חלק ראשון · ו: שׁוֹפְטִים, מְלָכִים וּנְבִיאִים
#139
מב. נְבוּכַדְנֶאצַּר
קעה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא נִמְצָא שְׂחוֹק בְּפִי כָּל־בִּרְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָחָה שָׁקְטָה כָּל־הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה"3341 – מִכְּלָל שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה רִנָּה (שבת קמט:).
קעו "וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסֲפַת־לִי"3342 – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַ' יִרְמִיָּה בַר אַבָּא: מְלַמֵּד שֶׁרָכַב עַל אֲרִי זָכָר וְקָשַׁר תַּנִּין בְּרֹאשׁוֹ, לְקַיֵּם מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ"3343 (שם קנ.)