לח. חִזְקִיָּהוּ וִישַׁעְיָהוּ
קסו [חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֹא הָלְכוּ זֶה אֵצֶל זֶה]. חִזְקִיָּהוּ אָמַר: יָבֹא יְשַׁעְיָהוּ אֶצְלִי, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בְאֵלִיָּהוּ שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אַחְאָב; וִישַׁעְיָהוּ אָמַר: יָבֹא חִזְקִיָּהוּ אֶצְלִי, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב, שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אֱלִישָׁע. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הֵבִיא יִסּוּרִים עַל חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ לִישַׁעְיָהוּ: לֵךְ וּבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה.
"וַיָבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ… וַיֹּאמֶר… כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה"3322 – "מֵת אַתָּה" – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, "וְלֹא תִחְיֶה" – בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ חִזְקִיָּהוּ: כָּל־כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָשָׂאתָ אִשָּׁה. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי בְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. אָמַר לוֹ: מַה־לְךָ אֵצֶל כִּבְשׁוֹנוֹ3323 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מַה שֶּׁנִּצְטַוֵּיתָ עֲשֵׂה – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה כִרְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו תֶּן־לִי בִתֶּךָ; אֶפְשָׁר תִּגְרֹם זְכוּת שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ וְיֵצְאוּ מִמֶּנִּי בָּנִים מְהֻגָּנִים. אָמַר לוֹ: כְּבָר נִגְזְרָה עָלֶיךָ גְּזֵרָה. אָמַר לוֹ: בֶּן אָמוֹץ, כַּלֵּה נְבוּאָתְךָ וָצֵא! כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: "אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם – אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים". לְסוֹף נָתַן לוֹ יְשַׁעְיָהוּ בִּתּוֹ. יָצְאוּ מִמֶּנּוּ מְנַשֶּׁה וְרַבְשָׁקֵה. פַּעַם אַחַת הִרְכִּיבָם עַל כְּתֵפָיו לְהוֹלִיכָם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: רָאוּי רֹאשׁוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁיַּעֲלוּ בוֹ דָּגִים. אָמַר הַשֵּׁנִי: רָאוּי רֹאשׁוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁיַּקְרִיבוּ עָלָיו קָרְבָּן לַעֲבוֹדָה־זָרָה. חֲבָטָם בְּקַרְקַע. מְנַשֶּׁה חָיָה וְרַבְשָׁקֵה מֵת (בר' י.; ע"י).
קסז "וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיּהוּ עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי־דָוִיד"3324 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: "בְּמַעֲלֵה" אֵצֶל מְעֻלִּים שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה, וּמִי הֵם? דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. "וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ"3325 – שֶׁיָּצְאוּ לְפָנָיו שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף חֲלוּצֵי כָתֵף3326, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: וַהֲלֹא לִפְנֵי אַחְאָב עָשׂוּ כֵן! אֶלָּא שֶׁהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ וְאָמָרוּ: קִיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה (ב"ק טז: יז.).
קסח מֵאֵימָתַי תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִימֵי חִזְקִיָּה3327 (שבת נה.).