📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ו: שׁוֹפְטִים, מְלָכִים וּנְבִיאִים
#106

ט. אֶלְקָנָה וְחַנָּה

נג אֶלְקָנָה הָיָה עוֹלֶה לְשִׁילֹה אַרְבַּע פְּעָמִים בְּשָׁנָה: שָׁלשׁ מִן הַתּוֹרָה2815, וְאַחַת שֶׁקִּבֵּל עָלָיו, וְהָיָה מַעֲלֶה עִמּוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו וְאֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו וְכָל קְרוֹבָיו, וּכְשֶׁעוֹלִים בַּדֶּרֶךְ הָיוּ בָאִים וְלָנִים בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. וְהָיְתָה הַמְּדִינָה מַרְגֶּשֶׁת. וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָם: "לְהֵיכָן תֵּלֵכוּ"? – וְאוֹמְרִים: "לְבֵית־הָאֱלֹהִים שֶׁבְּשִׁילֹה, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְאַתֶּם לָמָּה לֹא תָבֹאוּ עִמָּנוּ? נֵלֵךְ בְּיָחַד!" – מִיָּד עֵינֵיהֶם מְשַׁגְּרוֹת2816 דְּמָעוֹת וְאוֹמְרִים לָהֶם: נַעֲלֶה עִמָּכֶם!

עֲלוּ עִמּוֹ חֲמִשָּׁה בָתִּים. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת – עֲשָׂרָה בָתִּים, וְלַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת הִרְגִּישָׁה כָל הַמְּדִינָה לַעֲלוֹת.

וּבַדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה עוֹלֶה שָׁנָה זוֹ, אֵינוֹ עוֹלֶה לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. וּמַעֲלָה יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ – עַד שֶׁהָיוּ כֻלָּם עוֹלִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "אֶלְקָנָה! אַתָּה הִכְרַעְתָּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת וְחִנַּכְתָּם בְּמִצְוֹת, וְזָכוּ רַבִּים עַל יָדֶךָ – אֲנִי אוֹצִיא מִמְּךָ בֵּן שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת וִיחַנֵּךְ אוֹתָם בְּמִצְוֹת וְיִזְכּוּ רַבִּים עַל יָדוֹ (תדב"א; ילק"ש).

––––––––

נד "וְכִעֲסַתָּה צָּרָתָהּ גַּם־כַּעַס"2817 – מְכַעֶסֶת וְחוֹזֶרֶת וּמְכַעֶסֶת. מֶה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ? לָקַחַתְּ לִבְנֵךָ גָּדוֹל סוּדָר2818 וְלַשֵּׁנִי חָלוּק2819?

אָמַר ר' נַחֲמָן בַּר אַבָּא: הָיְתָה פְנִנָּה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹמֶרֶת לְחַנָּה: אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְרַחֶצֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל בָּנַיִךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר! וּבְשֵׁשׁ שָׁעוֹת הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ: חַנָּה, אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְקַבֶּלֶת בָּנַיִךְ שֶׁבָּאוּ מִבֵּית־הַסֵּפֶר!

רַב תַּנְחוּם בַּר אַבָּא אָמָר: הָיוּ יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל וְהָיָה אֶלְקָנָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנָיו חֶלְקוֹ, הָיְתָה פְנִנָּה מִתְכַּוֶּנֶת לְהַכְעִיס אֶת־חַנָּה וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְאֶלְקָנָה: תַּן לְזֶה בְנִי חֶלְקוֹ וּלְזֶה בְנִי חֶלְקוֹ – וְלָזֶה לֹא נָתַתָּ חֶלְקוֹ; לָמָּה? "בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ"2820 עַל הָאֱלֹהִים. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוא: אַתְּ מַרְעֶמֶת אוֹתָהּ עָלָי – חַיַּיִךְ, אֵין רְעָמִים שֶׁאֵין אַחֲרֵיהֶם מָטָר – וּמִיָּד אֲנִי פוֹקְדָהּ2821 (פסיק"ר מג; מד"ש א; ילק"ש שמואל א' א').

