְׁגָר3682 הַמֶּלֶךְ הָיָה שְׁמִי וְאָב לַמֶּלֶךְ נִקְרֵאתִי. יָרֵא אֲנִי פֶּן תַּעֲשֶׂה לִי כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לָּךְ. חוּס עַל כְּבוֹדִי וְלֹא תַהַרְגֵנִי כְּמוֹ שֶׁהָרְגוּ לִזְקֵנִי אֲגָג. עֲשֵׂה בְּטוֹבָתֶךָ, הֲלֹּא אֵין בָּכֶם רוֹצְחֵי נֶפֶשׁ. אַל תִּזְכָּר־לִי שִׂנְאַת אֲגָג וְקִנְאַת עֲמָלֵק. וְלֹא תִטֹּר כְּמוֹ שֶׁנָּקַם וְנָטַר עֵשָׂו אַבָּא. עֵינַי כָּהוּ לִרְאוֹת פָּנֶיךָ וְאֵינִי יָכוֹל לִפְתּוֹחַ פִּי לְפָנֶיךָ עַל שֶׁלָּקַחְתִּי עָלֶיךָ עֵצָה מֵאוֹהֲבַי וּמִזֶּרֶשׁ אִשְׁתִּי. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, חוּס עַל נַפְשִׁי, אֲדֹנִי מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, אַל תִּתְלֶה אֶת־שֵׂיבָתִי עַל עֵץ, הָרְגֵנִי כְּמוֹ שֶׁתַּהַרְגֵנִי, אֶת־רֹאשִׁי תָסִיר בְּחֶרֶב הַמֶּלֶךְ, שֶׁבָּהּ מוּמָתִים כָּל־שָׂרֵי הַמְּדִינָה.
הִתְחִיל הָמָן צֹוֵחַ וּבוֹכֶה, וְלֹא הִטָּה מָרְדְּכַי אָזְנוֹ לוֹ. וּכְשֶׁרָאָה הָמָן שֶׁאֵין דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים הֵרִים קוֹלוֹ בִּבְכִי וּבִילָלָה בְּאֶמְצַע גִּנַּת הַבִּיתָן. וְכֵן עָנָה וְאָמָר: הַאֲזִינוּ לִי, עֵצִים וּנְטִיעִים, שֶׁנִּשְׁתְּלוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית; בֶּן־הַמְּדָתָא עוֹמֵד לְהִתָּלוֹת עַל הָעֵץ!
הִתְכַּנְּסוּ כֻלָּם לְעֵצָה וְאָמְרוּ: מִי שֶׁהוּא גָבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה יִתָּלֶה הָמָן עַל רֹאשׁוֹ. הַגֶּפֶן אָמְרָה: קְצָרָה אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רָאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים יַיִן לִנְסָכִים. הַתְּאֵנָה אָמָרָה: אֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים לְבִכּוּרִים וּמִמֶּנִּי לָבְשׁוּ אָדָם וְחַוָּה. הַזַּיִת אָמָר: אֵינִי יָכוֹל שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים שֶׁמֶן לַמְּנוֹרָה. אָמַר הַתָּמָר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהָמָן הָרָשָׁע בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל אֲגָג בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל עֲמָלֵק – וְיִתָּלֶה עַל רֹאשִׁי?! עָנָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יִישַׁר כֹּחֶךָ, לֹא יִתָּלֶה עַל רֹאשֶׁךָ, שֶׁאַתָּה זוּג לִכְנֶסֶת צִיּוֹן הָרְצוּיָה. אָמַר הָאֶתְרוֹג: אֵינִי יָכוֹל שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁאֶצְלִי בָּאִים כָּל־הָעַמִּים כֻּלָּם לָקַחַת מִפִּרְיִי וּלְשַׁבֵּחַ לְפָנֶיךָ. פָּתַח הַהֲדַס וְאָמָר: אֵינִי יָכוֹל שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁאוֹמְרִים עָלַי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה;3683 וְעוֹד – שֶׁאֲנִי שֻׁתָּף עִם הָאֶתְרוֹג. צָוַח הָאַלּוֹן וְאָמָר: אֵינִי יָכוֹל שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁדְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה קְבוּרָה תַּחְתַּי. קָרְאָה הָאֵלֶּה וְאָמָרָה: אֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁאַבְשָׁלוֹם בֶּן־דָּוִד נִתְלָה בְּרֹאשִׁי. רִמּוֹן אָמָר: אֵינִי יָכוֹל שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁהַצַּדִּיקִים מְשׁוּלִים אֵלָי. שְׁמָעוּנִי – אָמַר הָאָרֶז – תְּלוּ אֶת־הַמָּן עָלַי, עַל הָעֵץ שֶׁהִתְקִין לְנַפְשׁוֹ (תרג"ש).