נה "יְיָ צְבָאוֹת, אִם־רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ" וְגוֹ'2822 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקְּרָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא "צְבָאוֹת" עַד שֶׁבָּאָה חַנָּה וּקְרָאַתּוּ "צְבָאוֹת". אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! מִכָּל־צִבְאֵי־צְבָאוֹת שֶׁבָּרָאתָ בְעוֹלָמְךָ קָשֶׁה בְעֵינֶיךָ שֶׁתִּתֶּן־לִי בֵּן אֶחָד! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לַעֲבָדָיו, בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד עַל הַפֶּתַח. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי פְּרוּסָה2823 אֶחָת, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו. דָּחַק2824 וְנִכְנַס אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! מִכָּל־סְעֻדָּה שֶׁעָשִׂיתָ קָשֶׁה בְעֵינֶיךָ לִתֶּן לִי פְרוּסָה אֶחָת! דָּבָר אַחֵר: חַנָּה הָיְתָה עוֹלָה לְרֶגֶל וְרָאֲתָה כָל־יִשְׂרָאֵל, אָמְרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־הַצְּבָאוֹת הַלָּלוּ יֶשׁ לְךָ וְאֵין לִי אֶחָד בָּהֶם! (בר' לא:; פסיק"ר).

נו "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ"2825 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם ר' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: עַל עִסְקֵי לִבָּהּ. אָמְרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־מַה שֶּׁבָּרָאתָ בְאִשָּׁה לֹא בָרָאתָ דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה: עֵינַיִם לִרְאוֹת, אָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ, חֹטֶם2826 לְהָרִיחַ, פֶּה לְדַבֵּר, יָדַיִם לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מְלָאכָה, רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן, דַּדִּים לְהָנִיק בָּהֶן; דַּדִּים הַלָּלוּ שֶׁנָּתַתָּ עַל לִבִּי – לָמָּה? לֹא לְהָנִיק בָּהֶן? תֶּן לִי בֵּן וְאָנִיק בָּהֶן (בר' לא:).

נז "אֶל־הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי"2827 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁמוּאֵל מוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת־הַפָּר וַיָּבִאוּ אֶת־הַנַּעַר אֶל־עֵלִי"2828 – מִשּׁוּם שֶׁשָּׁחֲטוּ אֶת־הַפָּר הֵבִיאוּ אֶת הַנַּעַר אֶל עֵלִי? אֶלָּא הֵבִיאוּ שׁוֹר לְקָרְבָּן; אָמַר לָהֶם עֵלִי: קִרְאוּ לְכֹהֵן וְיָבוֹא וְיִשְׁחָט. רָאָה אוֹתָם שְׁמוּאֵל שֶׁהֵם מְחַזְּרִים2829 אַחַר כֹּהֵן לִשְׁחוֹט, אָמַר לָהֶם: לָמָּה לָכֶם לְחַזֵּר אַחַר כֹּהֵן לִשְׁחוֹט – שְׁחִיטָה בְזָר2830 כְּשֵׁרָה. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי עֵלִי. אָמַר לוֹ עֵלִי: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: וְכִי נֶאֱמַר "וְשָׁחַט הַכֹּהֵן? – "וְהִקְרִיבוּ… הַכֹּהֲנִים"2831 נֶאֱמַר – מִקַּבָּלָה2832 וְאֵילֵךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, מִכָּאן לִשְׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְזָר. אָמַר לוֹ עֵלִי: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא מוֹרֶה הֲלָכָה בְּפְנֵי רַבְּךָ אָתָּה, וְכָל־הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה. בָּאָה חַנָּה וְצָוְחָה לְפָנָיו: "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה" וְגוֹ'2833. אָמַר לָהּ: הַנִּיחִי לִי וְאֶעֶנְשֶׁנּוּ וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְיִתֶּן לְךָ בֵּן טוֹב מִמֶּנּוּ. אָמְרָה לוֹ: אֶל־הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי"2834 (שם; ילק"ש שמואל א').